אור ברסלב
כסף נבחר חלק א אות א (כלל י) אין אומרים לאדם חטא בשביל שיזכה חברך

כסף נבחר חלק א· רבי ברוך בענט גאיטיין

אות א (כלל י) אין אומרים לאדם חטא בשביל שיזכה חברך

אות א (כלל ט) אין קנין לעבד בלא רבו ולא לאשה בלא בעלה

[א.] גרסינן שבת ד' בעי רב ביבי בר אביי הדביק פת בתנור התירו לו לרדותה קודם שיבא לידי חיוב חטאת או לא ה"ד אלימ' בשוגג ולא אדכר למאן התירו אלא דאדכר מי מחייב והתנן עד שתהא תחלתן שגגה וסופן שגגה א"ר שילא לעולם בשוגג ולמאן התירו לאחרים. אחד שראה ובא לפנינו לישאל לרדותה קודם שיבא חבירו לידי חיוב חטאת) מתקיף לה רב ששת וכי אומרין לו לאדם חטא בשביל שיזכה חברך וכו' אלא במזיד אי מותר לרדותה קודם שיבא לידי איסור סקילה וכו'. כ' תוס' והא דאמרינן (עירובין ל"ב) האומר לחברו צא ולקוט תאנים מתאנתי אוכל מהן עראי ומעשרן ודאי. מלא לך כלכלה זה תאנים מתאנתי אוכל מהן ארעי ומעשרן דמאי בד"א בעם הארץ אבל בחבר אוכל ואינו צריך לעשר דברי רבי רשב"ג אומר בד"א בע"ה אבל בחבר אינו אוכל עד שיעשר לפי שלא נחשדו חברים לתרום שלא מן המוקף. ומסיק הש"ס במאי קמפלגי רבי סבר ניח' ליה לחבר דלעביד איסור' קליל' ולא נעבד ע"ה איסור' רבה ורשב"ג סבר ניח' ליה לחבר דנעבד ע"ה איסור' רבה ואיהו אפי' איסור' קלילה לא ליעבד ע"כ הסוגי'. התם כדי שלא יאכל עם הארץ טבל על ידו אבל הכא שלא נעשה האיסור ע"י אין אומרים חטא אפי' איסור קל וכו'. ואומר ריב"א אפי' למדביק עצמו אין לפשוט משם להתיר דהתם עדיין לא נעשה האיסור וכו' ומוטב שיעשה איסור קל ולא יעשה איסור על ידו אבל הכא המעשה של איסו' כבר נעשה וממיל' יגמר לא יעשה אפי' איסור קל בידים. והא דתנן (גיטין מ"א) מי שחציו עבד וכו' כופין את רבו ועושה אותו ב"ח אע"ג דעובר בעשה וכו' דשאני פריה ורביה דמצוה רבה. ועוד י"ל דדוק' היכ' שפשע קאמר וכו' אומרין וכו' וא"ש הא דאמרינן (פסחים נ"ט) דאתי עשה דפסח שיש בו כרת ודחי עשה דהשלמה וקעברי כהנים בעש' דהשלמ' ומקריבין למחוסר כפורים כפרתו כדי שיבי' פסחו. וכן בעירובין (ק"ג) כהן שנמצ' בו יבלת חברו חותכו לו בשניו אע"ג דהוי שבות. וגבי חצי שפחה וכו' שנהגו בה מנהג הפקר וכפו את רבה לשחררה כדאית' (גיטין ל"ח) משום שהיתה מחזרת וממציאה עצמה לזנות ודמי לאונסין והוי נמי כמצוה דרבים עכ"ל. ותוס' בעירובין (ל"ב) כ' אור"י דיש לחלק בההיא דהדביק לפי שפשע אע"ג דהוי שוגג איבעי ליה לאסוקי דעתיה וכו' ובחצי' שפחה לא דמי פריצות דידהו למדביק פת שאותו לא הי' אנוס כלל וכו' [כמ"ש הכא]:

[ב.] מנחות דף מ"ח תני ר' חנינ' טירת' קמי' דר' יוחנן שחט ד' כבשים על ב' חלות (ואין הדין אלא שנים) מושך שנים מהן וזורק דמן שלא לשמן שאם אי אתה אומר כן (לזרוק את שלא לשמן תחלה אלא את לשמן תחלה) הפסדת את האחרונים (כיון דנידחין מלשמן אין כשרים שלא לשמן) א"ל ר"י וכי אומר לו לאדם וכו' (שלא לשמן חוטא הוא דאסור לשנות בזבחים) בשביל שתזכה (לאכול את השנים) והתנן איברי חטאת שנתערבו באברי עולה ר' אליעזר אומר יתנו למעל' ורואה אני בשר חטאת כאלו הן עצים וחכ"א תעובר צורתן ויצאו לבית השריפה. אמאי לימ' עמוד וחטא (והעלה למזבח חטאת שאינה ראוי') [בשביל שתזכה בעולה] עמוד וחטא בחטאת בשביל שתזכה בחטאת אמרי' אבל חטא בחטאת בשביל שתזכה בעולה לא אמרי' ובחד' מילת' מי אמר והתניא כבשי עצרת ששחטן שלא לשמן וכו' הדם יזרק והבשר יאכל ואם היתה שבת לא יזרק (כיון דאדחי מקרבן צבור תו לא דחי שבת) ואם זרק הורצה להקטיר אימורין לערב ואמאי לימ' חטא (וזרוק בשבת לכתחלה) בשביל שתזכה (להקטיר אימורין לערב ותאכל בשר) עמוד וחטא בשבת כדי שתזכה בשבת אמרי' חטא בשבת כדי שתזכה בחול לא אמרינן. ובתרתי מילי לא אמר והתנן חבית של תרומה שנשברה בגת העליונ'. ובתחתונ' תולין טמאין מודה ר"א ור"י שאם יכול להציל רביעית בטהרה יציל ואם לאו ר"א אומר תרד ותטמ' ואל יטמאנה ביד (לקבל בכלים טמאים כדי להציל חולין) ר' יהושע אומר יטמאנ' ביד (אלמ' חטא בתרומה כדי שתזכה בחולין) שאני התם דלטומא' קאזלי:

[ג.] קדושין דף נ"ה גרסי' תנן התם בהמה שנמצאת מירושלים למגדל עדר וכו' זכרים עולות נקבות זבחי שלמים (משום דחיישי' שמא מירושלים יוצאת ורוב בהמות היוצאות ממנה זבחים הם ואיכ' לספוקי בכל זבחים שהיא ראוי' להם הלכך זכר דחזי לעולה מספק' לעולה) אלא זכרים עולות הוא דהוי שלמים לא הו' (בתמי' דלמ' שלמים היא והיכי מקריב לה עולה) אמר רבי אושעי' הכא בבא לחוב בדמיהן עסקינן (כלו' איהי ודאי לא קרבה וה"ק אם בא אדם זה לעשות לה תקנה ובא לקבל על עצמו חוב כל דמים שהוא בספק ולהוציא' לחולין ולהקדיש את דמיה אם זכר הוא נתחייב אף בדמי עולה) ור"מ היא דאמר הקדש במזיד מתחלל (ויכול זה להוציאן לחולין מזיד ויתפסו הדמים בקדושתה) וכו' תהי בה ר' יוחנן וכי אומרים לו לאדם עמוד וחטא בשביל שתזכה (דכל בהמת מזבח אסור לחללה תמימה וכו' וזה שבא למלך ולחוב בדמיה נאמר לו עמוד וחטא לחללה מזיד בשביל שתזכה לתקן הקרבתה של בהמה זו) אלא אמר ר' יוחנן ממתין לה עד שתומם וכו' (עיין במסורת הש"ס שכתב וצ"ע כי בעירובין אמר ניחא ליה לחבר לעבד איסור' זוטא וכו'):

[פסק]:

[ד.] בפ' ט' משבת כ' הרמב"ם שכח והדביק מותר לרדותה וכו' (ולא כ' האי דינ' דאחר) ובפ"י ממעשר פסק כרבי דניח' ליה לחבר לעשות איסור' קליל' וכו'. ועיין פ"ח מתמידין ומוספין. ובש"ע א"ח סימן רנ"ד כ' נמי הדביק פת וכו' בין שוגג בין במזיד מותר לרדותה וכו'. וכ' מג"א בשם רי"ו אבל אחר לא דא"א וכו' והעיקר תלוי באם פשע:

[ה.] וברי' ש"ו סעיף י"ד כ' המחבר מי ששלחו לו וכו' מצוה לשום לדרך פעמיו וכו'. ויצא אפי' חוץ לג' פרסאות. ואי לא בעי כייפינן לי'. כ' מ"א אע"ג דאין אומרים חטא וכו' שאני במדביק דפשע. ואע"ג דג' פרסאות דאוריי' לכמה פוסקים אפ"ה שרי דלגבי' שלא תעבור כל ימיה חילול שבת הוה זה איסור זוט' דמוטב לחלל שבת א' כדי שתשמור שבתו' הרבה כ"כ בית יוסף. וא"כ אם רוצים לאונסה לעברה אחרת אפי' לעבוד אלילים פעם אחת אין מחללין במלאכה דאוריית' דמחלל שבת כעובד כוכבים ולפירוש רש"י (חולין ה') חמיר מעבודת כוכבים וזהו מה שכ' רמ"א סימן שכ"ח סעיף ו' מי שרוצים לאנסו שיעבור עברה גדולה אין מחללין עליו את השבת (וזה אשר נסתפק הרשב"א בתשובה דס"ל כתירוץ הא' של תוס' כיון שלא בא איסור ע"י וכו') והב"ח כ' דהכ' מיירי כשחוששין שיפחידוה שתמיר והתם מיירי שרוצים לאנסו ואין זה עברה כל כך דאונס רחמנ' פטריה ואין מחללין וכו' ואפי' תקנת' דרבנן לא עקרי' מקמי אונס כדאית' ריש כתובות עכ"ל. ול"נ כמ"ש דאדרבה כשאונסין אותו אומרים חטא בשבילו כמו שכ' תוס' ולא דמי להא דכתובות. מ"מ אם הבת קטנה צ"ע אם יעשה הגדול חטא בשביל הקטן דהא אין מצוי' להפריש או דלמ' מידי דהוי אפקוח נפש שמחללין על הקטן דאמרינן חלל שבת א' כדי שישמור שבתות הרבה עכ"ל מ"א ובהגהות הרי"ף פי"ד דשבת פוסק כרשב"א דאסור לחלל שבת בשביל להציל אחר מכל מקום נסתפק אם יכול היחיד לחלל בשביל להציל הציבור דבשלמ' גבי ר"א ששחרר כדי להתפלל גם הוא זוכה במצוה וכו' אבל כל הפוסקים חולקין עליו. עיין במ"א, ובסי' תרנ"ה כ' מ"א צ"ע אם מותר לשלוח לחברו (לולב ע"י אינו ישראל) בי"ט דאין אומרין חטא בשביל שיזכה חברך. ונ"ל דאם פשע במה שלא הכין לו לולב קודם י"ט אסור לשלוח לו ואם לא פשע מותר ואפשר כיון שהתירו לו חכמים מותר בכל ענין וכו' אפי' לצורך י"ט שני:

תוכן העניינים

כסף נבחר חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה