אור ברסלב
כפי אהרן חלק ב קונטרס קדושת שביעית › סימן יז

כפי אהרן חלק ב· רבי אהרן בן עזריאל

קונטרס קדושת שביעית · סימן יז

סימן טז

בענין מת בחוה"מ מנהג עקו"ת ירושת"ו שלא להברות בחוה"מ כן כ' מוה"ר בס' פרי האדמה ח"ג ד' כ"א ע"א ואע"ג דמרן ז"ל בש"ע בא"ח סי' תקמ"ז וביו"ד סי' ת"ה ס"ד פ' דמברין בחוה"מ ובמיטות זקופות מ"מ לא נהגנו כן כידוע בהרבה דינים שפשט המנהג היפך מרן ואפשר שכן נהגו קודם מרן ז"ל וכמ"ש הרב ג"פ במלת בנפשיכי כידוע. וכ' הר' פרה"א בח"ד ד' ל"ו ע"א דאולי פשט המנהג כן עפ"י ס' סמ"ג וסמ"ק ומהר"מ ז"ל שהובאו ביתה יוסף ע"ש. והנה לענין אם צריך לעשות הבראה במוצאי יו"ט נראה דודאי צריך לפי דעת מרן שפסק ביו"ד סי' שע"ח סי"א היכא שצריך למנות שבעה אחר הרגל וכן אם שמע שמועה בשבת צריך להברותו הבראה ראשונה שבימי אבלות ע"כ ומור"ם ז"ל כ' וי"א שכיון שנדחה יום א' אין מברין אותו וכן נוהגים נמצא דלדעת מרן לא אמרי' הואיל ונדחה ידחה לגמרי אלא כשהגיע זמן התחלת האבלו' חייל נמי דין ההבראה והכא לדידן דאין מברין בחוה"מ עפ"י הפוס' הנז"ל במוצאי יו"ט האחרון שמתחיל האבלות צריך להברותו דהא ודאי לא דמי למ"ש מור"ם שם ס"ד דאם לא הברוהו ביום א' שנמשך עד הלילה מותר לאכול בלילה משלו וכו' דשאני התם שהיה זמן אבלות ומפני סיבה או במזיד לא הברוהו משא"כ הכא דלדעת אותם הפוס' אשר על פיהם נהגו שלא להברות בחוה"מ היינו דאין מקום להבראה בחוה"מ ודינו שוה לדין האבלות שאין נוהג מדינ' בחוה"מ ודמי ממש למת ביו"ט דסעיף י"א דלא אמרי' הואיל ונדחה נדחה ומברין במוצאי יו"ט. וכן מתבאר מדברי הר' ב"ד ז"ל יו"ד סי' שצ"ט שהכריח מתוך דברי מרן דאם מת ביו"ט א' שמברין במוצאי יו"ט אחרון דדוקא בחוה"מ הוא שמברין בחוה"מ לדעת מרן אבל מת ביו"ט א' אין מברין בחוה"מ אלא במוצאי יו"ט אחרון מברין ע"ש וגם כ' שכן מבואר במרדכי ובפרישה ע"ש והוב"ד בהר' הגדול ברכ"י ז"ל שם ע"ש. ותמהתי מהרב המחבר ס' בית עובד שבד' רל"ז ע"ב בדיני הבראה באות ה' הביא דברי הר' ברכ"י ז"ל משם הרב ב"ד ז"ל לענין מת בשבת דצריך להברות במ"ש וכ' עליו ז"ל ולי איש צעי"ר נראה דכיון דנדחה נדחה ואין מברין אותו עוד כיון דבליל מ"ש לאו סעודה ראשו' שבימי אבלות היא ועיין לעיל ס"ג וכן משמע מדברי ש"ע שכתב כיון שאינו חובה עכ"ד. ודבריו תפלים מבלי מלח ולא זכר דברי מרן הנז"ל דסעיף י"א שהעתיקם הוא שם סי"א דבהדיא ס"ל דלא אמרי' הואיל ונדחה נדחה והוכחתו מההיא דס"ג שהוא הדין הכתוב בש"ע ס"ה מי שנקבר בע"ש יש מי שאומר שמברין אותו אז ולי נראה דכיון שאינו חובה טוב שלא להברותו אז מפני כבוד השבת ע"כ ומזה הבין הרב ב"ע שדעת מרן דהואיל ונדחה נדחה זה ודאי שבוש דהא בהדיא אמר לקמן דלא אמרי' הואיל ונדחה נדחה אבל כונתו בס"ה הוא לומר שאין מברין בע"ש סמוך לחשיכה מפני כבוד השבת ומברין במוצאי שבת וזה פשוט בדעת מרן אין מי שיטעה בזה סו"ד לדעתי במת בחוה"מ צריך להברות במוצאי יו"ט האחרון שהיא סעודה ראשונה שבימי האבלות וכן הוריתי הלכה למעשה. ושו"ר למוה"ר בספר מזבח אדמה ד' ח' ריש ע"א שכ' ז"ל לענין קריעה בחוה"מ איך נוהגים פעה"ק ירושת"ו עיין בס' פרה"א דלא נהגו להברות וא"כ ה"ה נמי לענין קריעה כמ"ש הריק"ש וכו' דדין הקריעה כדין ההבראה וא"כ כיון שנהגו בירושלם שלא להברות ה"ה שלא לקרוע והיום שאלתי איך נוהגים בדבר זה ואמרו לי שנוהגים כמ"ש מור"ם בהגהה א"ח סי' תקמ"ז דדוקא על אביו ואמו וכו' יע"ש ואין קורעין ואין מברין רק אחר המועד בשאר מתים חוץ מאביו ואמו כנז' עכ"ד עלץ לבי שכיונתי אל המנהג המיוסד מפי הראשו' ז"ל דמברין במוצאי יו"ט ולמדנו עוד מדברי קדשו ב' דברים א' לענין קריעה בחוה"מ שהמנהג כדעת מור"ם דדוק' על אביו ואמו קורעין בחוה"מ לא על שאר מתים וכ"כ הר' מחב"ר בסי' תקמ"ז משמו. ולמדנו ב' דכשקורעין על אביו ואמו בחוה"מ גם מברין בחוה"מ שכן נר' מרוצת דבריו ז"ל (אה"נ ס"ט ו"ע בס' התקנו' במנהגי ירושת"ו ה' אבל דס"ב פ"א או' פ"ב). וצויי"מ כי"ר. כ"ד זעירא מאנשי ירושלם אני אענ"ה ס"ט.

בעז"ה תם ונשלם חלק יו"ד שבח לאל יתברך

תוכן העניינים

כפי אהרן חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה