אור ברסלב
כרם יהושע לאנג מכות › דף כב.

כרם יהושע לאנג· רבי יהושע לאנג

מכות · דף כב.

דף כ.

ולחשוב נמי שבועה התם לא קא חלה שבועה עליה כו' מידי דאיתי' בשאלה לא קתני כו' אלא האי תנא איסור כולל צ"ל הנה מחלוקת רש"י ותוס' בשבועות (דף כ"א ע"ב) אי נדר חל על דבר מצוה א"כ תקשה להאי שינויא דאמאי לא תני נדר במתני' וראיתי להר"ן שם שהביא באמת ראיה מהכא לדעת התוס' שם דאין נדר חל על דבר מצוה אבל לדעת רש"י קשה ולכאו' י"ל דס"ל לרש"י כדעת בעל החינוך דאין מלקות בנדר שהוא משום בל יחל וא"כ ודאי ל"ק, מאי דלא חשיב לנדר במתני' לענין מלקות אבל ז"א דהא מבואר ברש"י בנדרים (דף נ"ד א') דס"ל דאיכא מלקות בבל יחל וע"ש (דף ז' סע"א) ובלא"ה תמה כבר המל"מ בפ"ד (בדרך מצותיך) על בעל החינוך בזה אולם לכאו' י"ל בדברי התוס' בשבועות (ר"ד כ"ה) ע"ש ועוד י"ל לענ"ד ע"פ מ"ש הט"א בר"ה (דף ד') דבמתני' חשיב להא דנזיר בשתים משום בל יטמא ומשום בל יחל ע"ש. א"כ י"ל לפ"ז שפיר מה דלא תנן נדר במתני' דעובר משום בל יחל כיון דכבר תני הא דבל יחל בהא דנזיר לא חשיב שני פעמים אולם לפ"ז תקשה דהא קיי"ל כר' אבהו בשבועות (ר"ד כ"א) דשבועה הוא משום בל יחל דשקר הוא לשעבר וא"כ מאי פריך לפ"ז משום שבועה הכא דהא כבר חשיב להא דבל יחל בנזיר וי"ל היטב לפמ"ש הרמב"ם והכ"מ (פ"א מהל' שבועות הל' ג') דלר' אבהו עובר בשבועה ג"כ משום לא תשבעו לשקר ע"ש והנה המפרשים העירו הכא דאמאי לא משני דתנא ושייר דצ"ל בלא"ה משום הני קושיות דלעיל ועי' בתוס' ד"ה מתקיף ותירצו דבלאו האי פירכא דשבועה ודאי י"ל דתנא ושייר דבמתני' חשיב ח' לאוין והני דשייר לא הוי אלא ז' דברים אבל עם הא דשבועה הוי ח' דברים וא"כ לא שייך לומר דתנא ושייר כ"כ דברים כמו שתנא להו במתני' וכבר הקדימם בזה בט"ב מ"ת חלק יו"ד (סי' ר"ה) דלא שייך לומר בכה"ג דתנא ושייר והנה לפ"ז תמוהים לכאורה דברי הש"א (סי' ס') שכתב דתי' א' בנזיר (דף ד') ס"ל דאמרי' הכא תנא ושייר בהא דשבועה אבל ס"ל שפיר לתנא דמתני' דאחע"א בכולל והא ע"כ לא שייך לומר דתנא ושייר אולם כדברי הש"א כתבו כבר הר"ן והרמב"ן במלחמות (רפ"ג דשבועות) דמש"ה לא חשיב במתני' דיש חורש תלם א' כו' הא דנודר דחל אף על איסור בלא כולל הוא משום דתנא ושייר והגמ' דמשני האי תנא כולל ל"ל הוא לרווחא דמילתא ע"ש והנו"ב מ"ת (חא"ח סי' קי"ז) שהקשה האי קושי' דלא חשיב נדר במתני' נעלם במח"כ דברי הר"ן והרמב"ן וכן מ"ש ג"כ הנו"ב דלא שייך לומר בזה תנא ושייר נעלם ג"כ במח"כ דברי הר"ן והרמב"ן דשייך לומר שפיר אף בכה"ג דתנא ושייר. ז ובזה מתורץ מה דקשה אהא דר' יוחנן בחולין (ר"ד ק"ג) שכתבו התוס' שם דר' יוחנן ל"ל דאחע"א באיסור כולל והא דמפרש בשבועות (דף כ"א) למתני' בכולל לדידי' ל"ל הכי אלא רק מפ' דמתני' ס"ל הכי ע"ש: ותמוה דהא ר' יוחנן סבר בכ"מ דהל' כסתם מתני' אבל מהא דהכא י"ל שפיר דר' יוחנן ס"ל כהאי סתמא דמתני' דהכא דל"ל איסור כולל אולם אכתי קשה מ"ש התוס' בחולין (דף פ"ט ב') לתרץ שם דאין נראה לו שתחלוק ההיא סתמא אסתמא דכריתות דס"ל דאיסו' חע"א באיסו' כולל והא ההיא סתמא דהכא ס"ל דאין אחע"א אף בכולל וכבר נתקשה בזה השעה"מ (פ"א מהל' מ"א) ולפי האמור א"ש דתי' זה שבתוס' חולין ס"ל דלרוותא דמילתא אמר הכא עלה דשבועה דהאי תנא ל"ל איסור כולל אבל באמת אמרי' דתנא ושייר כמ"ש הר"ן והרמב"ן הנ"ל ומ"מ גם להאי שינויא שבגמ' דהכא דהאי תנא איסור כולל ל"ל ולדברינו גם ר' יוחנן דחולין הנזכר סבר הכי מש"ה כתבו התוס' שם עוד תירוצא שיתיישב גם אליבא דתי' הגמ' דהכא כנלע"ד: והנה הש"א (סי' ס') הקשה דא"כ איך תל במתני' הא דנזירות אכהונה אע"כ שאני נזיר דגלי קרא דאחע"א מיין ושכר יזיר אפי' יין מצוה אבל להראב"ן דלא מפ' כן קשה ונלע"ד דיש בנזיר איסור מוסיף על כהונה לפמ"ש בתשו' אמונת שמואל הובא בפ"ת ליו"ד (סי' ס"ב) דהיכי דלא מוזהר אדם בזה ולדידיה שרי אינו עובר משום לפני עור רק נזיר שאני כדתניא בפסחים (דף כ"ב ב') שלא יושיט אדם כוס יין לנזיר דשאני התם דכל אדם יוכל להיות נזיר וכ"כ האו"ח בפסחים שם ועי' מה שכתבתי בסנהדרין (דף נ"ט) א"כ בנזיר מצוין גם אחרים שלא להכשילו משא"כ בכהנים אינם מוזהרים אחרים שלא להכשילו מש"ה חל טומאת נזיר אטומאת כהן והנה ראיתי בחתם סופר (חלק חו"מ סי' ר"ב) שכתב ח"א לתרץ לקושי' הש"א הנ"ל מעין זה עפמ"ש הרמב"ן ביבמות (ס"ד פ"ד) והשיג הח"ס עליו שטעה בכוונת הרמב"ן ע"ש אבל ע"פ מה שכתבתי בשם אמונת שמואל ודאי י"ל כן לכאו' הכי לקושי' הש"א מיגו דחל על אחרים שלא להכשילו לנזיר חל ג"כ עליו משא"כ בכהונה שאין אחרים מצוים שלא להכשילו:

והנה הא דפריך הכא והרי הקדש דאיתי' בשאלה:

והנה לכאו' קשה דאמאי לא משני דהא מני ר"א היא דס"ל בערכין (דף כ"ג) דאין שאלה בהקדש ובסוגיא דשבועות (דף כ"ד ב') דמשני שם ג"כ דשבועה דאיתי' בשאלה לא קתני ופריך עלה ג"כ והא הקדש ואמאי לא משני שם דר"א היא כדמשני שם באידך שינויא דר"א היא דאמר דנשיא מביא שעיר ונלע"ד די"ל ב' תירוצים בזה א) דנ"ל לתרץ הכא ובשבועות אף לאוקימתא קמייתא בערכין דמפרש שם טעמא אחרינא הא דפליגי ר"א ור"י דפליגי אי אדם עושה קנוניא על הקדש ולא דפליגי ביש שאלה בהקדש וא"כ סבר ר"א ג"כ דיש שאלה בהקדש דלא נדחית שם אלא אוקימתא ב' מאי דמפרשי' שם דפליגי בנדר שהודר ע"ד רבים אי מועיל התרה אבל לא נדחי' אוקימתא קמייתא וכמ"ש התוי"ט (רפ"ו דערכין) וכן יתו' לענ"ד בזה הא דהקשה התוי"ט (פ"ג דפסחים מ"ג) על התוס' שם שהקשו דלר"א אמאי אינו חייב בהקדש בבל יראה הא אי בעי מתשיל עלה והקשה התוי"ט דמעיקרא ל"ק דהא ס"ל לר"א דאין שאלה בהקדש ע"ש ולפי האמור ניחא דהתוס' מקשים שפיר לפי' קמא דערכין דלא פליגי בהא דיש שאלה בהקדש ב) י"ל היטב דלא מצי לתרץ דר"א היא דאין שאלה בהקדש א"כ הא לר"א דהוא מתלמידי ב"ש וס"ל בכ"מ כב"ש עי' בשבת (דף ק"ל ב') ובנדה (דף ז') ובתוס' ביצה (דף ל"ד רע"ב) דבירושלמי מקשה מב"ש אר"א אהדדי וב"ש הא ס"ל דגם בשבועה אין שאלה כדאיתא בנדרים (דף כ"ח א'):

והנה ק"ל עוד בהא דפריך הכא והרי הקדש דאיתי' בשאלה ואמאי לא משני דמיירי מתני' בתמורה דאין שאלה בתמורה כיון דתמורה בטעות הוי תמורה כדאיתא בתמורה (דף י"ז) וכמ"ש ג"כ הקצה"ח (סי' רנ"ה) ליישב בזה לקושי' הש"ך בחו"מ שם והמל"מ (פט"ו מהל' מעשה הקרבנות) על הרמב"ם דס"ל דתוך כדי דיבור בהקדש לאו כדיבור דמי מהא דב"ק (דף ע"ג) דפריך שם מתוך כדי דיבור דתמורה לעדות ותי' הקצה"ח דסוגיא דב"ק נדחית מההיא דנזיר וכמ"ש התוס' ברפ"ב דנזיר דכל היכי דחייל בטעות לא מהני חזרה תוך כדי דיבור וא"כ בתמורה דהוי בטעות ולא מהני שאלה בתמורה כמ"ש הרמב"ם (פ"א דתמורה) לא מהני התם חזרה דתוך כדי דיבור ע"ש וכן ק"ל בהא דשבועות (דף כ"ד ב') דאיתא התם כדהכא ונלע"ד די"ל ההיא דשבועות דחכמים דר"מ התם בהאי מתני' דיש אוכל אכילה אחת דקאי, התם עלה הוא ר' יהודה בכ"מ עי' בפסחים (דף י"א א') וא"כ י"ל שפיר ע"פ מ"ש התוי"ט בתמורה (פ"ב מ"ג) דלר' יהודה ס"ל דתמורה בשוגג ובטעות לא הוי תמורה וא"כ סבר ג"כ דיש שאלה בתמורה מש"ה לא משני בשבועות כן בהא דפריך והרי הקדש:

ובזה נלע"ד די"ל לקושי' התוס' בשבועות שם שהקשו דאמאי לא פריך שם על ר' יוחנן דס"ל ג"כ כרבא שם מהאי מתני' דיש אוכל אכילה אחת ואמאי פריך התם טפי לרבא אבל לפי האמור י"ל משום דבירושלמי (רפ"א דשבת) מבואר דס"ל שם דחכמים דר"מ בהאי מתני' דיש אוכל אכילה אחת הוא ר' יוסי וסתמא דירושלמי בכ"מ הוא, ר' יוחנן כידוע וא"כ ודאי לר' יוחנן ידע די"ל דמש"ה לא תנא שבועה בהאי מתני' שם משום דאיתי' בשאלה לא קתני כדמשני הגמ' שם אלא דפריך שם מהא דהקדש דאיתנהו ג"כ בשאלה ואפ"ה תנן שם. אבל לר' יוחנן ודאי י"ל דהתם מיירי בתמורה דקיי"ל דתמורה בטעות הוי תמורה ואין שאלה בתמורה אבל לרבא ל"ל ע"כ דהני חכמים דר"מ שם הוא ר' יוסי כמ"ש המראה הפנים בירושלמי שם דסוגיא דידן ביבמות דס"ל דל"ל לר' יוסי אחע"א באיסור כולל ע"כ ל"ל דחכמים דר"מ הוא ר' יוסי דהא חכמים דר"מ ס"ל ע"כ בהאי דיש אוכל אכילה אחת דאחע"א בכולל וכדמבואר ג"כ בכריתות (דף י"ד) וא"כ למאי דמבואר ביבמות (דף ל"ב רע"ב) דסבר רבא גופי' דר' יוסי ל"ל דאיסור חע"א בכולל ע"כ ל"ל דחכמים דר"מ' ר' יוסי הוא מש"ה פריך לרבא דוקא דלדידיה מסתמא חכמים דר"מ הוא ר' יהודה כמו בכ"מ וא"כ ל"ל דמיירי בתמורה כיון דלר' יהודה יש שאלה גם בתמורה וכ"ז בההיא דשבועות אבל הכא קשה דלא משני בתמורה וצ"ל דסירכיה דלישנא דשבועות נקט הכא כמו דמשני בשבועות על קושי' זו דמיירי בבכור ה"נ משני הכא כן וה"ה דהמ"ל דמיירי בתמורה:

שם א"ר הושעיא המרביע שור פסוה"מ לוקה שנים כו' הנה המל"מ (ספ"ט מהל' כלאים) הקשה ע"ז מהא דאיתא במ"ק (דף י"ב) דאין מרביעין פסולי המוקדשין משום עבודה בקדשים דל"ל לה"ט תי"ל דמה"ת אסורה כדר' אושעיא דהכא ותי' לחלק בין קודם שנפדו לאחר שנפדו ע"ש והמפרשים תי' בזה תי' אחר ע"פ מ"ש ר"ת בבכורות (דף ל"ג) דאיכא מ"ד דל"ל כהא דר' אושעיא דהכא א"כ י"ל דגם ההיא ברייתא דמ"ק ל"ל הא דר' אושעיא דהכא דאסור מה"ת ע"כ ולענ"ד צריכים אנו לתירוץ המל"מ על שיטת הרמב"ם דאיהו פסק (ספ"ט מהל' כלאים) דאסור מה"ת להרביע שור פסוה"מ כר' אושעיא דהכא והרמב"ם גופי' כתב (בפ"א מהל' מעילה הל' ט') דאסור להרביע בפסולי המוקדשין משום עבודה בקדשים וכמ"ש המל"מ בהל' מעילה שם דלא כדברי הכ"מ שם

והנה נלע"ד דהגמ' הביא הא דר' אושעיא ור' יצחק הכא בתר האי שינויא דמשני דהאי תנא ל"ל איסור כולל משום דהתוס' בפסחים (דף מ"ז ב') הקשו מהא דר' יצחק דהכא דא"כ למה תנן במתני' שור וחמור הא בשור לבד ג"כ לוקה משום כלאים ותי' המפרשים דאין חל איסור כלאים בפסולי המוקדשין אאיסור דלאו דלא תעבוד בפסולי המוקדשין דיש בהם אף קודם שנפסלו אלא משום איסור כולל משום דקודם לא היה אסור בהרבעה וכשנפסל מיגו דנאסר בהרבעה משום כלאים נאסר ג"כ בעבודה משום כלאים עי' במל"מ (פ"ט מהל' כלאים) ובחתם סופר (חיו"ד סי' ש"ה) וא"כ מתו' קושי' התוס' דלא תנא שור לבד דלא חל איסור דכלאים אאיסור פסולי המוקדשין שהיה בהם אף קודם שנפסלו כיון דמסיק הגמ' דהאי תנא דמתני' ל"ל איסור כולל אלא תנא שור וחמור דהשתא אשור לוקה משום לא תעבוד ואחמור לוקה משום כלאים ע"כ מש"ה הביא הגמ' הא דר' יצחק להוכיח מזה דצ"ל כהאי שינויא דהאי תנא ל"ל איסור כולל ולאו משום דתנא ושייר עי' בתוס' ד"ה מתקיף ומ"מ דברי התוס' י"ל ג"כ מאי שלא תירצו כן לקושיתם בפסחים הנזכר די"ל דס"ל כמו שכתב הר"ן והרמב"ן במלחמות (רפ"ג דשבועות) דרק לרווחא דמילתא משני הגמ' הכא דהאי תנא ל"ל איסור כולל אלא ס"ל שפיר לתנא דמתני' איסור כולל אלא צ"ל דתנא ושייר ואזלי לשיטתייהו דמוכח דס"ל כן התוס' בחולין (דף פ"ט ב') בד"ה איסור שכתבו דליכא סתמא דס"ל דאין אחע"א בכולל ע"ש ועי' מ"ש קודם ודוק:

תוכן העניינים

כרם יהושע לאנג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה