אור ברסלב

כסף משנה על משנה תורה, הלכות מעשר שני ונטע רבעי· רבנו יוסף קארו [מרן הבית יוסף]

פרק יא

פרק י

הלכה א

מצות עשה להתודות לפני ה' וכו' שנאמר כי תכלה לעשר וכו'. פשוט הוא:

הלכה ג

(ב-ג) ומ"ש ואין מתודין וידוי זה אלא אחר השנה שמפרישין בה מעשר עני וכו' עד בין פירות הארץ. משנה וירושלמי בפרקא בתרא דמע"ש (משנה י') וכתוב בספרי רבינו אחר השנה שמפרישין בה מעשר שני והוא ט"ס וצריך להגיה מעשר עני במקום מעשר שני:

הלכה ד

אין מתודין אלא ביום כו'. משנה בסוף פרק ב' דמגילה (דף כ':):

ובין בפני הבית בין שלא בפני הבית חייב לבער ולהתודות: כתב הראב"ד זה שיבוש שהוידוי אינו אלא לפני ה' ואין לפני ה' אלא בבית עכ"ל. ואפשר לומר שטעם רבינו שכיון שהוא חייב לבער אפילו שלא בפני הבית למה ימנע מלהתודות ואי משום לפני ה' אינו מוכרח דבכל מקום הוי לפני ה' היכא דליכא מקדש או בדיעבד:

הלכה ה

וידוי זה נאמר בכל לשון וכו'. משנה ר״פ אלו נאמרים (סוטה דף ל״ב:):

וכל אחד ואחד וכו':

הלכה ו

ומצותו במקדש וכו' ואם התודה בכל מקום יצא. כבר נתבאר:

הלכה ז

אינו מתודה עד שלא ישאר אצלו וכו'. פשוט הוא ומבואר במשנה פ"ה דמע"ש:

וערב י"ט האחרון היה הביעור. משנה בפרקא בתרא דמע"ש (משנה ו') ובספרינו כתוב ערב י"ט הראשון של פסח של רביעית ושל שביעית היה הביעור וגירסת רבינו אחרון במקום ראשון ויש להוכיח כן מדאמרינן בירושלמי (הלכה ה') ויתודה בי"ט הראשון של פסח כדי שיהא לו מה לאכול ברגל ויתודה בשחרית עד כאן מצוה הוא לאכול. ואם איתא שהביעור היה מעי"ט הראשון הרי לא היה לו מה לאכול ברגל:

ומ"ש ולמחר. שם במשנה (משנה י') במנחה ביו"ט האחרון היו מתודים:

הלכה ח

כיצד הוא עושה וכו'. משנה ו' שם.

ומ"ש הרי זה מבערן ומשליך לים או שורף. זהו פי' מה ששנינו שם במשנה מע"ש והביכורים מתבערים בכל מקום. ומה שהשוה נטע רבעי למעשר שני הוא מדאמרינן בפרק שני דקידושין דיליף קדש קדש ממעשר וגם ממה ששנינו בפרק בתרא דמע"ש בערתי הקדש זה מע"ש ונטע רבעי.

ומה שכתב נשאר אצלו מעשר שני של דמאי אינו חייב לבערו. משנה פרק קמא דדמאי (משנה ב') הדמאי אין לו חומש ואין לו ביעור:

ומ"ש נשאר אצלו ביכורים הרי הם מתבערים בכ"מ. שם במשנה וכת"ק:

הלכה ט

ומ"ש במה דברים אמורים ששורף ומבער וכו' אבל אם נשאר תבשיל וכו'. שם במשנה וכבית הלל.

ומ"ש וכן יין ותבלין הרי הם כמבוערים. שם בירושלמי:

הלכה י

פירות שלא הגיעו לעונת המעשרות וכו'. משנה שם:

הלכה יא

מי שהיו פירותיו רחוקים ממנו וכו'. ג"ז משנה שם:

ומ"ש אבל אינו יכול להקנות להם המעשר בחליפין וכו'. נראה שלמד כן מעובדא דרבן גמליאל וזקנים ששנינו שם ונתקבלו זה מזה שכר ולמה הוצרכו לכך יותר נקל היה להקנותם בקנין סודר אלא מפני שנראה כמכירה:

הלכה יב

ומניין שאינו יכול להתודות וכו' עד אינו יכול להתודות. משנה שם:

הלכה יג

נשרף טבלו אינו יכול להתודות וכו'. ירושלמי שם:

ובזמן שהיו נותנין מעשר ראשון לכהנים וכו'. פ' עגלה ערופה (סוטה דף מ״ח):

הלכה יד

מי שאין לו אלא מעשר שני בלבד וכו' עד אינו מתודה. ירושלמי בפ"ב דבכורים:

הלכה טו

לא עברתי ממצותיך שלא הפריש ממין על שאינו מינו וכו' עד סוף הפרק. משנה בסוף מעשר שני (משנה יא יב):

סליקו להו הלכות מע"ש ונטע רבעי

סוף הספר

תוכן העניינים

כסף משנה על משנה תורה, הלכות מעשר שני ונטע רבעי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה