אור ברסלב
כסף נבחר חלק ב אות מ (כלל קו) מסייע אין בו ממש

כסף נבחר חלק ב· רבי ברוך בענט גאיטיין

אות מ (כלל קו) מסייע אין בו ממש

אות מ (כלל קה) מסיח לפי תומו

[א.] שבת דף צ"ג אמר מר זה יכול וזה אינו יכול (להוציא המשא לבדו) ד"ה חייב. הי מינייהו מחייב אמר רב חסדא זה שיכול דאי זה שאינו יכול מאי קא עביד. א"ל רב המנונא דקא מסייע בהדי'. א"ל מסייע אין בו ממש (מי שאינו אלא מסייע בדבר ואם בא לעשותו לבדו אינו יכול אין בו ממש ולא חשיב מידי ולא מפטר אידך) אמר רב זביד משמיה דרב' אף אנן נמי תנינא (דמסייע אין בו ממש) (וע' בתוס' שמקשו הכא משמע דס"ל לרב זביד דאין בו ממש ובביצה משמע דסביר' דיש בו ממש וכו' ותירצו בדוחק) אמר רב פפי משמי' דרבא אף אנן נמי תנינא ר' יוסי אומר הסוס מטמא על ידיו (אם זב רוכב עליו וטלית תחת אח' מידיו של סוס טמאה אבל תחת רגליו טהורה שאין משענתו על רגליו) והחמור על רגליו שמשענת הסוס על ידיו ומשענת החמור על רגליו ואמאי הא מסייע בהדי הדדי אלא לאו משום מסייע אין בו ממש אמר רב אשי אף אנן נמי תנינא ר' אליעזר אומר רגלו אחת על הכלי ורגלו א' על הרצפה וכו' רואין כל שאלו נטל הכלי וכו' יכול לעמוד על רגלו א' עבודתו כשרה ואמאי הא קמסייע בהדי הדדי לאו משום דמסייע אין בו ממש אמר רבינא אף אנן נמי תנינא קיבל בימין ושמאל מסייעתו עבודתו כשרה ואמאי הא קא מסייע לאו משום דמסייע אין בו ממש ש"מ:

[ב.] ביצה דף כ"ב אמימר שרי למכחל עינא מכותי בשבת א"ד אמימר גופא כחל עינא מכותי בשבת א"ל רב אשי לאמימר מאי דעתך כל דבר שאין בו סכנה אומר לכותי ועוש' ה"מ היכי דלא מסייע בהדי' אבל מר דקא מסייע בהדי' דקא עמיץ ופתח. א"ל איכא רב זביד דקאי כוותך (שהי' מקשה לי כמותך) ושניי' לי' מסייע אין בו ממש (מי שאינו עוש' מלאכה ממש אלא מסייע מעט כי האי ובלאו הוא מתעבדא אין בו ממש):

[ג.] מכות דף כ' ע"ב תני תנא קמי' דרב חסדא אחד המקיף ואחד הניקף לוקה א"ל מאן דאכיל תמרי בארבלי לקי [כלו' ניקף עה פשע שהוא לוקה לאו שאין בו מעש' הוא) דאמר לך מני ר' יהוד' היא דאמר לאו שאין בו מעש' לוקין רבא אמר במקיף לעצמו (וקי"ל דחייב תרתי משום מקיף ומשום ניקף דכתיב לא תקיפו לא תניחו להקיף דמניח להקיף כמקיף א"נ מדאפקי' בלשון רבים דכתיב לא תקיפו משמע דאתרי קמזהר רחמנא) רב אשי אמר במסייע ודברי הכל (מזמין השערות למקיף). כתב הריטב"א ואיכא דקשיא הא אמרי' בביצה דישראל עמיץ ופתח מסייע אין בו ממש ולא קשיא שאין כל המסייעין שוין דמסייע דהתם אין בו ממש שדרך העין למעמץ ומפתח קצת אבל הכא סיוע גדול הוא כשמזמין לו עצמו בשערו וכ"ש לפי' רבינו מאיר שכתבנו לעיל דבלאו מסייע יש בו לאו ולא בעינן סיוע אלא כדי שיהי' בו מעשה ללקות עליו דבמעשה כל דהו סגי להא וכו' עכ"ל:

[פסק]:

[ד.] בפ"א משבת פסק הרמב"ם גבי זה יכול וכו' דמסייע אין בו ממש וכ"פ פ"ז ממשכב ופ"ה מב"מ וע' א"ח סי' שכ"ח במ"א שכ' דמשמע מרש"י דאם הכותי אינו יכול לעשות בלתי הישראל אסור ובי"ד סי' קצ"ח כ' הט"ז כיון דנתברר לעיל דנטילת צפרנים של האשה אינה אלא מצד מנהג שהחמירו על עצמם נ"ל דהא דאיתא במרדכי הל' נדה דאם אירע טבילתה בתה"מ נכון הדבר ששפחה כותית תגלחם דאמירה לכותי שבות ובמקום מצוה לא גזרו ואם אין לה כותית תנקר היטב הטיט שתחת הצפורן עכ"ל היינו בחה"מ אבל בשבת וי"ט אם אירע ששכחה ליטול הצפרנים לא תאמר לכותית שתחתוך כיון שאינה מצוה גמורה וכו' ותו דהוא חומרא דאתא לקולא שאע"פ שכותית חותכת מ"מ אותה ישראלית מסייע לה ע"י שמטה לה את ידיה וכאלו היא עושה מלאכה זו שאסורה כההיא שמצינו בסי' קפ"א לענין הקפת פיאה שגם הניקף חייב אם סייע בדבר עכ"ל. וש"ך בנקודת הכסף חלק עליו ואמר דוקא בניקף מדכתיב לשון רבים שניהם במשמע אלא דבאינו מסייע פטור משום לאו שאין בו מעשה אבל בשאר אזהרות אמרי' מסייע אין בו ממש עכ"ל. וכן הסכים המ"א בא"ח סי' ש"מ עם הש"ך דמותר ע"י כותית [ול"נ שדין זה תלו בב' תירוצי' שהביא הריטב"א במכו' כמ"ש אות ג']:

תוכן העניינים

כסף נבחר חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה