כסף נבחר חלק ב· רבי ברוך בענט גאיטיין
אות ח (כלל נז) חוקקין להשלים או לא
[א.] יומא דף י"א ע"ב תניא כיפה ר"מ מחייב במזוזה וחכמים פוטרין (שאין שער בלא רוחב ד' וכל כיפה מתקצרת בראשה לפחות מד') ושוין שאם יש ברגליה עשרה (קודם שיתחיל העגול ומתמעט רחבה) שחייבת. (שאפי' הכל סתום מעשרה ומעלה יש שיעור פתח בגובה עשרה ברחב ד') אמר אביי דכ"ע גבוה עשרה (בין הכל) ואין ברגליה שלשה (גובה שנתמעט רחבה קודם שיגביה גבהה שלשה) ולאו כלום היא (דכל פחות משלשה גובה ארעא סמיכתא היא ואין כאן צד שם פתח של ד' ואפי' ר"מ מודה שאין כאן התחלה לומ' חוקקין להשלים) אי נמי יש ברגלה ג' ואינה גבוה עשרה ולא כלום לא נחלקו אלא בגובה עשרה ויש ברגלה ג' (ברוחב ד') ואין ברחבה ארבע' (בגובה עשרה שקודם שהגביה נתמעט רחבה מד') ויש בה לחוק להשלימ' לארבע' (להרחיב החלל למעלה כמדת של מטה) ר"מ סבר חוקקין להשלים (הואיל והתחיל בה ג' ברוחב ארבעה שם פתח עליו ורואין כאלו הוא חקוק למעלה להרחיב כמדתו של מטה) ורבנן סברי אין חוקקין להשלים. כתבו תוס' הא דאמרי' שבת (דף ז) בית שאין תוכו יו"ד אין מטלטלין בתוכו אתיא ככ"ע דכיון דאין גבוה יו"ד בשום דוכתא לא אמרי' חוקקין להשלים עכ"ל. ובשבת דף ק' איתא אמר רב א"ר חייא זרק למעל' מעשר' והלכה ונחה בחור כל שהוא באנו למחלוקת ר"מ ורבנן לר"מ דאמר חוקקין (דבר שאין בו שיעור ויש שם עובי ורחב לחקוק ולהשלים לכשיעור אמרי' כמאן דחקוק דמי) חייב לרבנן דאמרי אין חוקקין פטור וכן איתא בדף ז' וכתבו תוס' שם דמיירי דיש בחור לצד ר"ה ארבעה ומפולש לר"ה ושם אין ד' לכן חוקקין דאם אין בשום צד ד' אפי' לר"מ לא אמרי' חוקקין כדאמר ביומא שאם אין ברגליה ג' או שאינ' גבוה י' לא אמרי' עכ"ל. וכ"כ תוס' עירובין דף י"א ע"ב. בעירובין דף ל"ג ע"ב אמרי' ורבי סבר כר"מ דחוקקין להשלים:
[פסק]:
[ב.] כתב הרמב"ם פ"ו ממזוזה בית שיש לו מזוזה מכאן ומכאן וכיפה כמין קשת על שתי המזוזות במקום המשקוף אם יש בגובה המזוזות יו"ד טפחים או יתר חייב במזוזה ואם אין בהם י"ט פטורין מפני שאין לו משקוף כתב כ"מ צ"ע שאם אין הכיפה חשוב משקוף כי הוי מזוזות י"ט מאי הוי אטו גבוה המזוזות משוי לכיפה משקוף ואי חשיב משקוף אפי' אין גובה המזוזות יו"ד לתכשר עכ"ל. וט"ז בי"ד סי' רפ"ז ס"ק ג' תירץ דודאי ביש גבוה י' אמרי' דיש כאן מזוזו' וממילא יש משקוף על מזוזו' משא"כ באין גבוה י' אין לך מזוזות אלא מה שמתעקם הוא נחשב למזוזה א"כ אין לך משקוף שכל המקום כחדא חשבינן לי' ואי אתה יכול לעשות מזוזה ממנו וגם משקוף עכ"ל. וע' באר הגולה. (וצריך להבין לדעת הרמב"ם סוגיא דיומא דנחלקו בגובה יו"ד ואין ברחבה ד' ויש בה לחוק להשלים ד' דחכמים סברי אין חוקקין ואי מטעם דרמב"ם דאין לו משקוף איך תליא בזה אם יש ברחב ד' ואיך תליא בפלוגתת חוקקין ואין לומר דפסק כר"מ דאף שאין ד' חוקקין אלא דבאינ' גבוה עשרה ר"מ מודה כדאית' התם ואמר הוא הטעם שאין לו משקוף הא איהו פסק בפרק י"ד מהלכות שבת גבי נח בחור כל שהוא כחכמים שפטור. ועוד למה לא משמיענו הדין בגבוה עשר' ואינו רוחב ד' דבזה פליגי ר"מ וחכמים. ואפשר לומר כיון דלרמב"ם בכל צורת הפתח לא בעינן רחב ד' כמ"ש ה"ה פט"ז משבת הלכה כ' וה"ה לענין מזוזה וז"ל ועד כאן לא הזכירו רחב ד' אלא משום ר"מ דאית לי' חוקקין להשלים ואינו סובר כן במה שאינו רחב ד' שאין לו שיעור אבל בשיש ברגליה עשרה ודאי אינה צריכה רחב ד' כך נ"ל ורשב"א לא כתב כן עכ"ל ה"ה שם. א"כ אין נפקא מיני' לדידי' ברוחב ד' ועדיין אינו נוח לי וצריך יישוב):