כסף נבחר חלק ב· רבי ברוך בענט גאיטיין
אות ח (כלל סא) חיישינן לנפילה או לא
[א.] בבא בתרא דף קע"ב ההוא שטרא דנפק לבי דינ' דר"ה דהוי כתב בי' אני פ' בר פ' לויתי ממך מנה אמר ר"ה ממך אפי' מריש גלותא משמע (כלומר שמא ר"ג או אדם אחר הלוהו ונפל ממנו ומצאת') וכו' א"ל רב חסד' לרבא פוק עיין בה דלאורתא בעי לה מינך ר"ה נפק דק ואשכח דתני' גט שיש עליו עדים ואין בו זמן אבא שאול אומר אם כתוב בו גרשתי' היום כשר אלמ' היום ההוא יומא דנפק בי' משמע ה"נ ממך מההוא גברא דנפק מתותי ידי' משמע א"ל אביי ודילמ' אבא שאול כר"א דאמר ע"מ כרתי ס"ל אבל הכא ליחוש לנפיל' (ושמא מאחר נפל ומצאו זה) א"ל לנפיל' לא חיישי' ומנא תימרא דלא חיישי' וכו' דתנן שנים שהיו בעיר אח' שם אחד יוסף ב"ש ושם אחר יוסף ב"ש אינן יכולין להוציא ש"ח זה על זה ולא אחר עליהם הא הם על אחרים יכולין להוציא. ואמאי ליחוש לנפיל' אלא ש"מ לא חיישי'. ואביי לנפיל' דחד לא חיישי' (כגון שטר שביד יוסף בן שמעון שיש לו על אחד מן השוק דהיינו נפיל' דחד ומציא' דחד היכי אתרמי מלתא דמיב"ש נפל ויב"ש מצאו) לנפיל' דרבי' חיישי' (כלומר שמצאו שום אדם בעולם חיישי' אבל לשמצאו יחיד יב"ש לא חיישי'. ור"ח פי' ואביי לנפיל' דחד ואשכחי' האי דשמי' כשמי' לא חיישי' שאלו מן האחד נפל הי' צועק ומבקש וכיון דלא צעק נתברר כי לזה שמצאו הוא אבל לנפיל' דרבי' דלא ידעינן מי הוא חיישי') ותוס' כתבו פי' שאין לתלות שנפל אלא מאחד לבד דהיכי מתרמי שמזה נפל. לנפיל' דרבים פי' דיש לחוש מכל בני אדם שנפל מזה או מזה יש לתלות בנפיל' עכ"ל. ופריך הש"ס אלא הא דתני' כשם שאין מוציאין ש"ח זה על זה כך אין מוציאין על אחרים במאי קמפלגי בצריך להביא ראי' קמפלגי תנא דידן סבר א"צ ותנא ברא סבר צריך דאתמר אותיות נקנות במסיר' אביי אמר צריך להביא ראי' רבא אמר אינו צריך. כתבו תוס' ופלוגת' דמתני ובריית' ליתא בפלוגת' דאביי ורבא. דאביי דמצריך ראי' מודה דלא חיישי' לנפיל' ופקדון היכי דשמי' כשמי' כדאמר יבמות דף קט"ו דאמר אביי לנפיל' לא חיישי' אי לפקדון כיון דשמי' כשמי' לא מפקיד גבי' אבל הך בריית' חייש לנפיל' או לפקדון דיב"ש אפי' בשני יב"ש מצרכי ראי' עכ"ל. וכ"כ תוס' ביבמות דף קי"ו ד"ה למאי. כתב נמוקי יוסף סוף בתרא אם כתוב בשטר שנתחייב לכל מוציאו אותו בב"ד כשר וגוב' בו המוציאו דהא לנפיל' לא חיישי' ואי משום שלא נתברר כשכתבו למי נתחייב וקי"ל בדאוריי' אין בריר' שאני הכא כיון שהוא ראוי להתחייב בו לכל אדם אין כאן דין בריר' וכו' מפי רבינו הר"ם וריטב"א עכ"ל:
[פסק]:
[ב.] כ' רמב"ם (פרק כ"ד ממלוה) מי שהוציא שטר שכתבו בו אני פלוני לויתי ממך מנה אע"פ שאין שם המלוה בו כל מי שיצא שטר זה מתחת ידו גובה בו ואינו יכול לדחותו ולומר שטר אחר הוא ונפל. וכן ב' יוסף בן שמעון הדרים בעיר אחת שהוציא אחד מהן ש"ח על אחד מבני העיר אינו יכול לדחותו שמא מאחר נפל וכו' אלא ה"ז שיצא מתחת ידו גוב' ואין חוששין לנפיל' וש"ע ח"מ סי' מ"ט וסי' נ' פסק נמי דאפי' לנפיל' דרבים לא חיישי':