כרם יהושע לאנג· רבי יהושע לאנג
מכות · דף יג:
א"ה ח"מ ב"ד נמי נגמר מעיני מלעינך:
הקשה הריטב"א הא הך ג"ש אינה מופנית דהא מעיני אצטריך לגופי' לסנהדרין דטעו בהוראה. ותי' דאף דמופנה מצד אחד למידין והקשו המפרשים ע"ז מאי פריך לר"ע דלמא ס"ל ר"ע כרבנן דמופנה מצ"א למידין ומשיבין והא הכא י"ל מה לח"כ שכן אם עשה תשובה מוחלין לו וא"כ מאי פריך לר"ע נגמור מעיני מלעיניך. ולענ"ד אשתמיט להו דברי התוס' בנזיר (דף מ"ח ב') ד"ה ולאחותו דסבר ר"ע מופנה מצד אחד למידין ואין משיבין וכן מפורש בירושלמי (פ"ז דסנהדרין סוף הל' ו') דר"ע סבר אפי' אינו מופנה כלל למידין ועי' מ"ש בסנהדרין (דף ע"ה ע"ב) ודוק:
שם א"ל ר"מ לרב אשי כו' ח"כ ל"צ התראה כו' ודלמא אזהרה לקרבן: נלע"ד דהכא רב אשי הוא דמשיב ודלמא אזהרה לקרבן דלא נ"ל לפרש בזה כרבא דר"י ור"ע פליגי בלאו שניתן לאזהרת מב"ד אלא ס"ל דכ"ע ס"ל דלוקין בלאו שניתן לאזהרת מב"ד ואזל לטעמי' דסבר רב אשי גופי' בסנהדרין (ר"ד ט') דר"מ ורבנן ס"ל דלוקין בלאו שניתן לאזהרת מב"ד אלא דפליגי אי מלקות בג' או בכ"ג ולא נ"ל לפרש שם דפליגי בזה אי לוקין בלאו שניתן לאזהרת מב"ד והנה קשה לפ"ז טובא דמאי צריך רב אשי גופי' בעירובין (דף י"ז ב') לתרץ עלה דפריך על ר"ח דס"ל דלוקין על ע"ת והא לאו שניתן לאזהרת מב"ד הוא ומשני רב אשי מי כתיב אל יצא. והא לרב אשי גופי' ל"ק האי קושי' בלא"ה כיון דסבר דלאו שניתן לאזהרת מב"ד לוקין עליו לכ"ע והנה אף זולת דברינו ודאי קשה דאמאי לא משני רב אשי דר' חייא סבר ר"מ ורבנן דסנהדרין דלוקין בלאו שניתן לאזהרת מב"ד. וי"ל מהא דסנהדרין היטב ע"פ מ"ש הריטב"א שם דהא דר' חייא שם דאמר דלוקין על ע"ת אליבא דר"ע קאמר דס"ל הכי דתחומין דאורייתא ע"ש א"כ י"ל דפריך שם היטב לר"ע לטעמיה דס"ל הכא דלאו שניתן לאזהרת מב"ד אין לוקין עליו אבל לפמ"ש דרב אשי סבר דגם ר"ע הכא ס"ל דלוקין בלאו שניתן לאזהרת מב"ד א"כ ודאי קשה טובא למה צריך רב אשי בעירובין שם לשינוייא דידיה וצ"ל דאליבא דר' יונתן הוא דמתרץ שם דג"כ ל"ק. והנה לפמ"ש הריטב"א נלע"ד די"ל לקושי' התוס' בעירובין שם דמאי אמר שם אלא מעתה אל תפנו אל האובות ה"נ דלא לקי והקשו התוס' ע"ז דאה"נ דהוי לאו שאין בו מעשה ע"ש ולפמ"ש הריטב"א דהתם לר"ע קיימי' י"ל היטב ע"פ שיטת הערוך הביאו התוס' לעיל (דף ד' ב') וכן בע' גלולים (ר"ד ס"ד) וכן פרש"י במ"ק (דף ב') דר"ע סבר דלאו שאין בו מעשה לוקין עליו א"כ פריך שם שפיר ויתבאר עוד בחידושי לעירובין בעז"ה ודוק: