אור ברסלב
כרוב ממשח (שלם) חידושי מהרח"א זלה"ה › מסכת סנהדרין

כרוב ממשח (שלם)· רבי שלמה ורבי חיים אלפסי

חידושי מהרח"א זלה"ה · מסכת סנהדרין

מסכת מציעא

דף פ"ה ע"ב גמ' ועוד ק"ו ומה מכה שעשה בו וכו' מקלל שלא עשה בו וכו' ע"כ וק' אמאי אין אנו למדים בנין אב ממקלל למכה מה מקלל לא עשה בו אף מכה לא עשה בו וא"כ ק"ו ליתיה והרב אחי משי"ח תי' דב"א פריכא הוא דמה למקלל שכן לא עשה מעשה בידים תאמ' במכה וק"ל:

דף צ' ע"א גמ' ובע"א אפי' אומ' היום עבדוה ולמחר בטלוה חייב כצ"ל:

ע"ב רש"י בד"ה מה ארי ספק דורס וכו' וה"נ כהן אין אנו יודעים אם בטומאה אם בטהרה א"נ ספק דורס שארי וכו' כצ"ל:

בד"ה דילמא וקם העם הזה וכו' והיינו א' מה' מקראות שאין להם הכרע כצ"ל כדאית' ביומא (דף נ"ב) וק"ל:

דף צ"ב ע"ב רש"י בד"ה חביריהם של אלו וכו' ונבוכדנצר היה יודע וכו' עכ"ל הר"ב פרשת דרכים ז"ל כחת דאינו מובן דאי היה יודע אמאי שאל מה טיבן של אלו ע"ש מה שפי' ולעד"ן דכוונת רש"י פשוט למבין דק"ל דהם א"ל חביריהם של אלו דהיינו יחזקאל והוא משמ' דידע שהקב"ה מחיה ע"י יחזקאל כמ"ש אחוהי כמה רברבין דהיינו הקב"ה להכי כת' רש"י שאעפ"י שא"ל חביריהם יודע וכו' דאין בכחו זאת אלא מאת ה' היתה זאת והיה יודע שהקב"ה מחיה אותם ולהכי שבח להקב"ה אתוהי וכו' והכי מוכיח לשין רש"י שכת' פתח יאמ' להקב"ה וכו' ר"ל דבהכי שבת' ניחא דפתח להקב"ה וכו' וק"ל:

בא"ד אתוהי כמה רברבין פסיק הוא עכ"ל ר"ל דק"ל דאיך אומר הש"ס בהא ואמר אתוהי כמה רברבין דהאי קרא נאמר כששלח לאומיא ולישניא ולא בהאי עובדא והשיב רש"י מפסוק הוא ר"ל דזה דברי הפסוק בענין האחר אלא דהש"ס נקט לישניה דקרא אבל הוא אמר בנוסח אחר וק"ל:

דף צ"ג ע"א גמ' מ"ר ו' השעורים האלה וכו' אילימ' ו' שעורים ממש וכי דרכו של בועז וכו' ע"כ יוא"ל דהיכי ס"ר ו' שעורים ממש דהא קרא כתי' וימד בש"שע ועוד ת"ל דאמאי הש"ס בדברי בועז בקרא דוימד ש' שע ל"ד כלל ונר' דלק"מ דמדברי רות שאמרה שש השעורים האלה נתן לי משמ' שנתונין בידה והאי דכתי' וימד פי' לשון מנין ולכך נקט דבריו בדברי רות שגילו על דברי בועז וק"ל:

רש"י בד"ה סוסיא חיורא מעלי לחלמא מדאמ' שאדום וכו' עכ"ל. ק"ל מי הכריחו רש"י לפרש דברי ר"פ שאמ' ש"מ מכח דאדום רמז לקללה דהא אמר כשנח מכניסו יכו' כמ"ש רש"י בר"ה שרוקים צבועים וכו' ואהא קאמ' ש"מ דלבנים לטובה וי"ל ודוק:

דף צ"ד ע"א רש"י בד"ה גנאי הוא דבר מגונה עכ"ל ר"ל דק"ל דאיך קאמ' גנאי לחזקיה דמשמ' שנתגנה מאדם אחר לכך פי' דבר מגונה עשה וק"ל:

ע"ב בד"ה לבזוז או לחלוק וכו' כל א' וא' לעצמו או לחלוק אותו ממון עכ"ל. ואע"ג דדבריהם סותרים זה את זה דמתחלה שאלו לבזה או לחלוק דמשמ' דבודאי מותר אלא כל א' וא' לעצמו או יחד וא"כ א"ל והלא ממון י' השבטים והיה צ"ל השאלות בהפך י"ל דמעיקרא שאלו כפי דבריו שאמ' אספו שללכם דמשמ' דמותר ושאלו לו לבזוז או לחלוק ואח"כ א"ל עיקרא דדינא פירכא והלא ממון י' השבטים וכו' וק"ל:

דף צ"ו ע"א רש"י בד"ה איידי דאיירי במלאכים ואיירי נמי בהאי קרא ויצא מלאך ה' לילה נקט ויחלק עליהם לילה כצ"ל ור"ל איידי דאיירי במלת לילה נקט ויחלק עליהם לילה וק"ל:

דף צ"ח ע"א רש"י בד"ה סיגיך כמורב וכו' עכ"ל וסיגיך בהפוך אתוון גסיך וק"ל:

דף צ"ט ע"א גמ' רא"א וה"מ מ' שנה כ"ה ויענך וירעיבך וכ"הת שמחנו כימות עניתנו ורד"א כ"ה ועבדום וענו אותם וכ"הת שמחנו ע"כ. וא"ל דמנ"ל לר"א ללמוד ג"ש מפסיק ויענך וכן לר"ד מנ"ל ללמוד ג"ש מפסוק ועבדום דילמ' מפסוק ויענך וי"ל כי ר"א אינו רוצה ללמוד ג"ש מפסוק וענו אותם דאדרבה אנו לומדים לשון עבר מלשון עבר אבל וענו אותם לשין עתיד ור"ד סובר דאדרבה אנו לומדים שעבוד מלכיות משעבוד מלכיות ולא מויענך שהוא ענוי אכילה וק"ל:

שם ת"ר כי דבר ה' בזה זה האומר וכו' ופי' כי אם וק"ל:

ע"ב גמ' והנפש אשר תעשה ביד רמה זה מב"ה ע"כ והא דלא מפ' כפשוטו דהוי' במזיד משום דק"ל דהיל"ל אשר תעשה מהו ביד רמה אלא ר"ל היינו התורה שניתנה ע"י הקב"ה שהיא רמה ועושה בה דרש של דופי ואת ה' הוא מגדף ונכרתה וק"ל:

רש"י בד"ה איכא דמתני לה אסיפא דברייתא מכאן אמר ר"א עכ"ל. והה"נ דאסיפא דברייתא עצמה קאי ר"א זה המפי"ר ש"כ וק"ל:

דף ק' ע"א רש"י בד"ה זלדקן מי שזקנו דקה ועבדקן מי שזקנו עבה עכ"ל. ר"ל נוטריקון זל דקן ר"ל הלך הזקן שהיא דקה וחלושה א"נ מל' זילותא שלא יש לו זקן הראויה להתכבד עכדקן נוטריקון עב דקן ר"ל מי שזקנו עבה וק"ל:

בד"ה דד' ארובות יש בדלת וכו' עכ"ל ר"ל דקרא כתי' דלתי ומיעוט רבים ב' וד' ארובות יש בדלת הא ח' משא"כ ארובות דמיעוט רבים ב' ונמצא דמדה טובה מרובה ממדת פורענות כדאיתא ביומא (דף ע"ו) וק' והא צריך מדה טובה מרובה ממדת פורענות ת"ק כדאיתא ביומא ברש"י ד"ה מרובה רבה על חברתה וכו' וי"ל וק"ל:

דף ק"א ע"ב גמ' קין דכתי' גדול עיני מנשוא גדול עוני מס' רבוא וכו' ע"כ. ויש ליתן רמז מהיכן הוציא מפסוק זה ס' רבוא ונר' דמלת מנשא חסרה וא"ו והחיל"ם הוא במקום יו"ד והאל"ף של מנשא היא אל"ף לא א' והשי"ן היא שמאלית דהיינו ס' בגי' ששים וזהו גדול עוני מן ס' י' אלפים שהוא ס' רבוא וק"ל:

שם מנשה אין לו חלק לע"הב דכתי' ויעש מנשה כאשר עשה אחאב וכו' ע"כ וי"לד דדילמ' מ"ש קרא כאשר עשה אחאב ר"ל עשה רעות גדולות כמו אחאב אבל לעולם יש לו חלק לע"הכ וי"ל דאין דרך קרא לומ' כמו שעשה אחאב אלא כמו שעשה ירבעם כן נבט כמ"ש בש"ס מפני שהיה תחלה וכו' ופעמים אומר כמו שעשו אבותיו ומדשינה קרא וכת' כמו שעשה אחאב ש"מ לדרשא אתא סבא לרמוז דאין לו חלק לע"הב דאילו כתי' כמו ירבעם הו"א דאורחיה דקרא למימ' כאשר עשה ירבעם אבל לעולם יש לו חלק ומדשינה קרא וכתי' כמו שעשה אחאב ש"מ לדרשא אתא וק"ל:

רש"י בד"ה מנשה ב"ת מכלל דעד השתא וכו' עכ"ל והה"נ מסיפא דקרא וידע מנשה כי ה' הוא האלהים מכלל דעד השתא לא ידע וק"ל:

דף ק"ג רש"י בד"ה ועל כרם אדם חסר לב שקדר אזכרות וכו' ל"א חרולים וכו' עכ"ל. ונר' דט"ס נפל בו וכצ"ל והרס המזבח מ"ה ומ"ש חרולים אורטיגס צ"ל לעיל בד"ה כסו פניו חרולים שכסה פניו וכו' חרולים אורטיגס ול"א נמחק וק"ל:

דף ק"ד ע"א רש"י בד"ה השתא וכו' אכא מזכה בדא וכו' עכ"ל ופשטא דשמעת' לא משמ' כן דקאי על רב יוסף אבל נ"ל דקאי על ר"י בר אבא דאמ' מפני שמוטל בין ב' צדיקים ואביו לא מועיל ולא מציל כדקאמ' ואין מידי מציל אין אברהם מציל את ישמעאל וכו' וא"כ איך אומ' שמוטל בין ב' צדיקים אלא ודאי טעמ' הוא דלא אימני משום חזקיה בנו ולא ידענא טעמי' דרש"י ז"ל ודוק:

דף ק"ה ע"א גמ' כושן רשעתים דעבד וכו' ע"כ ופירוש כושן כמו קוצן שהיה קון מכאיב דאותיות מתחלפות באחה"ע וכו' וק"ל:

ע"ב רש"י בד"ה אל זועם בכל יום קרא וכמה ועמו רגע כדמפיק ליה לקרא כי רגע וכו' הד"א כנ"ל וכוונתו ז"ל דלא תימ' דאל זועם בכל יום דברי הש"ס וקרא דכי רגע באפו ראיה על אל זועם בכל יום ויום לכך פי' דקרא הוא ומ"ש שנאמר כי רגע באפו קאי על סיפא וכמה זעמו רגע וק"ל:

דף ק"ז ע"א גמ' מוטב שיעבוד ע"א וכו' ע"כ וק' דאף ע"א יש בה חלול ה' וי"ל דחשב דהע"ה בדעתו שיעבור ע"א לעיניה' כדי שלא יתחלל ש"ש ויהיו מתרעמים על מדות הקב"ה דצדיק כזה יהרגנו בנו ולכך עשה לעיניהם שיעבור ע"ז כדי שיאמרו דבשביל כך באה לו הצרה הזאת ובהכי ניחא דלא רצה אלא בע"א משום דלא שייך לעיניהם אלא בע"א משא"כ ג"ע וש"ד וק"ל:

דף ק"ח ע"א גמ' מלה"ד לא' שעשה חופה לבנו וכו' ע"כ ואע"ג דלעיל איתא בש"ס משום דהרביעו חיה על בהמה מתו י"ל דהא והא גרמו דטעם שהרביעו לחוד לא סגי כיון דהבהמות אינם מצווים והרביעו אותם בעל כרחם אבל כיון דבני אדם מתו והבהמות עשו עבירה מתו אבל דגים שבים שלא עשו עבירה לא מתו ודוק:

דף ק"ט ע"א גמ' יומם חתמו למו מלמד שהיו וכו' ר"ל שהיו עושים כוונתם למצוה שמפקידים להם ועושים להם טובה והם אדרבה מפסידים אותם ולא ראו אור כדמסיים הש"ס שבאים וחותרים וכו' וק"ל:

רש"י בד"ה ארץ ממנה יצא לחם וכו' ארץ שבעה וטובה היא עכ"ל ויש ג"כ רמז ממלת לחם דהיל"ל יצא חטים אלא ר"ל דמרוב השופע היה נרא' כאילו יצא לחם אפוי ולא חטים וק"ל:

דף ק"י ע"א גמ' מה שמועה שמע וכו' ע"כ ר"ל דכיון דכת' קרא ויקהלו על משה ועל אהרן ומדברים עמו ודאי שמע ועוד דאיך לא שמע כ"א משה דכתי' וישמע משה ויפול על פניו והא אהרן היה שם ועור אמאי אהרן ג"כ לא נפל על פניו ותי' מפני שחשדוהו על אשת איש לזה כח' קרא וישמע משה ויפול דייקא דבר הנוגע לו וק"ל:

ע"ב גמ' ור"ג מותאבד כל זכר למו ע"כ. פי' מעיקרא ר"ג מייתי ראיה משורש וענף ואח"כ הק' לו ור"ג דילמא אימא לך כר"ע לא מצוה ותי' דראייתו של ר"ג מותאבד כל זכר למו ודוק:

רש"י בד"ה מותאבד כל זכר למו ל"ל כלומר לתנא וכו' עכ"ל דבריו ז"ל לא זכיתי להבינם וא"א נר"ו פי' דרש"י מפ' דפי' הש"ס מ"ש ור"ג נ"ל מותאבד קאי על מ"ש הש"ס אבל קטלי או"הע ד"ה דמנ"ל זה ותי' מותאבד נ"ל והוקש' לרש"י ז"ל דאמאי לא נקט הש"ס אלא ר"ג ותקשי ליה נמי אליבא דר"ע ותי' רש"י כלומ' לתנא דברייתא ר"ל דנקט ר"ג משום דהתחילה בו ברייתא ולעולם אפי' לר"ע נמי דהא שורש וענף אצטריכו למר כדא"ל ולמר כדא"ל אלא מוכרח מותאבר כל זכר למו ודוק:

דף קי"א ע"א מתני' הרי אלו אובדין שנאמ' ואת כל שללה תקבוץ וכו' כת' מהרש"א ז"ל דל"ג שנאמ' ול"נ ליישב הגירס' דמ"ש ואת כל שללה קאי על מ"ש נכסי רשעים אפי' שבחוצה לה אובדין שנאמר ואת כל שללה דכל לרבות ואל תוך רחובה קאי למטה על מ"ש אם אין לה רחוב עושין לה רחוב דקרא קא מפרש ואזיל וק"ל:

דף קי"ב ע"א גמ' בעי רב יוסף שער נשים וכו' אמר רבא הא דרשעניות אסורות פירש"י שער נשים צדקניות וכו' מי הוו בכלל ואת כל שללה וכו' רשעניות פשיטא לן דישרף וכו' עכ"ל וק' כיון דשער בכלל שללה א"כ מאי קא מבעי ר"י דאם היו הנשים בתוכה ישרפו דנכסי צדיקים שבתוכה אובדים ואם חוצה לה פליטין דנכסי צדיקים שחוצה לה פליטין וי"ל וק"ל:

רש"י בד"ה קשיא לשין הפסוק וכו' עכ"ל. פי' דל"ת דפי' הקו' א"כ העיקר כר"י ולא כד"ל לכך פירש"י לשון הפסוק ק' וק"ל:

בא"ד ק' לתרץ למ"ד אין חולקים אבל לא מיתותב בצ"ל:

בד"ה ה"ג אמר מר ואת כל שללה לרבות נכסי רשעים שבחוצה לה כצ"ל:

ע"ב גמ' היכא דאיתנהו בעיניינהו אבל הכא וכו' ע"כ ר"ל דלא כתי' כל הנאות או כל דבר אלא זבח כתי' ור"י ג"כ משיב דאילו כתי' כל הנאות או כל דבר של רשעים הו"א אפי' קדשי בדק הבית לכך כתי' זבח כל דבר דאתי מזבח לאפוקי קדשי בד"ה דלא אתי מזבח וק"ל:

דף קי"ג ע"א גמ' השתא לטותא דמשה וכו' ע"כ וא"א נר"ו תי' על קו' אחאב מאחר שהיו צדיקים בזמן אחאב לא נתקיימה גזירתו של משה כמ"ש הש"ס צדיק בא לעולם טובה באה לעולם ופסקה הרעה אבל כשתצדיק בעצמו לא רצה כמו בכאן דאליהו בעצמו התפלל על עצירת גשמים כדו שתבא נתקיימה הגזירה שברשותיהם הוא זה ודוק:

רש"י בד"ה את ירחו וכו' ולא איתפרש הא מנלן עכ"ל ר"ל דלא אתפרש מפסוק שחיאל בנה עיר אחרת וקרא שמה ירחו אבל י"לד דמנלן שנשבע על עיר אחרת ונר' מכפל הפסוק שאמ' העיר הזאת את ירחו דכיון דכתי' העיר הזאת וראי היא ירחו אלא וראי העיר הזאת אע"פי שאינה ירחו וירחו אע"פי שאינה העיר הזאת וראיתי להרב ישרש יעקב דמשמ' מדבריו ז"ל דגירסתו בש"ס דהראיה מכח העיר הזאת ע"ש וק"ל:

ע"ב רש"י בד"ה מפני הרעה קודם שתבא הרעה עכ"ל. ויש לפ' נמי פי' מפני הרעה מפני שרוצה הקב"ה להביא רעה לעולם נאסף הצדיק ח"ו וק"ל:

בד"ה אבל צב"ל פסקה וכו' ר"ל דמשמ' מהש"ס דמלבד פסיקת הרעה תבא הטובה וזה אינו דמהראיה לא משמ' אלא פסיקת הדעת דהא כתי' זה ינחמנו ממעשינו ומעצבון ידינו לכך תי' רש"י דכוונת הש"ס דפסיקת הרעה היא בעצמה טובה דצדיק בא לעולם טובה באה לעולם:

תוכן העניינים

כרוב ממשח (שלם)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה