אור ברסלב
כללי פתחי חכמה ודעת כלל השלישי - התפשטות הספירות

כללי פתחי חכמה ודעת· רבי משה חיים לוצאטו [הרמח"ל]

כלל השלישי - התפשטות הספירות

כלל שני - מהות הספירות

התפשטות הספירות הוא בשני מינים - התפשטותן זו מזו במספר, והתפשטות כל ספירה למאורותיה. התפשטותן זו מזו. שכל המציאות הנברא הוא כללות אחד, כולל בעצמו כל חלקי הבריאה ההיא, שהוא השורש לנמצאים הנבדלים הנקראים ענפים, כמו שנפרש עוד בס"ד. והנה התפשטות המציאות הזה הוא החידוש הראשון יש מאין, כי לא נמצא ההתפשטות הזה, לפי שלא נמצא עדיין מי שצריך לו. וכל הענפים שהם הנבדלים הם יש מיש, כי כולם יוצאים מן השורש אשר להם בספירות האלה. נמצא זה המציאות כלל אחד, ומתחלק לחלקיו, ועם כל זה תמיד הוא כלל אחד, ואין הבדל מציאיות נפרדים. ונתפשטו חלקי המציאות הראשון, תחילה כל אחד גבוה במעלתו מאשר תחתיו, אחר כך כל חלק שנתפשט חוזר ומתפשט בחלקיו הפרטים, וכן כולם עד אין תכלית. והתפשטות חלקיו נקרא גילוי כח, פועל פעולה בתחתונים שאין חבירו פועל אותה. ונמצא ההתפשטות הראשון לעשר ספירות, והשני גם כן לעשר, וכן עד אין תכלית. ובהתפשטות זה נמצאו דרכים רבים, כל חלק קטן מחלקי המציאות הזה כולל בעצמו תמיד בהתפשטות השני - עשר. וזה יחוד וקשר הנמצא בהן להיותן אלקיות, שלא יפול בהן פירוד, כי לכן תמיד בכל חלק קטן ימצא כח הכל. אך גילוי הכוחות לפעול בבריאה או בהנהגה אינה כך בלתי בעל תכלית, כי יהיו הנבראים גם הם כן, אלא אף על פי שבמהותם הם כך, בהיגלותם לפעול לא נגלה רק מה ששיער המאציל ב"ה שצריך הוא, עד שתצא הבריאה באותה התכונה שהיא, לא פחות ולא יותר. וזה היה בין בכלל ובין בפרט, פירוש - התפשטות ראשון ושני, כי כל מאור מתגלה פועל פעולה מיוחדת, ולהעמיד הבריאה כאשר היא - צריך שלא תמצא בה פעולה אחרת יותר, ולא תחסר פעולה ממה שיש:

אך שיעור הבריאה הוא, שירד האור בכוחו ירידות מודרגות שיעור כל כך שיוציא בריאה אחת ראויה לקבל יצר הרע, וראויה גם כן ליצר הטוב, להיותה בעלת בחירה, והיא האדם. ואל זאת הנקודה נמשכו כל הקוים בכל הבריאה כולה. כי מן הראש מתחילים הדברים ויורדים בהדרגה בהשתלשלות אחת, והשינוי בחלק אחד פועל בכל, מה שיפעל. נמצא, שלא גילו הספירות כל כוחותיהן, רק אותן שנגזרו. וכללות המאורות הפרטים הם תרי"ג ראשונים, ובהם עצמם פרטים אחרים, מה שנגזרו לצאת כמו כן. ודע שגילוי המאורות אינו מחויב בספירה, לכן אפשר להימצא פעמים בכל גילוים, ופעמים לא בכולו. וגם ימצא בהם גילוי חזק מגילוי, פירוש - שיהיו האורות מאירים ביותר כח או במעט. כי בהיות כל מאור כולל עשר, אפשר לו להאיר באור כל עשר ספירותיו או באור מקצת ספירותיו, ואור החסד שבחכמה יהיה גדול מאור הנצח שבה, על כן לפי הספירה המאירה במאור יתן אורו:

והעשר ספירות עצמן יכולות להיגלות בגילויים שונין, ועל כן נזכר בהם ספירה ופרצוף, כי בהיגלותם לפעול לפי צורה אחת כללית - הם ספירה, ובהיגלותם לפעול מגולות הפרטים יותר - הם פרצופים. ובדרך הזה מציאות העשרה מתחלק לחילוק אחר, והוא חמשה פרצופים. כי עשרה הם השרשים הראשונים, שכך מתחלק המציאות ראשונה, אחר כך בעשות הפרטיות נתחלקו לחמשה; כי השלשה ראשונים חילקו פרטיהם בשוה, כל אחד תרי"ג לבדו, ואז נקראו פרצופים חלוקים; והששה נתחברו יחד, ובין כולם הוציאו מספר תרי"ג פרטים; והעשירית הוציאה גם היא לבדה גילוי פרצוף אחד. ובאמת, שכל הבחינות והצורות שיכולות להמצא בהם - פעולתם שונה ומיוחדת, ולכולן נמצא מקום בבריאה, ועל כן כולן נמצאו כל אחת לבדה במדריגות שונות. וכל חילוקי צורות אלה - מקומותם וזמניהם בשיעור כוונת הבריאה הם משוערים, שאם אחת מהן היתה בדרך אחר לא יצאה הבריאה כך:

הפרצופים האלה יוצאים זה מזה, וכן הספירות, כי כל עליון עילה לתחתון, וכוחות פרטים מן העליון יפעלו יותר בהוצאת התחתון, כי יעמידוהו הם באותה התכונה שלא היו מעמידים אותו אחרים. והכוחות האלה יהיו אחדים או רבים כפי גזירת הרצון, כי כוחות שונים, ולכולן פעולה, יתקבצו להוציא התחתון, או להוציא בו פעולה וגילוי. ונמצא במאורות בחינות שונית, כי יש הכח היותר דק ונעלם, ופעולתו גם כן חזקה יותר; ויש כח שההארה כבר נמעטה בו, ועל כן הוא מושג יותר. ונקרא הראשון פנימיות והשני חיצוניות, הראשון עליון במעלתו, והשני תחתון ממנו. ועל כן תמצאנה מחברות רבות וזיווגים גדולים בענין חיבור שני מיני כוחות אלה זה בזה, כי העליון נותן כח בתחתון, והוא צריך להתפשט ולהתחבר בו בדרכים שונים כאשר ידעה החכמה הגוזרת, עד עמוד המאורות בתכונה הצריכה, וכמה שמות אחרים נזכרו במאורות, הכל לפי טבען ופעולתן. וכל הקדושה נקשרת בקשר יחוד אלקי, שאי אפשר לקחת חלק ממנה בלא הכל, כי כולה קשורה כאחד דבוקה כגווני השלהבת:

ותדע שהספירות העשרה או החמשה פרצופים נבראו בתחילה בכח גדול מאוד מאוד, עד שאין התחתונים יכולים לעמוד בהשפעתם, וגם לא יוצאים מהם בסדר מדריגה. על כן חזרו ונתפשטו בדרך השתלשלות, לא בדרך גילוי פרטיות; ונתפשטו מן העשרה עשרה, ומן החמשה חמשה, שהם כמו הראשונים אלא שכוחם נתמעט, והשפעתם אינה כל כך חזקה. ולכל כלל עשר ספירות שוות בכוחן נקרא עולם. ונמצאו הראשונות נעלמות לגמרי, ונקראו עולם האין סוף, ובהשתלשלות השני נקראו אצילות, ששם נודע יותר חילוק פרטיהם, ונקרא שורש יותר מגולה לתחתונים. ומשם והלאה נמעט אורם עוד הרבה, ומתחילים להוציא ענפים, ולפי מיעוט אורם כך מקטין ערך ענפיהם, ומושפלת מעלתם עד העולם השפל הזה. והמרחק שבין מעלת עולם לעולם גם הוא משוער תמיד בגזירת החכמה לפי תכלית הבריאה. וכל מציאות הספירות מראש התפשטותם ועד סופם - הכל מציאות אלקי דבק במאצילו שלא נפרד ממנו. רק הענפים בכל מקום שהם, הם הנפרדים מן המציאות, ונופלים תחת מקרי המקום והגבול:

תוכן העניינים

כללי פתחי חכמה ודעת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה