אור ברסלב

כפי אהרן הערות על ספר חוקי חיים· רבי אהרן בן עזריאל

מגילה

מועד קטן

דף ד.

ואמריב"ל פורים שחל להיות בשבת פי' הרי"ף יום ט"ו שחל להיות לבני הכרכים וכו' וכ' הר"ן וכו' ואני תמיה ממ"ש לקמן ד"ה אמר רב בזמנה וכו'. נ"ב אין כונת הרי"ף לומר פי' על מימר' של רב דאה"ן דרב איירי בי"ד אבל כיון שהוא פוסק ומביא הדין מוכרח לפרש דלדידן לא שייך דין זה אלא בט"ו והכי דייקי דברי הר"ן ופשוט:

שם תוס' ד"ה נשים וי"ל דס"ד דלא יועיל קריאתן וכו' דהכל חייבין בשמיעה וכו' וכתב הרב פר"ח וכו' דהרגישו דהא דאינן מוציאות אפי' מינם ולזה תי' אי אפשר דא"כ הו"ל נשים ועבדים וקטנים וכו' ולפקענ"ד וכו' א"כ עדיין ק' ליתני נשים חייבות בשמיעת המגילה ומדלא תני עבדים בהדייהו אני אומר דמוציאות מינם וכו'. נ"ב ל"ק מידי דאי הוה תני נשים חייבות בשמיעה הו"א דעבדים פטורים אפי' משמיעה ושאני נשים שהיו באותו הנס אבל השתא דנקט דנשים חייבות במקרא מגילה דוק מינה מדלא תני חייבות בשמיעה משמע דמוציאות נשים חות דרגא לעבדים שהם חייבים בשמיעה דוקא:

דף יד:

מורד במלכות הוה כ' בתוספי הרא"ש דמגילה שכ' וכו' פי' כ"ג ע"כ ולא ידעתי כונתו ובלי ס' דט"ס נפל אבל לא ידעתי כיצד וצריך אומן לתקנו נ"ב צ"ל פרק כהן גדול והוא מה שציינו התוס' בסו' ד"ה מורד במלכות וכו' יע"ש:

דף יח:

היה כותבה אם כיוין לבו יצא אמרינן בירוש' הדא אמרה פורים מותר בעשית מלאכה והנה הכלבו בסי' מ"ז כ' והירושלמי מוכיח וכו' ואפשר שזה בשעת הדחק שאין לו מגילה אחרת וא"ת הרי יש לו זה שמעתיק ממנה י"ל שהיא שאולה ממי שהוא רוצה להשיבה לו ואינו מניחו לקרות וכו' ודבריו תמוהים דבגמרא מוקי לה דמנחא מגי' קמיה וכו'. נ"ב כונת הכלבו ברורה שזה כותב המגילה כדי שיצאו אחרים י"ח שאין להם מגילה אבל הוא אה"ן שיוצא י"ח בזאת המגילה השאולה דמנחא קמיה והכי דייקי דברי הכלבו שהביא הרב קה"ע שהיא שאולה ממי שרוצה להחזירה לו ואינו מניח לזכות להם. גם מה שהיק' על הרב שמחת יו"ט ז"ל במה שרצה להוכיח מהך לישנא דירושלמי דמצוה הבאה בעבירה חשיב אף כשאין גוף הדבר עבירה דלא כהריטב"א כ' עליו ולפענ"ד וכו' והלא אפי' אם הוא בדיעבד אי אסור בעשית מלאכה אפילו כיוין לבו לא יצא דכל מילתא דאמר רחמנא ל"ת אי עביד לא מהני וכו'. נ"ב ודבריו צ"ע דלא איתמר הך כללא אלא אותו הדבר שעושה אמר רחמנא לא תעביד ועביד לא אהנו מעשיו כגון מקדיש תמימים ואוהס שגירש ותורם מן הרעה על היפה וכיוצא כמ"ש בתמורה ואז אמרי' דלא אהנו מעשיו לא כן בעשה מלאכה בפורים שכבר עשה המלאכה והיא לפנינו כיצד נאמר ל"מ וגם נאמר דלא יצא י"ח והיציאה י"ח הוא ענין אחר ולא אמר רחמנ' ל"ת באופן דלא נגע ולא פגע כלל. גם מה שהיק' בסו"ד על הרב שמחת יו"ט וז"ל אך קשה דלכי אוקמתא דהירוש' דהיינו י"ד לבני הכרכים הרי לא הוי מצוה הבאה בעבירה וצ"י. נ"ב דברים אלו אינם נראים בעיני דלפי קו' הירושלמי מוכח דלא כהריטב"א וע"ז אוקמוה בירושלמי דהיינו בי"ד לבני הכרכים וזה אינו מעל' ומוריד לקו' הר' שיו"ט ודו"ק וברור:

דף כג:

תוס' ד"ה ואדם מי קדיש וק' אמאי לא קאמר בע"כ וכו' מן האדם לרבות עבדו ולא הבינותי דהא מן האדם לא קאי אלא אמקדיש ומחרים וכו'. נ"ב תימה דהלא בסוגיא שם איתא כל חרם אשר יחרם לה' מכל אשר לו מאדם וכו' לרבות עבדיו ושפחותיו הכנענים ועיין פרש"י ומ"ש התוס' מן האדם הוא אשגרת לישן וכונתו על הברייתא שהביאו בפ' השולח. ומ"ש עוד ועו"ק דבסנהדרין דט"ו הביאו התוס' שם בסתם ואמאי לא הוכיחו מהא דהשולח כדהכא לא ידעתי מאי קאמר שהתוס' שם הביאו סו' דהשולח. גם מ"ש ונראה דחדא מתרצת חבירתה דנר' דחזרו בהם התוס' מהראיה שהביאו מטעם האמור לא ידענא מאי קאמר דכיצד יחזרו בהם והיא בריית' ערוכה שם בהשולח. ומ"ש והנה הרב משל"ם וכו' והיק' הר' קה"ע וכו' ולע"ד אין כאן תמיהא וכו' וא"כ שפיר קא מק' הר' מ"ל דנראין דבריהם סותרים. נ"ב כונ' הרב קה"ע ברורה דהמ"ל כ' דהתוס' חלוקים לענין הדין דכאן כ' דבעי עשרה ומכאן נראה דסגי בג' וע"ז כ' הר' קה"ע דאינם חלוקים בדין כיון דשמעי' להו להתוס' דסברי דמדאורייתא בעי' עשרה אלא דחכמים תיקנו בג' אם כן בסנהדרין מיירי מן התורה אלא דהשתא התוס' מחולקים בתירוצם דהכא תי' דלא משמע ליה לשון אדם עבד כנעני והכא תירצו דמתני' דינא אשמועינן דינים הנהוגים ולא דין תו' וכיוצא בזה מצינו כמה וכמה פעמים התו' במקום אחד מתרצים תי' אחד ובמקום אחר מתרצים באופן אחר אבל לענין דינא שקולים הם וכחדא שריין דמדאורייתא בעינן עשרה ורבנן תיקנו דסגי בג' ודלא כמ"ש המשל"ם דהתוס' חלוקים לענין דינא דהכא ס' דבעינן ג' והכא ס' דבעי' יו"ד וזה ברור למימינים בה:

דף כד:

קטן פוחח וכו' וראיתי להריטב"א שכ' על בעיא זו דלא גרסי' קטן וזה תימה דהלא משנה שלימה שנינו וכו' וצ"י. נ"ב כבר פי' הר' יד דוד כונ' הריטב"א והתימ' שהזכיר להר' יד דוד ולא ראה זה:

תוכן העניינים

כפי אהרן הערות על ספר חוקי חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה