כפי אהרן על טור אורח חיים· רבי אהרן בן עזריאל
סימן א · ד
ב"י ומ"ש והתחיל בעז כנמר וכו' ועוד שלא היה ראוי להתחיל במדת עז אעפ"י שהיא בעבודת הבורא ית' ע"כ ולפק"ד קל"ט דהא ה"ה דלא הי"ל ליב"ת להתחיל ג"כ במדת קל כנשר כיון שמידה זו ג"כ היא מביאה לערוה כמ"ש הוא ז"ל בתחי' דבריו א"כ מעתה ממ"נ אי איירי יב"ת שבא להזהיר על מניעת העבירות והיה מתחיל ברץ כצבי א"כ לא היה צריך תו לו' קל כנשר אח"ך דכיון שהגיע למידת הריצה ודאי שהיה קל לקום ואם מיירי בהזהרתו על עשית המצות ויהיה קל כנשר ענינו על עצימת העינים שלא לראות ברע א"כ אם לא יזהיר עליה תחי' לא יבא לרוץ לעשות המצוה כי יטה לבו אחר עיניו ולא ירוץ אלא לעשות הרע ואם באמת שרץ לטובה כי לא נתפעל מראית העינים לא יצטרך תו לומר עז וגבור ואין לו' דס"ל להב"י ז"ל דמ"מ היה יכול להתחיל במידת קל, כנשר ולומר כי אינו דומה למידת עז דמידת הקלות היינו שירגיל לערוה ואולי לא ירגיל דהא גם במידת העזות דנקט יב"ת היא ג"כ כשיעור זה כמו שפי' הב"י לקמן בד"ה ומ"ש ע"כ הזהיר וכו' מפני שמידת העזות מגונה וכו' ואין ראוי להשתמש ממנה כלל אפי' בעבודת הבורא ית' וכו' כי יקנה קנין בנפשו להיות עז אפי' בדברים שאינו בעבודת הש"י ע"כ דנמצא דמידת עז כנמר וקל כנשר לפי דבריו חד שיעורא נינהו ומהתימה על הר' נוה שלום ז"ל לשם שלא נר' לו בישוב דברי הטור אלא טעם זה דהב"י ז"ל ואחר המחי"ר לא דק כי גם טעם זה אינו מעלה ארוכה כמ"ש וע"כ נ"ל נכון כט' הב"ח ודו"ק: