כפי אהרן על זבחים· רבי אהרן בן עזריאל
דף ד.
פריך תלמודא מנלן דבעינן זביחה לשמה אמר קרא ואם זבח שלמים קרבנו וכו' אשכחן זביחה שאר עבודות מנלן וכו' יליף מזביחה מה לזביחה שכן נפסלת שלא לאוכלין בפסח וכו' כ' התוס' וא"ת זריקה נמי תפסול מק"ו דשחיטה שאינו פוסלת בשינוי בעלי' אלא ע"מ לזרוק ופוסלת ע"מ שלא לשם אוכלין ק"ו זריקה שפוסלת בזורק שלא לשם בעלים שתפסול שלא לשם אוכלין וי"ל דאיכא למיפרך מה לזביחה שכן טעונה צפון וישנה בחטאות הפנימיות מיהו אכתי לא קמא ליה הך פירכא עד בסמוך לכך י"ל דהכא לא יליף מזביחה אלא קבלה והולכה ע"כ. ויש להעיר על דברי התוס' דתיקשי קבלה גופ' נימא דנפסלת שלא לשם אוכלין מק"ו דשחיטה ומה שחיטה שכשיר' בזר ואשה אפי"ה פוסלת שלא לשם אוכלין קבלה שפסולה בזר אינו דין שתיפסל שלא לשם אוכלין והשתא לא מצי למיפרך מה לזביחה שכן טעונה צפון וכו' דקבלה נמי טעונ' צפון וישנה בחטאות הפנימיות. ונ"ל דלאו ק"ו היא דמה שהשחי' בזר ואשה לאו קולא היא דשניא שחיטה דלאו עבודה וכמ"ש ביומא דמ"ב ובכמה דוכתי וא"כ היכי נימא ומה שחיטה שכשירה בזר ויש לה קולה זאת אפ"ה יש בה חומרא זו דנפסלת שלא לשם אוכלין קבלה וכו' וזה לא יתכן לומר כיון דשחיטה לאו עבודה היא אין זו קולא עד שנעשה ק"ו אבל התוס' מקשים שפיר משינוי בעלים דפוסל בשחי' ע"מ לזרוק נמצא פיסול השחיטה תלוי בזריקה גופה ודו"ק אך ראיתי להתוס' בד' יו"ד ע"א ד"ה לא תאמר בזריקה שכ' ועו"ק אמאי אין מחשבת אוכלין בזריקה תיתי מק"ו משחי' שכשירה בזר כיון דלא פרכינן מצפון וחטאו' הפנימיו' והשתא לפי"ז דחשיב לה קולא מה שכשירה בזר השחיטה הדרא קושי' לדוכתא דתיקשי להו אקבלה דתיפסל בשלא לאוכלין מק"ו דשחיטה ולא מצי לתרץ מה לשחי' שכן טעונה צפון. ולעת הפנאי צ"י:
סוף הספר