כפי אהרן הערות על ספר חוקי חיים· רבי אהרן בן עזריאל
מגילה · דף כג:
תוס' ד"ה ואדם מי קדיש וק' אמאי לא קאמר בע"כ וכו' מן האדם לרבות עבדו ולא הבינותי דהא מן האדם לא קאי אלא אמקדיש ומחרים וכו'. נ"ב תימה דהלא בסוגיא שם איתא כל חרם אשר יחרם לה' מכל אשר לו מאדם וכו' לרבות עבדיו ושפחותיו הכנענים ועיין פרש"י ומ"ש התוס' מן האדם הוא אשגרת לישן וכונתו על הברייתא שהביאו בפ' השולח. ומ"ש עוד ועו"ק דבסנהדרין דט"ו הביאו התוס' שם בסתם ואמאי לא הוכיחו מהא דהשולח כדהכא לא ידעתי מאי קאמר שהתוס' שם הביאו סו' דהשולח. גם מ"ש ונראה דחדא מתרצת חבירתה דנר' דחזרו בהם התוס' מהראיה שהביאו מטעם האמור לא ידענא מאי קאמר דכיצד יחזרו בהם והיא בריית' ערוכה שם בהשולח. ומ"ש והנה הרב משל"ם וכו' והיק' הר' קה"ע וכו' ולע"ד אין כאן תמיהא וכו' וא"כ שפיר קא מק' הר' מ"ל דנראין דבריהם סותרים. נ"ב כונ' הרב קה"ע ברורה דהמ"ל כ' דהתוס' חלוקים לענין הדין דכאן כ' דבעי עשרה ומכאן נראה דסגי בג' וע"ז כ' הר' קה"ע דאינם חלוקים בדין כיון דשמעי' להו להתוס' דסברי דמדאורייתא בעי' עשרה אלא דחכמים תיקנו בג' אם כן בסנהדרין מיירי מן התורה אלא דהשתא התוס' מחולקים בתירוצם דהכא תי' דלא משמע ליה לשון אדם עבד כנעני והכא תירצו דמתני' דינא אשמועינן דינים הנהוגים ולא דין תו' וכיוצא בזה מצינו כמה וכמה פעמים התו' במקום אחד מתרצים תי' אחד ובמקום אחר מתרצים באופן אחר אבל לענין דינא שקולים הם וכחדא שריין דמדאורייתא בעינן עשרה ורבנן תיקנו דסגי בג' ודלא כמ"ש המשל"ם דהתוס' חלוקים לענין דינא דהכא ס' דבעינן ג' והכא ס' דבעי' יו"ד וזה ברור למימינים בה: