אור ברסלב
כרם יהושע (וולרשטיין) דרוש יב לשבת הגדול › מענינא דיומא

כרם יהושע (וולרשטיין)· רבי יהושע השיל ולרשטיין

דרוש יב לשבת הגדול · מענינא דיומא

דרוש יב לשבת הגדול

ועפי"ז נבוא לבאר מה שסידר בעל המגיד והיא שעמדה לאבותינו ולנו שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו אלא שבכל דור ודור וכו'. צא ולמד מה ביקש לבן הארמי לעשות וכו'. ותמהו המפרשים דאיך תעמוד הבטחה זו לדורות. ועוד מהו ההבטחה שבכל דור ודור. והלא הי טוב לנו שלא נהי' נרדפים ולא נצטרך להצלה. וגם הראי' שהביא מלבן הארמי והלא זה הי' קודם יציאת מצרים. אמנם כבר פירשו המפרשים דהצלת ישראל הוא על ב' אופנים. (הא') כמו שהי' ביצ"מ שהכה בשונאיהם והרג כל הקמים עליהם. אך בזה האופן לא נתפרסם עוצם אהבתו של הקב"ה לישראל כי אפשר משנאת העכו"ם עשה זאת (הב') שהש"י מגין על ישראל ומציל אותם מיד שונאיהם. ובהיות ההצלה ע"ד ההגנה זה מורה על עוצם אהבתו. וזהו שהתפלל דוד המלך ע"ה בברחו מפני אבשלום ואתה ד' מגן בעדי כבודי ומרים ראשי. ור"ל שמזה שההצלה בדרך ההגנה מזה יתפרסם אהבתו של הש"י אלי וזה יהי' כבודי ומרים ראשי קומה ד' הושיעני ור"ל שיושיע הש"י אותי ע"י הצלה והגנה שאם רצונו ית' להודיע תשועה ע"י הריגת ואיבוד האויב כבר הכית את כל אויבי לחי שיני רשעים שברת אך עתה אני מתפלל לד' הישועה על עמך ברכתך סלה ור"ל שהישועה תהי' שתציל אותי אבל על עמך ג"כ יהי' ברכה סלה והבן:

ועפי"ז יתבאר (השיר המעלות קכ"ט) רבת צררוני מנעורי יאמר נא ישראל וכו'. דהנה נודע מה שסידר בעל המגיד בכל דור ודור חייב אדם לראות א"ע כאלו הוא יצא ממצרים שנאמר והגדת לבנך ביום ההוא וכו'. והנה במזמור הלזה נרמז זכרון יצ"מ ונודע שמלבד זה שמררו את חייהם בעבוד' קשה עוד הרעו את נפשם ולכן הי' בישראל ב' כתות מהם היו צועקים העיקר על הנפש וזהו שאמר רבת צררוני מנעורי יאמר נא ישראל ור"ל שם ישראל מורה על הצדיקים והשלמים המה ידאגו על צרת הנפש ולכן כתיב נא ר"ל גם עתה בכל דור ודור מרגישים צרת הנפש אשר סבלו במצרים ואח"כ אמר רבת צררוני מנעורי גם לא יכלו לי ור"ל הכת הב' יאמרו אמת שסבלנו צרת הגוף אך לא יכלו לי. ומפרש על גבי חרשו חורשים האריכו למעניתם ודרשינן בפ"ק דסוטה כשהם מגיעין לזמן לידתן הי' הולכת לשדה ויולדת דכתיב מחת התפוח עוררתיך. והקב"ה מזמין להם שני עיגולין אחד של שמן ואחד של דבש שנאמר ויניקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור. וכיון שמכירין בהם המצריים ובאים להרגם נעשה להם נס והי' נבלעים בקרקע ומביאין שורים וחורשים עליהם שנאמר ע"ג חרשו חורשים וכו'. והנה בשונאי ישראל נמצאו ג' כתות (הא') ששונאים את ישראל ויעבדו בהם בפרך ובעבוד' קשה כמו במצרים. (הב') הם אותם האומות ששונאים האומה הישראלית ויקראו עליהם בחירופים וגידופים ויעשו כל הבא בידם להרע להם. אלא שאלקים לא יניחם להרע להם ויפר עצת מחשבתם. (הג') הם אותם ששונאים את ישראל בלבם ולא יוכלו להוציא מחשבתם מכח אל הפועל. וכנגד הכת הא' היינו המצריים שמררו את חייהם. אמר ד' צדיק קצץ עבות רשעים דאיתא במדרש ובגמרא אימתי מצדיקין כל העולם את שמו ונתגדל שמו של הקב"ה כשהוא עושה משפט ברשעים שנאמר ונשפטתי אתו בדבר ואחר כך והתגדלתי והתקדשתי ויגבה ד' צבאות במשפט. וז"ש ד' צדיק אימתי כשקצץ עבות רשעים וכנגד הכת שחושבים בלבם להרע לישראל אמר יבושו ויסוגו אחור כל שונאי ציון ור"ל כאשר יראו מעלות וחשיבות ישראל אזי יבושו ויסוגו אחור ויאמרו איך היינו חושבים להרע להם. יהיו כחציר גגות שקדמת שלף יבש. ר"ל אותן שכן חשבו מחשבות לרע. יהי' כאותו עשב הגדל על הגגות שקודם התלישה נתייבש מחום השמש ולפי מעט הלחלוחית שלהם. וכנגד הכת שהוציאו מחשבתם אל הפועל ועשו כל הבא בידם אלא אלהים הפר עצתם. אמר שלא מלא כפו קוצר וחצנו מעמר. ור"ל שלא יביא פעולתם לידי גמר כמו התבוא' אף שנצמחה לא באה לכלל קצירה למלאות הקוצר כפו מהם ולא מלא כף בידו מן העומרים. ולא אמרו העוברים ברכת ד' עליכם. ור"ל ולכן עיקר תפלתינו רק שיגן בעדינו אבל לא נתפלל על מפלת שונאינו משום שלא יאמרו העוברים שזה מחמת שנאת העמים אבל לא מאהבתו אותנו. ולכן ברכנו אתכם. ועיקר תפלתינו שיגן בעדינו. בשם ד', בזה שנתפלל שיגן בעדינו הוא בשם ד' שיהי' ניכר לכל העולם אהבתו אלינו ויתקדש שמו בזה והבן:

וזהו שיסדו אנשי כנה"ג בהשמ"ע ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה מלך עוזר ומושיע ומגן. ור"ל שמביא גאולה לבני בניהם ומציל אותם מהאומות למען יתקדש שמו ויהי' ניכר אהבתו אלינו. ואמנם הא דאמרינן כפל לשון עוזר ומושיע ויתבאר עפ"י מה שפי' בס' בני יששכר בהדרושים לחנוכה בחודש כסלו דהנה כתיב חושה לעזרתי ד' תשועתי דפתח בעזרה וסיים בישועה ופירש דהנה החילוק בין עזרה לישועה הוא עזר יצדק על העזרה מבלי בקשת השואל כדכתיב ישלח עזרך מקודש. ותשועה הוא כשיושיע אחרי הבקשה כדכתיב צעקה הנערה המאורסה ואין מושיע לה. והנה איתא בפ' תשא שאמר הקב"ה לישראל אחר חטא העגל. ועתה הורד עדיך מעליך ואדעה מה אעשה לך. ולכאור' לא פירש מה שיעשה להם איזה עונש. אמנם יתבאר עפ"י מה דאיתא במס' שבת דף פ"ח בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע באו ששים רבוא של מה"ש וקשרו לכל א' מישראל שני כתרים אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע. ומהו הב' כתרים פירשו המפרשים הקדמונים דהכוונ' הוא שהקב"ה שילם להם מדה כנגד מדה. יען שהם הקדימו נעשה לנשמע הבטיחם נמי הקב"ה ב' הבטחות (הא') והי' טרם יקראו ואני אענה. (הב') עוד הם מדברים ואני אשמע וזהו הי' השני כתרים שקשרו להם המה"ש. ואחר שחטאו בעגל אמר הקב"ה ועתה הורד עדיך מעליך היינו הב' כתרים הנ"ל רק ואדעה מה. ר"ל כאשר אדע מה שתבקש ממני אעשה לך אבל לא קודם שתקרא והבן. ועפ"ז ההפרש הנ"ל בין עזר לישועה יתפרש שפיר הפ' הנ"ל חושה לעזרתי ד' תשועתי ור"ל הנני מבקש חושה לעזרתי קודם שאבקש ממך אבל עכ"פ ד' תשועתי להושיעני אחר התפלה. וז"ש עזרת אבותינו אתה הוא מעולם מגן ומושיע לבניהם וכו' ור"ל לאבותינו היית בבחינת עזר גם בטרם התפלל אליך לפי שהיו צדיקים גדולים אבל אנחנו בניהם אחריהם. עכ"פ אחר התפל' יש לנו ישועה ועל איזה אופן היא הישועה מגן ומושיע לבניהם וכו' ור"ל בבחינת מגן שמגין עלינו להצילנו משונאינו. וזהו הפירוש בהשמ"ע ומביא גואל וכו' למען שמו באהבה ור"ל שמביא הגאול' לנו למען שמו שיכירו כל העמים אהבתו אלינו. מלך עוזר ומושיע ומגן ור"ל בתחל' עזר לאבותינו ולנו הוא לישועה ולמגן והבן:

היוצא לנו מזה דעיקר גאולת מצרים הי' לפי שהש"י ראה את עני עמו ולפי שהיו נרדפים מהמצריים ומררו את חייהם ועי"ז זכו לגאול' וזהו שסידר לנו בעל המגיד והיא שעמדה לאבותינו ולנו שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו וכו' ור"ל האיבה אשר בלב האומות עלינו הוא לתקוה טובה לפדות נפשינו העתידה לבוא כמו שזה הי' סיבה לגאולת מצרים. וזהו שהביא ראי' צא ולמד מה ביקש לבן הארמי וכו' ולבן ביקש לעקור את הכל. ור"ל אל תחשבו מחשבת פגול שבזה שתהיו מתבוללים בין העמים תהיו יושבים שלוים ושקטים ותסיר המשטמה מלבם צא ולמד מלבן הארמי שאעפ"י שיעקב אבינו הי' בביתו עשרים שנה ונתברך בגללו ולקח בנותיו דאעפ"כ ביקש לעקור את הכל לפי שמעולם הוטבע בטבע שהאומות שונאים לבני יעקב. וזהו תקוה טוב' על פדות נפשינו. והעיקר שנהי' כאיש אחד חברים ונאחד את נפשותינו ועי"ז נזכה לגאולה שלימה אכי"ר:

תוכן העניינים

כרם יהושע (וולרשטיין)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה