אור ברסלב
כרוב ממשח (שלם) חידושי מהרח"א זלה"ה › מסכת אבות

כרוב ממשח (שלם)· רבי שלמה ורבי חיים אלפסי

חידושי מהרח"א זלה"ה · מסכת אבות

מסכת הוריות

פ"א משנה י"ד הוא היה אומר אם אין אני לי וכו' לכאור' יש לדקדק דק' רישא אסיפא ונלע"ד דיובן בהקדים מארז"ל משל לחגר וסומא דהגוף אומר הנשמה חטאה והנשמה אומרת הגוף חטא מה עושה הקב"ה מרכיב שניהם ומענישם ע"כ. לז"א התנא דבל ישען האדם על משענת הקנה הרצון לומר דזיל הכא קא מדחי ליה וזיל הכא קמדחי ליה דאיך תמלא פיך לומר דהגוף הוא שעשה העבירה לא הנשמה דאם אין אני לי דהיינו הנשמה שהיא עיקר גוף האדם דהגוף הוא מלבוש האדם ולכן לא שייך מלת האדם אלא על עצם האדם ואם אין אני שהיא הנשמה היתה גרמה לי מי לי מי הוא שגרם לי כל זה וא"כ איך אתה מדבר דגרים לא כן וא"ת א"כ הכל הוא מן הנשמה לז"א וכשאני שהיא הנשמה לעצמי הייתי לעצמי בע"הב קודם בואי לע"הז מה אני מה הייתי אני לא הייתי כ"א טובה. או פי' מה אני כמו מה רב טובך וכו' וא"כ לא תוכל להתנצל לא הנשמה ולא הגוף אלא שקולים הם ויבואו שניהם ולכן ואם לא עכשיו אימתי דזהו העיקר ולא תבטח על אותה הטענה וק"ל:

או יאמר בהקדים מארז"ל ריחים בצוארו ויעסוק בתורה לז"א אם אין אני משועבד לי אלא תחת יד אשתי מי לי מי הוא מליץ עלי זכות ועוזרני כיון שאיני פנוי אבל וכשאני לעצמי מה ע"ד מה רב טובך א"נ ר"ל שלא תאמר אבטל פ"ו בשביל התורה דאדרבה ממעט את הדמות לז"א וכשאני לעצמי בלא פ"ו מה מה אני כמו ונחנו מה וכיון שמוכרח עלי ללמוד ולישא אשה אם לא עכשיו וכו' שאמצא שהות לעשות שתיהן א"נ מ"ש וכשאני לעצמי ר"ל כדעת ן' עזאי שהיה כל ימיו פנוי מה אני מה רב טובך וכו' וא"ת עת ללמוד ועת לישא אשה לז"א ואם לא עכשיו אימתי כל שעה אומר ואם לא עכשיו וכו' וק"ל:

פ"ב משנה ט"ז אם למדת תורה הרבה נותנין לך שכר הרבה כתב הרש"א ז"ל משם הרב לב אבות אם למדת וכו' כלומר הדבה שכר נותנין לך במה שאתה לומד תודה הרבה ע"כ והוא ק' ההכנה ואפשר לפ' דק"ל דמאי קמ"ל דפשיטא ומי חשיד וכו' ועוד דידוע הוא דאם למדת דנקט מוכרח הוא דאית ביה אין ולאו ואיך אפשר דאם אינו לומד אין לו שכר ואין לו עונש והא אדרבה אית ליה עונש דממ"נ אי יכולת בידו ללמוד ואינו לומד אדרבה אית ליה עונש ביטול תורה ואי אין יכולת בידו שנינו א' המרבה וא' הממעיט וכו' כדאיתא בברכות גבי עובדא דר"א עם ר"י להכי פי' דלאו דוקא אם דא"כ צ"ל השלילה ואי אפשר כדכתי' אלא דבא לומר דלא תימא אף אם לומד תורה הרבה אינו לוקח שכד הרבה מתרי טעמי חדא דמי הקדימני ואשלם ואין הדין נותן שיקח שכר ואף אם לוקח אינו אלא מועט ועוד דידוע הוא הבא ליטהר מסייעין אותו ואין המצוה נקראת אלא ע"ש גומרה ואין לוקח שכר שלם אלא שכד ההתחלה אבל שכר החיוב אינו מחוייב כפי הדין ליתן אלא מחסדו ית' וא"כ אינו זוכה לשכר הרכה להכי בא התנא להשמיענו שלא תאמ' אף אם לומד תורה הרבה אין לו שכר הרבה להכי קאמ' דיש לו שכר הרבה במה שלומד תורה הרבה ואין השת' נחית לומ' על דבר והופכו דפשיטא כדכתי' אלא התנא נחית על אותו הצד דוקא למימר' דיש לו שכר הרבה א"נ כא לומ' שלא תאמ' דאם למדת תורה הרבה בדין הוא שיתן לך שבדך כי אם במתנה מאתו ית' והתנא נחית על מלת נותנין או כדברי הר"ב בינה לעתים בדרוש א' של ר"ה (דף ו' ע"א) דיש לו שכר אחר לבד משכר הקצוב שלו ע"ש וכפי אלו הפירושים לאו דוקא מלת אם דנקט התנא וק"ל:

ויראה לי לפ' בדברי התנא במה שנקדים מ"ש הרש"א ז"ל כאן וז"ל דאין דין אדם כפועל ליבטל מעבדות אלא כעבד וא"ת יהיה ג"כ פטור משכר כדין העבד לז"א אם למדת וכו' ע"ש. נמצא שטעם שאינו רשאי ליבטל משום דדינו כעבד וידוע הוא מ"ש בקידושין דנחלקו ר"מ ור"י דר"מ ס"ל דאם אין עשין רש"מ אינן קרויין בנים אלא עבדים וידוע הוא מ"ש מרן בש"ע י"ד סי' ר"מ דאין הבן מחוייב לחזר על הפתחים בשביל אביו וליבטל ממלאכתו ותנן כך היא דדכה של תורה פת וכו' וחיי צער תחיה ונמצא מבטל ממלאכתו בשביל אביו שבשמים לז"א התנא ולא אתה ב"ח ליבטל ממלאכתו שאתה קרוי עבד וא"ת א"כ אין לו שכר ג"כ כעבד לז"א אם למדת תורה הרכה שאתה קרוי בן בודאי תטול שכד הרבה שאין אתה הבן מחוייב ליבטל ממלאכתך בשביל אביך שבשמים וכיון שאתה עשית לפנים משורת הדין בדין הוא שתטול שכרך משלם במידי דמיטבא וק"ל:

ודע מתן שכרן של צדיקים לע"ל הק' המפרשים בכאן דאיך קרי ליה מתן והא שכר פעולתו קורהו ונלע"ד לתרץ במ"ש חז"ל הבא ליטהר מסייעין אותו שהוא מתחיל והקב"ה משלים ואלולא דהקב"ה מסייעו לא סגי בלא"ה וכדין הוא דלא יקח שכר שלם כיון דהקב"ה מסייעו ואין המצוה נק' אלא ע"ש גומרה אלא בתורה מתנה וחסד עושה הקב"ה עם ב"א שנותן להם שכרם כראוי ור"ל אפי' שהוא נותן אין לומ' שאם ירצה הקב"ה למנוע מליתן אינו נותן אלא אעפ"כ חשיב ליה כאלו שכר לכך קרי ליה מתן וקרי ליה ג"כ שכר לפי שהוא התחיל במצוה א"נ י"ל במה דאיתא במ' חזית כל עמל האדם לפיהו כל מה שמסגל האדם מצות ומ"ט הלואי שיספיקו כרי שיהיה בעולם לחם לאכול ובגד ללבוש ועוד שבכל יום ויום עושה לנו נסים ונפלאות עד אין חקר שבכל יום ויום עומדים עלינו לכלותינו והקב"ה מצילנו מידם נמצא לפ"ז אין אנו ראויים לקבל שכר דכבר קבלנו אותו בזה העולם אלא מחסדו הגדול נותן לנו שכרנו ובזה ניחא מאי דקאמ' ודע מתן וכו' דפשיטא מי לא ידע בכל אלה אמנם לפי דרבנו ניחא דלכאורה הייתי אומר שלא יש שכר כלל או לא יש אלא חצי שכר מטעמא דכת' מדרש חוית לכך כת' ודע מתן וכו' שזה בתורת מתנה ולפי' קמא ג"כ בא לאשמועי' שלא תאמ' שמה שאנו לוקחים לעת"ל שכרנו בדין הוא אלא לפנים משורת הדין הוא מטעמ' דאמרי' דהיינו כיון שהקב"ה מסייעו לא הוי אלא בתורת מתנה וחסד:

עוד יש לתרץ על קו' המפרשים במ"ש הרב בינה לעתים ז"ל בדרוש א' של ר"ה (דף ו' ע"א) וז"ל דהרוצה לעשות מצוה נותן לו הקב"ה שכר קודם עשיה ואחר עשיה משא"כ בעושה עבירה ע"ש ובזה ניחא דהשכר של קודם עשיה הוא מתן דהא עדין לא עשה שום דבר אבל שלאחר עשיה זה ממש שכר דהא שכר פעולה שעשה הוא ולכך קרי ליה מתן על שאפי' קודם עשיה לוקח שכר וקרי ליה שכר על מצוה שעשה דשכר פעולתו הוא וק"ל:

פ"ד משנה ו' כל המכבד את התורה וכו' נ"ל לפ' במה שנדקדק כו דהיל"ל גופו יתכבד על הבריות דמהו מכובד והוא עדין מנוע מכבוד אהן יראה במה שנקדים מ"ש הרב שבט מוסד וז"ל דמי שהוא מכובד וראוי לכבוד הוא מכבד לאחרים אבל אם הוא בזוי מאין לו כבוד שיכבד לאחרים עכ"ל. לכן אמר המכבד את התורה ודאי הוא כבר מכובד על הבריות אבל המחלל את התורה כיון שהוא כבר מחולל להכי מדיליה יהיב ליה או יאמר בשנקדים מ"ש רז"ל דכשאדם עובד עבירה פוגם באותו אבר ויהיה מחוסר אבר אבל להפך מקיים איבריו וגופו ולכן ניתנה התורה בתרי"ג מצות כנגד רמ"ח איברים ושס"ה גידים להכי אמר המכבד את התורה דהיינו שמדקדק אחר המצות שאדם דש בעקביו ואינו מזלזל בהם לזה גופו מכובר על הבריות דכל מצוה מחזקת אבד ויהיה מכובד באיבריו ולא יהיה בזוי מחוסר אבר אלא מכובד ופי' על הבריות ר"ל יהיה לו יתרון על הבריות שיהיה שלם באיבריו וק"ל:

פ"ה משנה ט' גלות בא לעולם על ע"ז וג"ע וש"ד וכו' יש ליתן טעם למה כנגד הד' עבודות הללו בא להם הגלות דהא כל מדותיו של הקב"ה מכ"מ ונ"ל לפ' כי מעיקר' הגלות המר והנמהר הזה יש בו ד' מינים ממינים שונים הא' שהיינו דרים בא"י ומלך ממנו מולך עלינו ועכשיו מלך גוי עז פנים מולך עלינו ב' שכל אומה ואומה אפשר שתהיה אומה אחרת שתאהב אותה אבל אנו בעו"ה בין ע' אומות ושונאים אותנו כולם כאחד ובזויים בעיניהם ג' שהיינו בא"י קדושה וטהורה ונקיה וגלינו לארץ טמאה בגלולי הגוים שכל הדר בה דומה כמי שאין לו אלוה הד' שהיינו בארצנו בשדותינו וכרמינו עשירים מלאים כל טוב ועתה בעונות ירדו לשערים עם ה' ואבדו מטלטלי אגב מקרקעי נמצא שיש ד' מיני גליות כנגד העון של ע"ז בא הגלות הא' מכיון שעזבנו אלוה והמלך העיקרי והלכנו וטעינו אחרי הפסילים הבל שאין בם מועיל ועשינו אותם אלוהות ומלכים עלינו לכך בא עונשנו שמלך אחד בזוי ודל ימלוך עלינו דמדה כנגד מדה וכנגד ג"ע לפי שהיא עבירה מאוסה ומלוכלכת ג"כ הביא הקב"ה עלינו עונשה שנהיו פחותים ובזויים בעיני ע' אומות כל יום ויום לחירופין ולגידופין. וכנגד הנאת הג' לפי שמלאנו הארץ דם נקי וטמאנו אותה לכך גלינו לארץ טמאה בגילולים. וכנגד עון של שמטת הארץ שחמלנו על שדותינו וכרמינו ולא עשינו שמטה לכך נשארנו עניים כיון שאבדו שדות וכרמים א"נ כנגד הג' שהוא ש"ד כא הגלות הג' שבא להם העניות כנגד שנטלו נפש ב"א ג"כ הקב"ה הביא להם העניות דהא אז"ל כל הנוטל ממין של חברו כאילו נוטל נפשו וכנגד שמטת הארץ בא הגלות הג' שהיינו בארץ הקדושה והטהורה ולא שמטנו אותה לכך גלינו מארצנו ונתרחקנו מעל אדמתנו והקב"ה ישיבנו לקדמותינו ויחזירנו לארצנו במהרה בימינו כן יהי רצון:

תוכן העניינים

כרוב ממשח (שלם)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה