כסף משנה על משנה תורה, הלכות מתנות עניים· רבנו יוסף קארו [מרן הבית יוסף]
פרק ב · הלכה יב
אין מניחים את הפאה אלא בסוף השדה וכו' עד ויתננה לעני הקרוב לו. תוספתא בפרק קמא דפאה וירושלמי בפ״ד דפאה ומייתי לה בפרק במה מדליקין (שבת דף כ״ג) ואע״ג דר״ש אמרה אפשר דמפרש רבינו דלא פליג את״ק וכמו שפירשה רבינו שמשון ואפילו את״ל דפליג פוסק כר״ש כיון שנתן כמה טעמים לדבר. ועוד י״ל שרבינו מפרש דהא דתני ת״ק נותנים פאה מתחלת השדה ומאמצעה בדיעבד קאמר לומר ששם פאה עליו אבל לכתחלה לכ״ע אין נותנים אלא מסוף השדה.
ומה שכתב עבר והניח הפאה בתחלת השדה וכו'. משנה בפ"ק דפאה נותנין פאה מתחלת השדה ומאמצעיתו ר"ש אומר ובלבד שיתן בסוף כשיעור ר' יהודה אומר אם שייר קלח אחד סומך לו משום פאה ואם לאו אינו נותן אלא משום הפקר ופסק רבינו כר"ש וצריך טעם למה ואפשר דסבר דלא פליג את"ק אלא מפרש דבריו ור' יהודה פליג אתנא קמא. ומפרש בירושלמי דכשיעור דאמר ר"ש לא כשיעור כל שדהו קאמר אלא כשיעור המשתייר ואפילו את"ל דר"ש פליג את"ק פסק כר"ש משום דבירושלמי מפרש מילתיה אלמא סבר דהלכתא כוותיה: