כללי פתחי חכמה ודעת· רבי משה חיים לוצאטו [הרמח"ל]
כלל ששי - ההנהגה
ההנהגה היא קיום כל הנמצאים, שכל הכוחות שהוציאו התולדות ישובו להשפיע להם חיות, להתמיד התקיימם. וזה השפע ניתן בכוחות עצמם מהמאציל, כי הוא העושה הכל. והשפע הוא חיות נמשך בהבטת השרשים אל ענפיהם, שבה מתקיימת התכונה אשר לענף והחוקים שהוחקו במציאותו. אך גם זה השפע צריך שירד בהדרגה מכח אל כח, כמו שהיתה הבריאה, כי צריך להשתוות אל מקבליו. אך האמת, ששני הפרצופים האחרונים, הנקראים זעיר ונוקביה, הם הם שנעשו להיות שורש מנהיג לכל התחתונים. וכל הקודמים אינם אלא הדרגת כח, לבוא מראשית הכה החזק מאוד עד אותו השיעור הראוי להיות השורש הזה. ועל כן שם נמצאו כל הדברים שהזכרנו ביציאת הענפים, כי יצאו מהם ענפים לפי פרטות בחינותיהם מה שיש בהם, ומה שפועלים בהם העליונים מהם, ולא היו שנים אלא להיות בהנהגה כח חסד וכח דין, כדי שיהיה העולם עומד על מכונו. ונמצא שתרי"ג המאורות, אשר הם כללות פרצופיהם בכל פרטי בחינותיהם, הם השרשים לכל הבריות. ועל כן הם צריכים גם כן להמציא להם השפע שהם צריכים, ושפע הזעיר אנפין יהיה נמשך ברחמים, ושפע הנוקבא בדין. אבל כדי שתצא ההנהגה בהסכמה, צריך שיתחברו שתי ההשפעות ביחד. וכדי שיצא השפע בשיעור שצריך למקבלים, לא פחות ולא יותר, צריך שיהיו המאורות באותה ההכנה שיוכלו להשפיע בשיעור זה, שלא ימצא בהם לא דין מתחזק עד שימנע ההשפעה וימעיטה, או חסד יותר שירבה אותה וירחיבה. על כן לא תימשך ההשפעה רק אחר שלימות האורות הצריך, פירוש - גילוי מאורותיהם וחיבוריהם, אם חסדים, אם מוחין, אם אורות. ובהיות הכנת המאורות בשיעור הצריך לבד - גם ההשפעה תהיה הצריכה לבד. ובהיות הכנתם יותר - גם ההשפעה תהיה יותר. וענין זה הוא עליית המאורות במדריגתם, להיות במדריגה גבוהה וחזקה יותר מאשר הם במעמדם התמידי. והשפע יוצא מכל התרי"ג מאורות, מהכח שמקבלים מהמאציל:
ונמצא, שצריך תמיד לזה כח חדש, כי הראשון יצא לפעולתו, והוא הכח היוצא מכולם לינתן לתולדות כולם. וזה השפע נמשך בפרצוף עצמו בהדרגה, פירוש - על ידי פנימיותו, ומפנימיותו נמשך אחריו בכל החיצוניות גם כן. ואז מן הכל נמשך כח זה ומתקבץ כולו במקום אחד, שהוא היסוד, ונעשה שם קיבוץ השפעה רחבה ככל בריות העולם. וכל בחינות המאורות נמצאים כאן בבחינת הנהגת חסד מצד הזכר, וכמו כן נמשך ממש מצד הנקבה בהנהגת הדין. ואחר כך יוצאת השפעת יסוד זעיר אנפין אל יסוד הנקבה, ששם קיבוץ השפעתה גם כן. ושתי ההשפעות מתחברות ביחד, עד שתצא ההנהגה בהסכמה, כמו שביארנו:
והנה השפע צריך שיוכן עוד, שיהיה ראוי להתקבל ממקבליו, ופעולות רבות צריכות לו, פעולה לחוזק, פעולה לשמירה, פעולה להדריכו אל מקומו, וכן כמה פעולות אחרות, כל אלה נמשכות ממאורות פרטיים העומדים לזה ביסוד הנקבה. וכיון שהוכן בכל אלה, יצא מן הנקבה, וינתן.אל המשרתים לפעול בו כמצווה עליהם. וכפי התחזק מאור אחד לפעול, כן יהיה השפע הנמשך [אל] הכל, כי כולם מסכימים. אך סיבת ההתחזק יהיה לפי גלגולי הזמן או מעשי התחתונים, ויהיה הארת כל המדריגות לפי שליטתו, שלא תדמה הארת חסד בשליטת התפארת אל הארתו בשליטת הנצח, וכיוצא. אך הכל בהסכמה אחת בכח היחוד העצום. וכל כח השפע לוקחו זעיר אנפין, וכן הנוקבא, לפי ערך מדריגתם, ממדריגה למדריגה עד מלפני המאציל ב"ה, וזאת היא ההנהגה התמידית. ואם תתחזק פעולת העליונים בזעיר ונוקביה לפי ערך מדריגתם העליונה, תמצאנה הפעולות הוץ לטבע לפי הארת העליונים האלה: