אור ברסלב
כרם יהושע (וולרשטיין) דרוש ט לשבת הגדול › מענינא דיומא

כרם יהושע (וולרשטיין)· רבי יהושע השיל ולרשטיין

דרוש ט לשבת הגדול · מענינא דיומא

דרוש ט לשבת הגדול

הנה איתא במדרש ילקוט על הפ' בפ' בשלח התיצבו וראו את ישועת ד' אשר יעשה לכם היום כי אשר ראיתם את מצרים היום לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם וכו'. ואיתא בילקוט אמר להם משה לישראל ד' ילחם לכם. המקום יעשה לכם נסים וגבורות. ואתם תהיו עומדים ושותקין כמד"א החרישו אלי איים אמרו ישראל למשה מה לנו לעשות. אמר להם אתם תהיו מפארין ומשבחין באותו שעה פתחו ישראל את פיהם ואמרו שירה אשירה לד' כי גאה גאה עכ"ל הילקוט. ויש לדקדק דבתחיל' הזהירם מלומר שירה ואח"כ כששאלו לומר מה לנו לעשות חזר מדיבורו ואמר אתם תהיו מפארין ומשבחין. וגם קשה מה שסיים באותו שעה פתחו ישראל פיהם ואמרו שירה הלא בזה הי' מתווכחים אם יאמרו שיר' או לאו ומה זה שסיים באותו שעה דמשמע בתוך אותו הוויכוח. והנה בפשטות הכתובים שמעתי לפרש בשם הגאון בעל הח"ס זצ"ל דעיקר טענתם של ישראל הי' מדוע לא עשה הקב"ה כל הניסים והנפלאות במצרים וזהו שאמרו המבלי אין קברים במצרים לקחתנו למות במדבר ר"ל ולמה השאיר עוד שנסבול בעת צאתנו משם ושנהי' עוד נרדפים מהמצריים וע"ז השיב להם משה רבינו ע"ה מלתא בטעמא והוא. דהנה נודע דכשבא למקום שנעשה לו נס צריך לברך. וכן למקום שנעשה לאבותינו נס נמי צריך לברך. וזהו שאמר להם התיצבו וראו וכו' ר"ל דהקב"ה רוצה להראות לכם ישועתו היום במדבר והטעם לזה כי אשר ראיתם את מצרים היום לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם ור"ל דהא למצרים לא תוכלו לבוא עוד שתזכרו את הנסים ולהודות ולברך על הנס. ד' ילחם לכם ואתם תחרישון בלשון בתמי' היתכן שד' ילחם לכם ואתם תחרישון מלברכו אותו על הנס ולכך הוכרח לעשות פה במדבר הניסים כדי שתברכו בכל פעם שתבואו אל המקום שנעשו הניסים ודפח"ח:

ועוד נקדים. הנה נודע שיש ב' הנהגות בעולם טבעית. ונסיית. טבעיית נקרא אמת שהוא על צד הדין והאמת ונסיית נקראת חסד. וגם נודע שדבר שהוא למעל' מן הטבע נקרא הנס מעל לשמים. וטבעיית נקרא עד לשמים וזהו פירוש הפסוק כי גדול מעל שמים חסדך ועד שחקים אמיתך והבן. וזהו שפירש בספר נפוצות יהודה דרוש נ"א הפסוק (בישעי' כ"א) משא דומה שומר מה מלילה שומר מה מליל אמר שומר אתא בוקר וגם לילה אם תבעיון בעיו שובי אתיו. ור"ל כי נבואה זו היא משא דומה רומז לגלות האחרון שהגולים בו דוממין כרחל נאלמה לא תפתח פיה ולבא לסומא לא גלי מתי קץ הפלאות. ואמר שהגלות האחרון קורא אל ד' שומר ישראל כמה יש עוד מהגלות הדומה לליל' וכפל אומר שומר מה מליל והראשון בה"א והשני בלא ה"א להורות על גלות השכינ' הנרמזת בה"א אחרונ' שבשם ועל גלותה עמהם וכאז"ל כ"מ שגלו שכינ' עמהם. ושומר ישראל משיב אתא בוקר וגם לילה ור"ל בכל עת ובכל רגע הוא יום וגם לילה והכל תלוי בכם שובו אתיו היום אם בקולו תשמעו ולעולם יש בידכם להזריח שמש גאולתכם אפי' בחצי הליל'. וזה הוא נמי כוונת המשורר באמרו קויתי ד' קותה נפשי ולדברו הוחלתי. נפשי לד' משומרים לבוקר שומרים לבוקר יחל ישראל אל ד' כי עם ה' החסד והרבה עמו פדות וכו'. כי תחלה הניח קווי כפול באמרו קויתי ה' קותה נפשי להורות על תוחלת הגאול' בעתה הקצוב. ועל תוחלת הגאול' בעתה הבלתי קצוב שהוא תלוי בתשובותינו כי בכל אחד משני מיני הקווים אנו מיחלים וז"ש ולדברו הוחלתי. אח"כ הרחיב כוונתו באמרו נפשי לה' וכו'. ר"ל מה שכפלתי לשון הקווי כוונתי בזה כי נפשי קותה תקוה כפולה. כי לא בלבד אני מקוה שיבקע שחר גאולתי באור הבוקר הקצוב לזריחת השמש לרמז עת המוגבל לגאולה כאמרו בעתה. אבל אני מקוה יותר מן השומרים לבוקר לפי שהם שומרים לבוקר ואין להם שום תוחלת שיזרח להם השמש בחצי הליל' אלא בעתו הקצוב. אולם אני שומרת ומצפה שתקדים לי הזריחה באישון לילה קודם הזמן המוגבל כאמרו אחישנה ועל סביבותיו שב פעם אחרת באמרו יחל ישראל אל ד' אמר כי עם ה' החסד על הזמן הקבוע לגאולתינו ואמר והרבה עמו פדות על זמנים הרבה המתוקנים לפדותינו ולהחיש פדותינו בכ"ע ובכל רגע. ואח"כ סתם באמרו והוא יפדה את ישראל מכל עונותיו והוא לחזק בטחונינו שאל נתיאש מפני רוב עונותינו המבדילים בינינו ולגזור אומר שאין ישועתה לנו שהרי הוא ברוב חסדו יפדה את ישראל. ואם נפתח לו כחודה של מחט הוא יפתח כפתחו של אולם:

והנה איתא פלוגתא במדרש באיזה זכות נקרע להם הים חד אמר בזכות אברהם בזכות ויבקע עצי עולה בזכות זה ויבקעו המים. וחד אמר בזכות האמונה שנאמר ויאמינו בד' ובמשה עבדו. וחד אמר אמר הקב"ה למעני אעשה. וקשה דמה נ"מ בין הנך טעמים. ופירשו הקדמונים דהנפקותא הוא עפ"י מה דאיתא בילקוט מלכים וגנותי על העיר הזאת למעני ולמען דוד עבדי ולמה לא אמר חזקי' שירה על מפלת סנחרב כך אמר חזקי' אחרי שהנס הזה לא בשבילי הוא אלא בשביל אחרים איני כדאי לומר שירה. ועוד יש נפקותא דאם אינו בזכותי איני זוכה לראות במפלתן של השונאים וכמו דאיתא במהפיכת סדום שאמרו המלאכים ללוט המלט על נפשך אל תביט אחריך ואל תעמוד בכל הככר. ופירש רש"י אל תביט אחריך אתה הרשעת עמהם ובזכות אברהם אתה ניצול אינך כדאי לראות בפורענותם. וזהו נמי פירוש הפסוק ד' לי בעוזרי ואני אראה בשונאי. ור"ל כשאראה במפלת שונאי אזי ברור הדבר שהשם לי בעוזרי ולא בזכות אחרים:

ועפי"ז נבין מה דאיתא במדרש על הפ' שגיון לדוד אשר שר לד' על דברי כוש בן ימיני. כך אמר הקב"ה לדוד למה אתה אומר שירה על מפלתו של שאול. והכוונ' הוא כי באמת הי' שאול במדריג' יותר מדוד וכמו שאמרו רז"ל ביומא דף כ"ב כמה לא חלי ולא מרגיש גברא דמרא סייפי שאול באחת ועלתה לו דוד בשתים ולא עלתה לו שאול באחת מעשה דאגג שחמל עליו ועלת' לו לקנסו במיס' וביטול מלכותו. ודוד בשתים באוריה והסתה ולא עלתה לו לרעה ח"ו. א"כ נראה כי לא מגודל צדקתו ויושר לבבו של דוד הפילו לשאול מפניו רק רצון הבורא הי' כך משום דאין מלכות נוגעת בחברת' ולכך הקפיד הקב"ה על דוד ע"ה שאמר שירה על מפלתו של שאול כאלו הי' הנס בזכותו:

וזהו הכוונה בהמדרש ילקוט הנ"ל דמשה רבינו ע"ה הי' יודע שיעשה להם הקב"ה הנס ולכך אמר התיצבו וראו ישועת ד' אלא שלא ידע בשל מי יעשה להם הנס אי בזכות עצמם וראוי להם לומר שירה או בזכות אברהם או שהקב"ה למענו יעשה ואז אין ראוי להם לומר שירה והבחינ' לזה היא אם יראו בעיניהם במפלתן של שונאיהם, ולכן אמר להם משה רבינו פ"ה התיצבו וראו וכו' כי אשר ראיתם את מצרים היום לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם כלומר שלא תראו במפלתן בזה תדעו כי ילחם לכם כלומר למענו למענו יעשה הנס ואז ואתם תחרישון. וזהו שאמר המדרש הילקוט הנ"ל. אמר לו משה לישראל ד' ילחם לכם ואתם תהיו עומדין ושותקין מלומר שירה. ור"ל אם הנס לא יהי' בזכותכם רק שד' ילחם לכם ולמענו יעשה אז תשתקון מלומר שירה. אמרו לו ישראל ומה לנו לעשות ור"ל כשתהי' הנס לנו ור"ל לא בשביל אחרים מה לעשות אמר להם משה אתם תהי' מפארין ומשבחין להקב"ה באותו שעה ור"ל כאשר הגיעו על הים וראו במפלתן של שונאיהם ומזה ידעו בירור הדברים שבזכותם הי' הנס של קי"ס פתחו את פיהם ואמרו שירה. והבן:

ועתה נבוא

תוכן העניינים

כרם יהושע (וולרשטיין)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה