אור ברסלב

כליל תפארת חלק ד· רבי ישעיה שור

מגלת רות

שיר השירים

ויהי בימי שפוט השופטים. פרש"י לפני מלוך מלך שאול שהי' הדורות מתפרנסים ע"י שופטים וחז"ל דרשו דור ששופט את שופטיו כו' ובאמת אין השם שלם ואין הכסא שלם וכוין דעל מלכי ישראל אומרים הברכה אשר חלק מכבודו ממש חלק מלוכה עליונה וכיון שאין השלימות למעלה ולכן גם מלמטה אין מלך בישראל בימי שאול שאלו מלך ות"ל כתבתי דברי המדרש דלכן נקרא שאול דהמלוכה היתה אצלו בשאלה ולכן התרעם שמואל הנביא ודוד לכד המלוכה ושלמה זכה. וישב שלמה על כסא ד' כסא שלם וישראל ישבו איש תחת גפנו ותחת תאנתו שתיקנו ח"א למ"ד גפן ולמ"ד תאנה ולמ"ד חטה היתה תיקנו שלא הי' אותיו' חט בשבטי ישראל וזכו לכ"ב אותיו' התור' מספר חטה והארכתי בחידושי ת"ל על מאמר רז"ל על דוד כשהאיר השחר נכנסו חכמי ישראל אצלו ואמרו עמך ישראל צריכין לפרנסה ותוכן תדבר שנחסר השפע מישראל מחמת עון הדור ותכל תלי' בכנסת ישראל שהיא מקבלת השפע ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה ואם ישראל צדיקים בדור הם מקבלים חלקם וחלק חבריהם אשר אין ראוים לקבל והצדיקים שמחים בחלקם ומחזירין השפע לבעליהם וע' בכוונת ושים חלקינו עמהם וישמח משה במתנת חלקו שמשה זכה להכתרים שפרקו ישראל שקיבלו מהר חורב ומחזיר לישראל בכל שבת ע"ש נפלאות והמעיין ימצא בחידושי ולפעמים ח"ו מתגבר כח החיצונים ונוטלים השפע וקשה להוציא בלעם מפיהם אך במסירת נפש גדול ולוחמי מלחמו' ד' בכל לבבם ונפשם ואמרו חכמי ישראל כו'. ואזי הבין דוד המלך ע"ה שגבר כח החיצונים. ולכן ציוה שילחמו מלחמות ד' ויוציא בלעם מפיהם ובימים שלא הי' מלך בישראל נחסר השפע ולכן ויהי רעב בארץ

וילך איש מבית לחם יהודה לגור בשדה מואב והקב"ה סיבב סיבה להקים כנ"י ולבנין המלכות לעילא ומלכות בית דוד לכוננה עד עולם עוד נראה לומר וילך איש ללקט שושנים והבן:

וישאו להם נשים מואביות שע"י שלא הי' מלך בישראל ואיש הישר בעיניו יעשה ואדם גדול ע"י שיצא מארץ לחוץ לארץ כמו שאמר דוד כי גרשינו היום מהסתפח בנחלת ד' לאמר כו'. וכן גם לאבימלך שבניו נשאו נשים נכריות שלא נתגיירו כמשמעות הכתוב וכן פרש"י שאם ילדה נעמי הי' מותרים הבנים ברות:

כי שמעה בשדי מואב כי פקד ד' את עמו הכוונה שהרגישה בנפשה שאינו בדרך הטבע וכי פקד ד' הוי' רחמים את עמו היושבים בארץ כמו שאמרו חז"ל כל הדר בארץ דומה כמי שיש לו אלהי שהקב"ה מיחד שמו עליהם:

ותצא מן המקום אשר היתה שמה. ומרמז כי בהיותם במקום טומאה נתקשרו שם נפשותם ומעיד הכתוב שיצאה מן המקום. ושתי כלותיה עמה ותלכנה בדרך לשוב אל ארץ יהודה שורש הקדושה דכלל הקדושה הי' ארץ יהודה והמקום בפרטות הי' מקום מיוחד בפנימיות הקדושה בית לחם ומתחילה יצאו מבית לחם יהודה שיצאו מכלל כל הקדושה לארץ עמים מואב ועתה יהבה דעתה לחזור ולשוב לכלל הקדוש' ארץ יהודה. והנה בהיותן במקום טומאה כולם הי' נפשותם שם ודומה כמי שאין לו אלהים ואחרי אשר יצאו לשוב להקדושה שמה נתבחנו:

ורות דבקה בה להיותה שוה במעלתה:

ותלכנה שתיהן בת"ז ותלכנה שתיהן שני ההין שרומזים לבינה ומלכות. ונראה ע"ל ותלכנה שתיהן שהתחזקה רות לילך בזריזות לזרז א"ע לבא להקדושה ושוה אליה במעלתה. עד בואנה ב"ל פנימיות הקדושה ותהום כל העיר עליהן פרש"י שנעשית הומיה כל העיר שחזרה אבידה לאתרה. והכתוב מעיד ותהום כל העיר שכל הרעש היה עליהן:

כי המר שדי לי הזכירה שם זה שכל השפע הבאה לעולם ההכרח שתבא בצומצם. כי השפעות רוב טובה אינם יכולים לקבל ולכן שם זה מצמצם השפע שאמר לעולמי די:

ולכן נראה לפרש דברי חז"ל שאמרו עד שיכלו שפתותיהם מלומר די ונראה שיהי' כלי מוכן לקבל רוב טובה ויכלו שפתותיהם מלומר שלא יצטרכו לומר דיו:

אני מלאה הלכתי הכוונה הלכתי מעצמי וריקם לחזור לשוב למקור הקדושה. השבני ד' שם הוי' שמורה לרחמים ויש ע"ל אני מלאה הלכתי כשהייתי מלאה בתורה ומצות בארץ אני מלאה הלכתי בבחרתי הבא לטמא פותחין לו וריקם מחוץ לארץ שדומה כמי שאין לו אלהי' השיבני ד' הוי' רחמים השבני הבא לטהר מסעיין אותו וד' ברוב רחמיו שלח בלבו לשוב אליו ולפניו יתברך וחז"ל דרשו אני מלאה הלכתי לטורא דסיני בקבלת התורה.

ותשב נעמי ורות המואביה כלתה עמה. הכתוב מעיד ששבה למקור הקדושה השבה משדי מואב ממקור הטומאה למקור הקדושה. והנה לשון השבה לא יתכן לרות כי לא היתה מקודם בבית לחם וזה לה פעם הראשון שהלכה. ונראה שרומז הכתוב השבה שחזרה אבידה להקדושה ומרמז הכתוב שהוכריחה הצדקת נעמי לצאת מגבול הקדושה בכדי להשיב לבעליה בנין המלכות לגבול הקדושה:

והמה באו בית לחם בתחלת קציר שעורים. ורז"ל אמרו בעומר הכתוב מדבר ששבה אמן של מלכות בהתחלת קציר שעורים זמן הקרבת העומר שע"י העומר יצאה הארץ מקללה לברכה ובעי תנופה לארבעה רוחות העולם ולשמים וארץ וכנסת ישראל סופרת ימי טהרה עד יום החמשים שנתקן הכתר ושעורים למנחת קנאות כמ"ש בזה"ק פ' אמור ועולה במספר כתר מסוף המדריגות עד למעלה ראש:

ותאמר רות המואביה אל נעמ"י אלכ"ה כ"א השד"ה ס"ת אהי'. ונרמז לשדה חקל תפוחין שהיה רצונה לעשות התיקון בשדה חקל תפוחין ללקט אורות עליונים לקבל נדחים ולעלות למעלה ראש לעולם הבינה. והנה יש להבין למה הזכיר הכתוב המואביה ונראה לומר ע"ד רמז דבאותיו' המואביה יש בהם צרופי שמות הקדושים יש אותיות הוי' ואותיו' אהי' ושם הדעת אהו"ה ואותיות יבמה לרמז דכלהו איתנהו בה שהיא יבמה ואלו השלשה שמות הקדושים הם בסוד הפדיון נפש לפדות מכל כוחות החיצונים ועתה הגיע עת דודים לנשמו' יקרות מלכות בית דוד כסא המלוכ' לכונה ולסעדה ולהכינה כמ"ש וישם כסא לאם המלך ודרשו רז"ל לאמן של מלכות זה רות:

ואלקטה בשבלים ללקט הנפטרים ואמרו חז"ל עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק ש"י עולמות ובנין המלכות ע"י חסד אמרתי עולם חסד יבנה וזה מרומז שבלים והבן:

ותלקט בשדה אחרי הקוצרים:

העוסקים לקצור החיצונים ולהכרית כל הקוצים ותלקט נצוצי הקדושה כמ"ש בזה"ק על הקדושים שעוסקים בסוד ד' להכרית כל החיצונים מחצדי חקלא שהם מכריתים החיצונים ועושים תיקון במ"מ להוציא הארץ מקללה לברכה:

והנה בועז בא מבית לחם ממקור הקדושה ויאמר לקוצרים ד' עמכם שאתם עוסקים בתיקוני של עולם והבא לטהר מסייעין לו מן השמים:

ויאמרו לו. אחרי שזכינו מברכותיך להתקשר בד' יברכך ד':

ויאמר בועז לנערו הנצב על הקוצרים רומז לנער מטט הנצב על הקוצרים שע"י מתיחדו' בששת ימי החול קוני הנערה הזאת רומז לשכינה ויען הנער הנצב על הקוצרים והנה יש לדייק בכ' חדא דהו"ל ויען נערו. ועוד דלמה חזר ושנה הנער הנצב על הקוצרים אחרי שבו הכ' מדבר והי' דיו לכתוב ויען הנער. והנרא' שרמז למ"ש דאם קציר השדה שהי' עוסקים למטה בתיקוני של עולם ומתכוונים לקיים מצות התליות בארץ להוציאה מקללה לברכה ולהכרית כל הקוצים הסובבים את השושר' העליונה זכו להתקשר למעלה ראש וזכה הנער להתקשר עם הנער דלעילא בחינת חנוך נער כמו שאיתא בזהר על יהושע והכתוב הודיענו ויען הנער ולא כתוב ויען נערו ממש הנער מטט ולכן כתוב בה' הידיעה שהיא נצב על הקוצרים וע"י נעשה היחוד בששת ימי החול סוד תורה שבע"פ ויאמר כו' היא חשבה כמ"ש לעיל שחזר' אביד' לבעליה כשמה יקרה שנשבה למקום החיצונים חזרה ושבה והבן:

ותאמר כו' ואספתי בעמרים אחרי הקוצרים לאסוף כל הנדחים מארבע כנפות הארץ ותבא ותעמוד מאז הבקר רמז שנשמתו של משיח צדקינו עומד קודם בריאת עולם מאז הבקר משעת בריאת העולם ועד עתה עומד ומצפה מתי תבא עת דודים בארץ זה שבתה הבית מעט שאין לנשמה זו מושב בית בארץ כי כל עיקר נחת רוח שלה בהיות בית קדשינו על מכונו ואומר הכתוב זה שבתה בבית קדשינו מעט היא עד שנולדו דוד ושלמה ויסדו הבית ויגמור התיקון בביאת משיח צדקינו בב"א ורמז בעז לאשת חיל והזהירה בגליתה וגם לא תעבורו מזה לצפות לעת קץ הגאולה:

וצמית והלכת שתהיה צמאה להתייחד עם דודה ונתן לה עצה אל הכלים רמז להכלים שבורים להעלות נציצות הקדושים מ"נ מאת הכלים השבורים ושתית מאשר ישאבין מיים חיים הנערים שתתייחד ע"י שליח כנער מטט:

ותאמר אליו מדוע מצאתי חן בעיניך להכירנו שזכית להכיר אותי בגליתי ושפלותי שתדע שאשת חיל השכינה הסתתרה עמה.

ישלם ה' פעלך ותהי משכורתך שלימה מעם ה' במדרש א"ר חסא אשר באת לחסות תחת כנפיו והמדרש הזה אומר דרשוני שהדבר פלא מה בא להוסיף ונראה דאיתא שגירי צדק חוסים תחת כנפי השכינה לא כן ישראל שהם למעלה מכנפי השכינה ובזה פרשתי ת"ל ואשא אתכם על כנפי נשרים שאין להם דין גרים והבטיחם שיהיה למעלה ורות שבאתה לשם שמים לא חששה שתהיה תחת כנפי השכינה וזכתה לכל הכבוד ומפרש ר' חסא שהכתוב אומר ותהי משכורתך שלימה שאבא למעלה גדולה הגם שהיה כוונתך שתהיה תחת כנפי השכינה בירך אותה בועז שתבא למעלה נפלאה וזכתה וישם כסא לאם המלך כו' ונראה לומר בפשיטות ותהי משכורתך שלמה ומפרש ר' חסא מה משכורתך זה היא משכורתך שזכת' אשר באת לחסות כו' אין לה משכורתך גדולה שזכתך לזה. ונראה עוד ותהי משכורתך שלימה שזכה שבא ממנה שלמה המלך בנין המלכות וכדוד ולמשיח צדקינו שיבא במהרה בימינו אמן:

ותאמר אמצא חן בעיני אדוני ונראה במ"ה לפרש שביקשה ממנו להרים דגלה וביקשה שתמצא חן בעיניו והתנצלה לפניו כי כחמתני וכי דברת כו' ואנכי לא אהיה כאחת שפחתך הרצון שאתה כחמתני ודברת על לבי ואני בשפל המצב שאין אני אפילו כאחת שפחותיך:

ויאמר לה בועז לעת האכל גשי הלום וחז"ל אמרו אין הלום אלא מלכות שרמז לה שקירבה למלכות. ותאכל ותשבע שזכתה לראות דוד ושלמה ותותר לימות המשיח.

ויהי כאיפה שעורים דהעומר עשירית האיפה ומרמז שלקטה ובוררה כל הקומה שלימה ותתן לה את אשר התורה משבעה דחמותה רומז לאימא עילאה ורמזה מה שלקטה ומה שהותירה לימות המשיח ודוק:

יהי מכירך ברוך שזכה להכיר אותך ותגד לחמותה "את אש"ר עשת"ה עא"ו כמו שאמרו רז"ל יותר ממה שעושה הבעה"ב עם העני עושה העני עם הבע"ב ותגד לחמות' את הטוב שגרמ' לו ומרומז בס"ת תור' שגרמ' לו להתחבר עם התור':

ותאמר ש"ם האי"ש אש"ר עשית"י ס"ת שירם מה שמשבח החתן להכלה ומה שמשבחת הכלה להחתן ותאמר לה נעמי קרוב לנו האיש מגואלינו היא שעל ידי תהיה לנו גאולה וישועה

ותאמר לה נעמי חמות' בתי הלא אבקש לך מנוח כו' והנה במהר"ם אלשיך ז"ל הפליא לתמוה איך השיא' לה עצה לרות לעשות מעשה בזה פן יחשב' לזונ' ותהי' לבוז ועוד יפלא שאמר' לה הנה היא זורה את גרן השעורים הלילה ומת בא לאשמיענו וגם לפי מדרש חז"ל ציותה עליה שתלבש בגדי שבת ועוד שציות' לה וגלית מרגלותיו ושכבת ונרא' בע"ה דהנה דרשו רז"ל במדרשים ובזה"ק כל הענין על הקב"ה ויהי בחצי הלילה ויחרד האיש וילפת והנה אשה שוכבת מרגלותיו:

איש זה הקב"ה ואשה רומז למ"מ שוכבת בגלותא כו' ע"ש ליני פה הלילה איתא בזהר חדש ליני הליל' בגלותא כו' וכך איתא כמה פעמים שבכל חצי לילה גועה ומיללת ובימים ההם אין מלך בישראל שלא הית' המלוכ' העליונ' בשלימות עד שבא בעז ודרש עמוני כו' להתיר' לבא בקהל ד' להכין כסא דור ולסעד' והנה בא העת והזמן לכל חפץ ונעמי גלתה לשרי מואב ללקט אורות כמו שדרשו חז"ל השב' משדי מואב שהיא ראשונ' השב' וחזר' האביד' לבעלי' מרגיניתא דלית לה טימא חלק לוט ההולך את אברהם חלק מידתו של אברהם אבינו מדת חסד מנת חלקי זכה להשתתף בזרע אברהם לרגל רביעי ומצות אפה כו' ולכן בפסח בעת קצירת העומר באו בית לחם ואיתא במדרש ותלכנ' שתיהן א"ר שמואל ב"ר סימן אותו היום קציר העומר היה ועוד והמה באו ב"ר בתחילת קציר שעורים א"ר שמואל בר נחמן כל מקום שנאמר קציר שעורים בקציר העומר הכתוב מדבר קציר חיטים בשתי הלחם הכתוב מדבר ותדבק כו' עד כלות קציר השעורים וקציר החיטים א"ר שמואל בר נחמן מתחילת קציר שעורים עד כלות קציר חיטים שלשה חדשים והנה בפסח בהקרבת העומר כבר כתבנו ח"ל שהי' הכוונ' להוציא את הארץ מקלל' שנתקלל' עבור האדם לברכה ובעת באו ב"ל ובפסח שזכה לוט להאכיל למלאכי השרת זכה ששבה רות משדי מואב בפסח והתחלת התיקון היה בקצירת העומר ומנופ' בי"ג נפה לברר הטוב והי' טעון תנופ' לשו"א ולארבע רוחות העולם להמליכו להקב"ה בארבע רוחות העולם ובשמים ובארץ וסופרים שבעה נקיים שבע' שביעות ואיתא באלשיך ז"ל טעם על נתינת הליחות לסוף ארבעים יום בכדי להמתין שלשה חדשים מטעם הבחנה יע"ש דברים נפלאים ועתה לסוף ארבעים שיבר היהודים להסיבלונות לוחות כתובים באש שחורה על גבי אש לבנה. ונהפוך היא שירדו פלאים ולכן העת להקימ' מעפר' ולסעד' ולהכינ' לחשיב' על דודה והנה יפלא מדוע המתינ' נעמי עד כלות קציר חיטים אבל למ"ש נכון הדבר בעת כלות שלשה חדשים מזמן הקרבת העומר זמן שבירו' הלוחות באה כעני הרומזו' לאימא קדישא אני מלאה הלכתי לטורא דסיני כמ"ש בזה"ק ורות חסר ה' אחרונ' להיות תור' בשלימו' תורה שבכתב מחובר עם תור' שבע"פ לכן ציות' עלי' נעמי דדרך פשוט לבא לבועז לרמז לו איך אשה ירא' ד' שוכב' מרגלותיו והיא הי' צדיק יסוד עולם להקימ' ולסעד' להכין כסא דוד ויהי בחצי ליל' ויחרד האיש וילפת בעת שנאמר מקרא זה על הקב"ה בעת ההוא נוסף לבועז רוח טהר' וקדוש' ואמר לה ליני פה הליל' בגריתא ולכן כיון שבאת' בעת ובשע' ידיע' ובכוונ' ידיע' אמיתית לרמז לו דברים נפלאים בטח' בהקב"ה שיבין בעז הדברים העמוקים מה שהיא רומזת לו דהנה גם בעז עסק בלילה זו סוף שלשה חדשים ליל י"ז דתמוז זורה השעורים כו' בזה"ק פ' בלק העומר שעורה קדמא' לשאר בעמא שעור' היא שעורא דה"א יע"ש נפלאו' ותחיל' התיקון הי' שעור' לכן רצה לנקות ה' אחרונ' ממוץ ותבן דרומז לסטרא אחרא וציות' עלי' שתלבש בגדי שבת עת התנוצצו' המלוכ' וירידת הגורן דע"ז סובב והולך גלות מצרים וירידת יוסף ועל ידי זה וירד יהודה ובעת שהיה קצת התנוצצת בצדיק יסוד עולם ביוסף ויהי ה' עמו ויעל יהודה ועסק בבנינה של עולם מלכות בית דוד ועל יוסף היה שונטים הב' שרים רומזים למוחין דקטנות כמו שהקטן שיש לו ראש ומוח כמו גדול אעפ"כ אין לו דעת שלימה ואלו מוחין רומזים לבחינת דין שם אלהי' שר ש' אלהי' ביודין וד' ברביע וג' שרים ג' פעמים אלהים עולים רנ"ח נחר גרוני והבן כמ"ש בכוונת ואין להאריך בזה ויוסף דחה אותם וזכה למוחין דגדלות לעבודה שלימה תמה ורמז לאחיו וטבח טבח והכן דאיתא בש"ס ובמדרש פרע להם בית השחיטה שני הסימנים והוורידין הרומזים לג' שרים והכן אמרו רז"ל ששמר את השבת מוחין דגדלו' הויות מלאים שבת קודש וע"ז רמזה לה חמותה נעמי שעורה עם החמשה אותיות עולה כמנין שלשה אלהי' במילוי יוד וברביע ואלהים בפשוט ורצה בועז לתקן בזה וציותה עליה שתלבש בגדי שבת לרמז לו שימשוך עליה מוחין דגדלות וירדתי הגרן עולה כמנין שלשה פעמים אלהים בפשוט ולכן אמרה זכותי תרד עמך להמתיק ולהמשיך מוחין קדישין דגדלות עבודה שלימ' ותמה ובתי ותלכנה שתיהן שתי ההין רומזים לבינה ומלכות ובינה מתקנה בית טביל' וצרכי חופתה כמ"ש בזה"ק פ' אמור מה עבדת אימא כל ההיא לילי עאלת לבי גנזי דמלכא כו' וזוכין ישראל ללוחות שניות ביוה"כ ועול' מלכו' עד אימא עילא' יהי רצון שנזכה לקבל הלוחות הראשונו' ולבא למדריג' העליונ' כמו שהי' תכלית הכוונ' במעמד הנבחר בב"א:

ויאכל בועז וישת וייטב לבו. פרש"י עסק בתור' ובזה"ק וייטב לבו דבירך ברכת מזוני. ונרא' לפרש בע"ה דהשלחן במקום מזבח והמאכל במקום הקרבן הכהנים אוכלים ובעלים מתכפרין וישת. נגד נסכים לתקן ח"א בשורשו וע"י בהמ"ז כמבואר בכוונת סוד בהמ"ז זוכה שקרבן הנסכים יעלה לרצון לפני הבורא ית"ש ואיתא בזהר שיצר הרע משתכח במאכל ומשתה וע"י שאכל בכוונה ולמד תור' ובירך ברכת מזוני זכה שעמד בנסיון וזכה לבנין המלכות והבן:

היטבת חסדך האחרון מן הראשון. והנה יפלא הלא זה העיקר שבאתה לחסות תחת כנפי השכינ'. ורש"י פירוש חסדך שעשית עם חמותך. ונרא' בפשיטו' דחסדך היינו מה שבאתה להתגייר ונפרש האחרון מן הראשון הכוונ' שכח החסד שעשית האחרון היא מן הראשון ע"י שעשית חסדך הראשון גרם כך שתעש' האחרון שמתחל' לא הית' באתה בעצמה אל הקדוש' ועתה היטבת חסדך האחרון שגרמה לבנין המלכות שהחסד הא' גרמה לנפשה ועתה עשתה חסד עם השכינה:

כי יודע כל שער עמי כי אשת חיל את הכוונ' שמבינים כל בעלי בינה כי אשת חיל את שהשכינ' מסתתרת בך שנקראת אשת חיל:

ועתה כי אמנם כו' וגם יש גואל קרוב ממני והנה יש לפרש ברמז שבועז אמר וגם יש גואל קרוב ממני דאם זכו אחישכ' ואם לא זכו בעתה ואם הי' זוכים לאחישנ' הי' מוכן הגואל ולזה רמז בועז גואל קרוב ממני שראה ברוח קדשו שיתעכב שישבו בשלוה עד שלמה וגם זה מעט ובא נוגש והנלני זה שבתי הבית ב"ק מעט ויתארך הגלות עד עת אשר ירחם ד' על עמו ויבא בן דוד ויגאלינו בב"א:

וגאלתיך אנכי. זכות אנכי שיזכור הקב"ה לישראל זכות אנכי שקיבלו עליהם ועל זרעם קבלת מלכות שמים במעמד הנבחר שכבי עד הבוקר. בוקר אור והאנשים שלחו:

ותקם בטרם יכיר איש את רעהו:

דידוע בסוד מגלת אסתר איש לרעהו דאיש נקרא יסוד אבא ושולח אורותיו לז"א ולשון יכיר מצינו בפ' תשא את הבכור כו'. יכיר היינו שורש הוי' ורכישו וידוע דהשכינ' לובשת תפילין של יד מהרשימ' דאתמול קודם שמקבלים המוחין מאו"א וקשה כשאול קנא' שתקנא בה יע"ש ומעיד הכתוב ותקם שתקום כנ"י בטרם יכיר איש יסוד אבא ליסוד ז"א והי' לא תקומ' ותבונה שתהי' קומה שלימ' והבן:

וימד שש שעורין וישת עליה נגד ששה סדרי משנה אל תבא ריקם אל חמותך. עולם הבינ' שמוולכו' עד בינ' דרך שש מדות מלמט' למעל' מיסוד עד חסד

ובעז עלה השער כו' ויאמר סורה שבה פה פלני אלמוני ופרש"י מופלא ומכוסה. ע"י אין סוף יתברך והנה נרא' לבאר בע"ה אמאי כתיב מתחל' שאמר בועז אם יגאלך טוב ועיין בפירוש רש"י דשם הגואל טוב ואח"כ קרא אותו פלוני אלוני וע' רש"י כמו שהבאתי למעל' והנ' לא יכולתי לכחד תחת לשוני מלבאר עכ"פ למען יהי' למזכרת שאין הדברים כפשטן והגם שידי מרתתן לבאר סוד נעלם שמרומז כאן והאיר ד' את עיני להבין דבריש סתומים והמעיין בפרי ע"ח שמבאר סוד תפילין דרש"י ור"ת ועול' שם דיסוד אימא יש שם עשר' חסדים וגבורות שנה ועוד ה' חסדים דאבא ט"ו י"ח אבל ביסוד אבא לא נמצא אלא ה' גבורות שלו ומבאר דלכן בתפילין דר"ת מקדים מצד אבא עיטרא דגבורו' להחסדים ובתפילין דרש"י מקדים עיטרא דחסדים. והנ' ידוע דבנין המלכו' הי' ע"י חמוש' גבורו' ונרא' בע"ה דלכן כקרא טוב ט"ו בחינת מוחין דביסוד אימא ט"ו חסדים וגבורו' ב' רומז לרמז שממלא מ"ב עיטרין חסדים וגבורו' וגם רומז ב' שממלא מ"ב מוחין מאימא ואבא והחסדים מקדימים לצאת ולזה אמר פן אשחית את נחלתי שצריכין לבנין המלכו' ובפרט שעתה התחלתה לבא להקדוש' ושבה משדי מואב צריכין גבורו' קדישין להמתיק גבורו' החיצוני' ובעז שזכה להתגבר על יצרו וזכה לבחינת יסוד אבא להקדים עיטרא דגבורו' זכה לדרוש עמוני ולא עמונית דהגבורו' דיסוד אבא מגרשין לכל החיצונים ולכן כתיב פלוני מכוס' ונעלם דיסוד אימא מכוס' ונעלם ויסוד אבא מתגל' דיסוד אבא ארוך וכמבואר ולכן אמר בעז ואנכי אחריך דבחינת ז"א מקבל מתחל' מוחין דאימא ואח"כ מוחין דאבא. והנ' הי' צורך שעה שעומדת לו לבנין המלכו' נהפך ולכן נקרא קנין חליפין שנתחלפו המוחין וכמ"ש ת"ל ולכן כתיב על הגאול' ועל התמור' פרש"י זו חלופין ונקרא ג"כ תמור' להוציא בלעם מפיהם כשא' יקרה איש זה הקב"ה. נעלו בזהר של נעליך זו אשה ונתן לרעהו להיות בנין המלכו' ע"י יסוד אבא וע"י עיטרא דגבורו' ולכן אמרו לבעז כרחל וכלאה לרמז לבחינת יסוד אבא בחינת יעקב והקדימו לרחל מתתא לעילא והבן. דרחל עיקרת בלאה בנינה מהארת מלכו' דאימא וכאן אמרו שיזכ' להמשיך אל לאה ג"כ הארה זו ולכן גם התחלת מלכו' דוד הי' ע"י גבורו' מלחמו' בימי שאול וגם כשמלך דוד הי' לו רודפים ומלחמות והבן היטב:

להקים שם המת על נחלתו. נרא' בע"ה שנרמז בכאן שע"י אדם שחטא ונגזר עליו כו' ויגרש את האדם וע"י בעז נולד דוד המלך ע"ה כמ"ש בזהר שלא ישן שתין נשמי שישתייר בחיים דוד מלך ישראל חי וקים. ודוד השלים שנותיו של אדם ויצא ממיתה לחיים וזכה לחזור לנחלתו:

ויטע גן בעדן מקדם וישם שם את האדם אשר יצר שם היא נחלתו לעולמים ויתפרש הכתוב כאן להקים שם כו' קאי על אדם הראשון שנגזר עליו להקים שמו על נחלתו גן בעדן:

ויאמר הגואל לא אוכל לגאול פן אשחית את נחלתי. אם יהי' באחישנ' א' בעיר ושנים במשפחה גאל כך אתה את גאולתי שיתעכב ומרוב עתים וזמנים יתבררו ויתלבנו כצרוף הכסף וכבחון הזהב והנ' לפי דרך הפשט שלא רצה הגואל דבאמת הוא פלוגתא דתנאי דר"י יליף עמוני ולאו עמונית ור"ש לטעמי' דדריש טעמא דקרא ומכ"ש דמופרש הטעם דרך האיש לקדם ואין דרכה של אשה והנ' בעז דרש עמוני ולא עמונית וגם לפי הטעם אין דרך האשה לקדם מפני צניעות כמו שלמדו רז"ל כבודה בת מלך פנימה ומן איה שרה הנה באהל והגואל סבר כקושיות דואג לאבנר ועל הטעם שאין דרכה של אשה אדרבא איך נלמוד עליהם זכות שלא קדמו מפני צניעות הא אם הית' בה צניעות לא נקרא' מואב מאב ובאמת בעז מגודל צניעות שרא' ברות למד זכות על אשר לא קדמו והקר' אות' ד' לפניו לראות צניעת' בכדי ללמד זכו' שתותר לבא בקהל וחז"ל אמרו במס' קדושין ת"ח שמור' הלכ' ובא אם קודם מעש' אמר' שומעין לו ואם לאו אין שומעין לו וכתבו שם התוס' בשם הר"ת דוקא אם נוגע אליו דעמשא נשא בת ישי והנה בעז לא הי' נוגע בדבר דהא הי' רצונו שהגואל הקרוב יגאל וא"ל הגואל גאל כך אתה שתיגאל לשם שמים מפני הצניעות שראת בה אבל אני שאגאול עבור השד' חוששני פן אשחית את נחלתי שלא כדין שהי' לקדם נשים לקראת נשים ואת' שהקר' ד' לפניך שתרא' דבר צניעות וע"י זה תותר מסתמא כפר' בגורלך ושאול ואבנר סברו שמא לא קבעו הלכ' לדורות והוראת שעה הית' שהותר' לבעז ועת' להלכ' רצו לקבע מהיום דאסור' עמונית לבא בקהל ואע"ג דהתיר' לבעז וניהו דהורא' שעה הית' מ"מ כיון שהותר' הותר' בעו לאכרוזי עליה מכאן ולהבא ועבור זה לעשות סייג וגדר לפסלו למלכות שלא יקבעו הלכ' להתיר מכאן ולהבא ובא עמשא מפי בית דינו של שמואל שהי' מקובל עמוני ולא עמונית והכל יפת בעתו שנתברר' הלכ' לאמית' של תור' כמו שדרשו חז"ל ועל ד' עמו שבכל מקום הלכ' כמותו ועל שאול המלך ע"ה נאמר שבכל אשר יפנ' ירשיע שלא ידע הלכ' ברור' ונתברר' הלכ' שרבא מצא לדרוש הנמצאות מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו:

וזאת לפנים בישראל על הגאול' ועל התמור' נרא' לומר דאותיות תמור' אותיות רות מה דכל הברורים ע"י שם מ"ה החדש בחכמ' כח מה עולם המחשב' איתבררו ומאותית רות נעש' תור קול התור ועם ה' אחרונ' נשלם תור' לקיים כל דבר שתתקיים הקדוש' שלף איש נעלו איש זה הקב"ה נעלו ע' בסוד הברכ' שעש' לי כל צרכי כעל לכוין אהי' במילו ההין ע"ש והיא סוד הח"ש ע"ש נפלאות ונתן לרעהו היינו מטו דשמו כשם רבו עיין שם דזה כוונת הברכ' בשבת עיין בסידור התפיל' ותבין.

יתן ד' את האשה כו' כרחל וכלא' עולם השמיט' וכלא' עולם היובל אע"פ ששמרו האבות את התור' הותר' ליעקב לבנות בית ישראל ולכן הקדימו רחל ללאה מתתא לעילא מקודם רחל עולם השמיט' ואח"כ לאה עולם הבינ' ועוד נרא' לומר דבנין המלכות להכניע להחיצונים יוסף במצרים בנה של רחל ובחלקו המשכן שילה ומקום המקדש הי' בחלקו של בנימין ושאול המלך הראשון הי' מבנימין וע' בפ' עקב מ"ש בענין זה והבן:

ויהי ביתך כבית פרץ אשר ילדה תמר שקיים מצות יבום כן יזכה שיצאה ונתגלה ונתבררת ההלכה למען לקיים מצות יבום לבנות מלכות בית דוד ולכונן כסאו לעד בב"א:

ותמארנה הנשים כו' אשר לא השבית לך גואל נעמי רומז לאימא עילאה והיא מתקנת החתן והכלה להחופה כמ"ש בזה"ק פרשת אמור והגואל אמיתי זוכה לעולם הבינה עלמא דחירות:

ואלה תולדות פרץ כו'. חשב עשרה דורות נגד עשרה מאמרות שבהם נברא העולם ונגד עשר ספירות ונשלם דוד מלכות ומלכות היא עשירית לעשר ספירות מלעילא לתתא:

סוף הספר

תוכן העניינים

כליל תפארת חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה