כליל תפארת חלק ד· רבי ישעיה שור
שיר השירים
שיר השירים יתפרש שיר אשר שוררו בסני ושוררו מלאכי השרת ויתפרש שה"ש שבתוך שיר זה נכלל ונכפל שני השירים שיר שנשבחת הכלה להחתן ומעוררת אהבת החתן ואומר שיר ומשבח להכלה אשר לשלמה יתפרש ומי התעורר בלב הכלה אהבת החתן שתשורר דצריך להיות התעוררת מסטרא דדכורא כמו שאיתא בזהר בפ' ויחי (דף רמ"ה) וז"ל הטהור ר"ש אמר בכל אתר בעינא שתוקו בר שתיקו דאוריתא גנזא חדא אית לי גניזא ולא בעינא דיתעבד מנייכי והיא מילה עלאה ואשכחנא לה בספרא דרב המנונא סבא ת"ת בכל אתר דכורא רדיף בתר ניקבא ואתער לגבה רחימותא והכא אשכחנא דהיא אתמרת רחימותא ורדפה אבתריה ואורחיה דעלמא דלית שבחא דנוקבא לירדף בתריה דדכורא אלא מלה סתימא היא ומלה עילאה דבין גנזייא דמלכא ע"כ ובע"ב איתא ת"ח אתערותא דרחימו דכנסת ישראל לגביה קב"ה נשמתהון דצדיקיא לתתא מתערין לה בגין דאינין אחיין מסטרא דמלכא מסטרא דדכורא ואתעריתא דא מטי לנוקבא מסטרא דדכורא ואתער רחימותא אשתכח דדכורא אתער חביבו ורחימותא לנוקבא וכדין נוקבא אתקשרת ברחימותא לגבי דכורא כהאי גוונא תיאובתוא דניקבא למשדי מיין תתאין לקביל מיין עילאין לאו איהו אלא בנשמתהון דצדיקיא ע"כ ולזה אמר הכתוב אשר לשלמה ששלמה שנשמתא מסטרא דדכורא גרם שתשיר כנסת ישראל ואח"כ גרם ע"י שאגין תקופין כמ"ש בזה"ק פ' בלק (דף קצ"א) דברי היניקא שחורה אני ונאוה בנות ירושלים וגו' מלין אלין הא אוקמוה אבל בשעתא דאיהו גו רחימו סניא לגבי רחימאה מגו דחיקו דרחימו דלא יכלא למסבל אז עורר גרמה בזעירו סגי עד דלא אתחזיאת מנה אלא זעירו דנקידו חדא כדין אתכסיאת מכל חילין ומשריין דלה ואיהי אמרת שחורה אני דלית באות דא חוורו בגוויה כשאר אתוון ודא שחורה אני ולית לי אתר לאעלא לכון תחות גדפאי כאהלי קדר תנינין דא י' דלית בה חוורו לגו כיריעות שלמה דא ו' ובג"כ אל תראוני לא תחמין בי כלל דאנא נקודת זעירא מה עבדין גברין תקופין חיילין דילה שאנין כאריין תקופין כד"א הכפירים שואגים לטרף ומגו קלין ושאגין תקופין דקא משאגין כאריין גוברין תקופין דחילא שמע רחימא לעילא כו' וכדין מגו קלין ושאגי' דאינין גברין חילא דילה נפיק דודה רחימה מגו היכליה בכמה מתנן בכמה נבזבזן בריחין ובוסמין ואתי לגבה ואשכח לה שחורה זעירא בלא דיוקנא ושפירו כלל קרוב לגבה מחבק לה ומנשיק לה עד דאתערית זעיר זעיר מגו ריחין ובוסמין ובחדוה דרחימא דעמא אתבנאות ואתהבידת בתוקנאה בדיוקנהא בשפירו דיל' ה' כמלקדמין ודא גבורי כח עושה עשו לה עש"ד הקדושים:
אשר לשלמה למלך שהשלום שלו שנאמר לו מאת הכלה ומלך שהשלום שלו משבח להכלה והכל ע"י שלמה המלך ואלו ואלו דברי אלהי' חיים שנאמר ע"י שלמה המלך ברה"ק השירים שמשוררים כנ"י ודודה ע"י מעשיו הנעימים גרם להם שישוררו וישבחו זל"ז ואי"ה לפנינו נאריך בזה בע"ה שה"ש שיר שכליל מכל השירים כמ"ש בתרגום שהשעה שירים נאמרו והשיר העשירו יאמרו ישראל בגאולה האחרונה:
שיר השירים מעולה מכל השירים דעיקר השיר הרצויה מלעילא היא מה שנתעורר ע"י מעשה התחתונים עם קרובו ודבר בעתו מה טוב ומה נעים הזמן גרמא שנתיחדו קב"ה וכנ"י ע"י בנין בית המקדש ולכן נתעלה שיר זה מכל השירים ומפרש הכתוב אשר לשלמה ע"י שנתיחדו כל העולמות ע"י שלמה וכן נתעלה שיר זה שאמרו הקב"ה בכבוד גדולתו והופיע רוח קדשו על שלמה שיאמר בשבילם שיר זה מפני שהיא גרם שיאמרו כנ"י ודודה השירים:
עוד נראה לפרש המדרש רבה שמפרש שה"ש המשובח מכל השירים המעול' שבשירים ע"ד שמבא בפרי בשם המדרש דכל השירים נאמרה בלשון נוקבא השורה ולעתיד יהי' שיר בלשון דכר ושלמה זכה לומר שיר לשון דכר בלשון שישוררו לעתיד ולכן משובח ומעילה:
עוד נראה לומר ע"פ שכתוב בזה"ק השיר' הזאת דמטרוניתא משבחת למלכא כו' וזכאה חולקא דמשה דזכה לומר שירה בגין מטרוניתא ושלמה זכה שיר כפול בגין הכלה להחתן ובגין החתן להכלה:
'שיר 'השירים 'אשר 'לשלמה ארבעה תיבות טרם פתיחת השיר נגד ארבעה אותיות השם ובהם י"ז אותיות י"ל שע"י שיתחדשו שמים וארץ כמו שאמרו חז"ל שלא היה העולם כדאי כיום שניתנה בו שה"ש והי"ז אותיות מורים נגד מספר ר"ת "את "השמים "ואת "הארץ שם הדעת נקרא גישפנקא דחתום בה שמיא וארעא 'השירים 'אשר 'לשלמה ישקינו מנשיקות ר"ת שם אלהי' לרמז למדת מלכות שנקראת אלהי' משוררות ומשתוקקות להתיחד עם דודה:
איתא בזה"ק דבימי שלמה קאמי סהירא בשלימתא ולזה מרומז בהתחלה שיר השירים א"ל ר"ת "שלמה "התקין "אור "לבנה:
והנה התחלת השיר מתחלת באות ש כמ"ש בזהר אות דקשוט שי"ן דאבהתא הכוונה שנרמז בה כל העשר ספירות השלשה יודין רומזים לחסד גבורה תפארת השלשה ווי"ן אהי' וקאי על חד כרעא רומז למלכו' שכולם משפיעים בה השלשה תגין רומזים על כתר חכמה ובינה עץ החיים בינה עולה ש' דעץ החיים רומז לאימא עילאה בינה:
עוד נראה לומר שיר השירים שיר שנכפל משני שירים ע"ד שאמרו חז"ל על לא אבא בעיר נשבע הקב"ה שלא יכנוס בירושלים של מעלה עד שיכנוס בירושלים של מטה ופירש הקדוש ר' יצחק לוריא אשכנזי זצוק"ל דקאי על אבא ואימא דמה דאיתא בזהר דהם תרין ריעין דלא מתפרשין ומתיחדים תדיר הוא זיווג החיצונים להחיות העולם וזיווג זה היא תדירי בלי שום איתערותא דלתתא כלל בכור אמרתי עולם חסד יבנה כמו שהתיחדו בעת בריאה העולם. אבל זיווג פנימי עבור להוציא כ"ת הכל תלי' בזיווג תפארת ומלכו' שנקראים דודים חתן וכלה ונמצא נראה כמו שמשוררת הכלה לעורר אהבת דודים כן נעשה באו"א משתוקקת לזיווג פנימי וכמו שהחתן והכלה מתיחדים מ"י נשמת הצדיקים כן מתיחדין או"א ע"י תפארת ומלכו' שמעלים רוחניותם ובשמותיהם למעלה כמבואר ומה שלא נזכר בפירוש בשה"ש על או"א והכל מדבר מענין הכלה ודודה החתן לפי ששם באו"א מתיחדים עכ"פ זיווג החיצונים להחיות העולם ואע"פ שאינו נחשב כלל נגד זיווג הפנימי מ"מ בענין הכלה שאינו מתיחדים כלל ועוד והיא העיקר כיון שזיווגם דאו"א הכל תליא בזיווג חו"כ וע"י השיר מעוררת אהבה ומשורר החתן ומשבחה ולכן אינו נזכר בפירוש ומרמז בהתחלת השיר שהשיר כפול באו"א וגם החתן והכלה משתוקקים שיתיחדו לעילא זיווג פנימי להמשיך מוחין קדישין ונשמו' חדשות ומרמז אשר עיין בפרי ע"ח על אשר תנה הודך על השמים דמביא בשם הזהר דיסוד אימא נקרא אשר ויסוד אבא חכמה נקרא ראש ובזהר איתא על מאשר שמנה לחמו והנה אע"ג דהתם כתיב מאשר בקמץ ובפרי אשר הנה הודך היא בפתח הכוונה אחד כוין שהאותיו' שווין וכן נמצא פעמים רבות וכן הכוונה כאן אשר לשלמה אשר מרמז לשני היסודות דאו"א מוחין ונשמות חדשות לשלמה למלך שהשלום שלו. מרמז על ז"א תפארת החתן:
עוד נראה לפרש בע"ה שה"ש אשר לשלמה הכוונה שהודיע הכתוב עומק השיר ופירוש שיר היינו שיר זה השירים היא מן השירים אשר לשלמה למלך שהשלום שלי שיר זה היא מן השירים ששוררים למעלה למלך מתשלום שלו שמשוררת הכלה העליונ' לעורר אהבתו וחיבתו של המלך שהשלום שלו וזכינו לשורר למטה בגין כנסת ישראל הכלה למלך שהשלום שלו כמ"ש בזהר פ' בשלח על שירת הים זכאה חולקיה דמשה דזכה לומר שירה למלכא בגין מטרינותא ובעת שבנה שלמה בהמ"ק זכה בכפליים לומר שירת המטרינותא הכלה להמלך וזכה לומר בשביל המלך להכלה:
ישקינו מנשיקות פיהו
ופירוש רש"י וז"ל ונאמר דוגמא שלו על שם שנתן לנו תורתו ודיבר עמנו פא"פ ואותם דודים עודם עריבים עליהם כו' ומובטחים מאתו להופיע עליתם לבאר להם סוד טעמיה ומסתר צפנותיה ומחלים פניו לקיים דברו וזהו ישקינו מנשיקות פיהו עכ"ל הזהב.
ונראה בע"ה שהכתבא שלמה לעתיד דאיתא בש"ס מ' שבת מכאן מודעא רבה לאורייתא אמר רבא הדר קיבלוהו בימי אחשורוש מאהבת הנס ודרש קיימי וקבלו קיימי מה שקיבלו כבר והתוס' הקשו הא איצטריך לדרשא אחרינא קיימי למעלה מה שקיבלו למטה ויליף מזה דאסתר ברה"ק נאמרה ותרצתי ת"ל דבאמת ישראל הי' במעלה עליונ' והקדימו נעשה לנשמע כמ"ש שאמרו חז"ל שאמר הקב"ה מי גילה סוד זה לבני סוד שמלאכי השרת משתמשין בו גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו שעושים מעצמם וזוכים ע"י זה לשמוע בקול דברו ובאמת מה"ש נקראו עומדים שאינם נופלים ממעלתם ויש בידם כח להיותם עושים דברו אבל ישראל ח"ו יכולים לנפול ממעלתם ולכן הוצרכו לשמוע מקודם והמאור שבה יחזירם למוטב שיזכו לעשות פעולה למעלה בסוד תנו עוז לאלהי'. ובאמת גם זה נחשב לישראל למעל' שע"י זה שיכולים למעט ולהקטין א"ע זוכים להוסיף קדושה ולחדש דבר מדעתם ולהעלו' למעלה ראש וזה היא פיוס להלבנה שאמר לה הקב"ה עתידין צדיקים שנקראו בשמך שמואל הקטן דוד הקטן וכן הלבנה שע"י מיעוטה זוכה לעלו' למעלה ראש בחודש וחג וכל שמחת המלך בה ובמקום אחר הארכתי ת"ל בזה ולכן טוב להם לישראל לשמוע מתחילה ויוסיפו להבין דבר מתוך דבר ולחדש מדעתם להגדיל התורה ולהאדירה ועושים בזה בחידושי תורם קישוטין נאין להכלה ומתורץ בנה קושית התוס' שהקשו למה כפה עליהם ההר הא הקדימו נעשה לנשמע ומתרץ ת"ל שכפה אותם לשמוע מתחילה ויחדשו עוד חידושים נפלאים ולכן אמרו ושמענו ועשינו ואעפ"כ מאהבת הנס בימי אסתר הדר קיבלוהו וזכו ברוח קדשם להוסיף מגלת אסתר וקיימו למעלה מה שקיבלו מקודם למטה ונמצינו למידין דהשני דרשות מכוונים שניהם שזכו ברה"ק וקיימו למעלה מה שקיבלו למטה והיינו קיימו מה שקיבלו כבר במעמד הנבחר שהקדימו נעשה לנשמע וקיימו עתה ג"כ שקיבלו מקודם למטה בסוד נו"נ ששמעו שקיימו למעלה וע"ז התנבא שלמה המלך עליו השלום וכנ"י אומרת ישקינו מנשיקות פיהו שיזכו עוד לקבל התורה מאהבה מאהבת הנס כמ"ש בפ' ואתחנן מי יתן והיה לבבם זה ליראה כו' שיקבלו מוראה ע"ש מה שכתבתי תהלה לאל ותמצא נחת
ישקינו מנשיקות פיהו פנים אל פנים כמו במעמד הנבחר ונראה לומר בע"ה ישקינו מנשיקות פיהו היינו מנשיקות דברות החביבות שהי' מרוב אהבה וחיבה פנים אל פנים כן יופיע עלינו בכל עת וזמן טעמים חדשים ולחנות בנועם הי פנים אל פנים:
נראה עוד לבאר בע"ה ישקינו מנשיקות פיהו הכוונה כמו שאמרו במעמד הנבחר רצונינו לראות מלכינו והקדימו נל"ב ואח"כ אמרו למשה דבר אתה עמנו ונשמעה ועל זה מבקשים שנוסף עוד שנזכה ישקינו מנשיקות פיהו שהקב"ה בעצמו יבאר לנו תורה חדשה מאתו תצא ואמרו רז"ל חידושי תורה ומשתוקקים לשמוע עוד מפי הקב"ה בכבודו ובעצמו לבאר להם כל מצפנותיה כאשר כתבתי ת"ל שעתה איתא שאין מי שישיג יותר מחיה ויהי' האדם לנפש חיה ומחמשה חלקי הנשמה אינו באפשרי להשיג אלא ארבעה נפש רות כ"ח ולעתיד יזכה מלך המשיח להשיג יחידה ולכן עתה זכינו לפשט דר"ש ועוד נזכה לנשמה סוד התורה נגד יחידה שמרמז לקוצי של יוד לעילא יהי רצון שיהיה במהרה בימינו אמן:
ונראה עוד שפרש"י ז"ל יש נשיקון ע"ג היד אך אני מתאוה ומשתוקק להיות פא"פ כו' והנה יפל איך ירמז מנשיקות פיהו היינו מצידו מפיהו ונראה בעה"י ע"פ סוד התורה יש זוויג דנשיקין והוא מעולה מאוד טמור וגנוז ומבואר בע"ח הקדוש שז"א נתהוה ע"י זוויג דנשיקין והבלים דאו"א ומלכות וז"א נתהוה מדיבר בסוד בחכמה יסד ארץ. וכאשר משתוקקת להתיחד עם דודה הוא משתוקקת לקבל ממנו שפע האור שנשפע לדודה מאת זיווג הנשיקין דאו"א וכאשר נתעלה דודה ז"א לבחינת אבא היא מקבל הזיווג אורות הנשיקין לפיהו וע"ז משתוקקת הכלה לקבל השפע שקיבל דודה מהנשיקון דלעילא וזה סוד מנשיקות פיהו מאורות הנשיקון שזכה לפיהו מפומא דאו"א והבן ועוד דידיע שאין לה דעת שלימה ולזה משתוקקת מנשיקות פיהו דדעת גנוז בפומא דמלכא ועוד דבפה ב"ה מוצאת הפה בנמצא כל הא"ב מאלף עד ת' עוד י"ל פיה היא אותיות פ' יהו' ומשתוקקת להנשק היינו להמשיך שפע רצון ולדבק רוחא ברוחא מפה שלשה אותיות השם יוד רומז לחכמה קוצי של יוד רומז למעלה ראש כידוע ה' בינה ואו ז"א ועם הכלה ישלים השם ב"ה שהוא ה' אחרונה והבן.
עוד י"ל ישקינו מנשיקות פיהו הכוונה דידוע דבנין המלכות היא ע"י גבורות ולפעמים מקבלת ע"י אימא בעצמה ולא ע"י ז"א שרומז להמלך כו' כגן בעת התרדימה שנסתלקו המוחין מז"א כמבואר בכוונת דר"ה ואחרי שניבכית חוזרים המוחין לז"א והיא מקבלת על ידו ומתיחדות עם דודה ולזה שואלת ישקינו מנשיקות שתתיחדו עמו ותקבל אורות עליונים ממנו:
כי טובים דודיך מיין שטובים הדודים שבאים מיין המשומר סוד בינה דאיתא בש"ס המן מן התורה מנין המן העץ שכוחו היה מן העץ הדעת טוב ורע שאכל אדם ורצה לעשות עץ גבוה חמישים אמה לפגום בבינה עץ החיים ואסתר זכתה להמשיך יין המשומר סוד בינה ולכן כתיב המלך כו' במשתה היין יובל עלמא דחירות עה"ח וזכתה לעקר ולשרש העץ הדעת טו"ר וע"ש בחידושינו ת"ל ורומז כי טובים דודיך שזכו לרה"ק מעולם הבינה נשמת החיים מעץ החיים ולקבל התורה מאהבה מיין המשומר בינה כמו במעמד הנבחר שקיבלו התורה ביום חמישים ונתגלה שער החמשים והבן:
ונראה עוד לומר כי טובים דודיך מיין כי יין רומז לאימא שמשם דינין מתערין ושם היין המשומר בענבי' מששת ימי בראשית היינו המוחין אורות הקדושים ויש לפרש בשני פנים שאומרת הכלה הכלולה דעל שם זה נקראת כלה שכלולה מהכל שכולם משפיעים בה אורות עליונים והמלך נקרא חתן ע"ש מוחין דאימא שלשה אהי' במילואים עולים תנ"ה עם הג' כוללים עולים חתן ואומרת הכלה שטובים דודיך מיין שטוב כי שתתיחד עמו מיין מן המוחין שאני מקבלת בעצמה מאימא כי זה היא בכדי לבנותה ועיקר טוב בעת שמתיחדין והבן. ויתפרש עוד כי טובים דודיך ואומרת מיין כי לכן טובים האורות שבך מיין שהם ג"כ מאימא דנה"י דאימא המה מוחין לז"א ושני הפרישים אמיתים שמשתוקקות שבכל עת יקבל היא מוחין חדשים ע"י אימא וישפיע אליה:
והנה בזה שכתבתי למעלה ניחא לפרש המשנה דמס' ע"ז פ"ב משנה ה') ששאל ר' יהושיע את ר' ישמעאל אחי איך אתה קורא כי טובים דודיך מיין או כי טובים דודייך מיין א"ל כי טובים דודייך א"ל אין הדבר כן שהרי חבירו מלמד עליו לריח שמניך טובים עכ"ל המשנה ופירשו המפרשים דודייך הוא לשון נקיבה הקב"ה אומר כן לכנ"י דודיך היא לשון זכר וכנ"י שאומרת לפני הקב"ה ולפ"ז נפלאה האיך מוכיח מלריח שמניך כו' והנראה בעה"י דבר נפלאה ששאל אותו על שני הפרושים דודיך לשון זכר מדבר מאת המוחין שז"א קב"ה משפיע לכנ"י כי טובים דודייך הוא לשון נקיבה הכוונה על מוחין דז"א שמקבל הז"א קב"ה מאימא עילאה ולכן אמר בלשון נקיבה שנקראת אימא והשיב שקורא דודייך שמשבחת הכלה כנ"י שזוכה קב"ה למוחין מאימא ולכן משתוקקת אלי' כמ"ש לעיל וא"ל אין הדבר כן שהרי חבירו מלמד עליו לריח שמניך טובים הכוונה דשמן מורה על חכמה מוחין דאבא וידוע דגם מוחין דאבא מקבל הז"א ע"י אימא ויסוד דאבא נתגלה בתפארת דז"א שאריך מאימא ע' בכוונת ותבין היטיב וכנ"י משתוקקת למוחין דז"א כי טובים דודיך המוחין האורות שמקבלת ממנו יותר מן המוחין שהיא מקבלת ע"י אימא עצמה ולא ע"י ז"א והיינו מיין מהמוחין שמקבלת לפעמים מאימא וכמ"ש לעיל וחבירו מעיד עליו לריח שמניך טובים וקאי על יסוד אבא שמתגל' במקום עמידת הכלה כנ"י והבן וע' בכוונת פורים ותבין דברי לאשירו וע"ז רמזו ה' בחכמה יסד ארץ ופירוש בזה"ק באבא יסד ברתא וק"ל.
ונראה עוד כי טובים דודיך האהבה שזוכים פנים אל פנים עם הקדוש ברוך הוא מיין מיינא דאורייתא שהתורה משמחת לב האדם כמו היין משמח ולכן נמשלה התורה ליין:
לריח שמניך טובים שמן רומז לחכמה ויען כי החכמה נעלמה כמו שאמר שלמה המלך עליו השלום אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני ולכן אמר לריח שמניך טובים הריח למרחוק ומבקש שנזכה שיאיר לנו מאור החכמה:
ויש עוד לפרש לריח שמניך טובים שנתגלה אור השמן בנס חנוכה ואף על פי כן חסרו חמשה בבית שני ורצה שלמה שיהי' גדולתן של ישראל בשלימו' קבלת התורה מאהבה בפורים ויתגלה אור השמן לכל העולמו' התחתונים כמו בחנוכה ויהי' כל החמשה דברים ארון הקודש ואו"ת והאש מן השמים רביצה כארי' ואמר שלמה אע"פ שאין אנחנו מוכנים לזה משכינו ואח"כ אחריך נרוצה וזה האות בזה שהביאנו המלך חדריו מקדש שלמטה מכוון למקדש שלמעל' נגילה ונשמחה בך. הכוונה שכל השמחה במה שנתעלו כל העולמו' ונתעלה יקר מלכותו של הקב"ה. נזכירה דודיך מיין האהבה מהר סיני שזכו ליין המשומר בענביו ויש עוד לפרש לריח שמניך טובים חכמה עליונה שטמיר וגניז זכינו לריחו:
לריח שמניך טובים נתנבא על נס חנוכה שפירסם הנס הי' ע"י שמן לפי שזכו בנצח שנאיהם במדת נצח ענף החכמה שרומז לשמן ולכן כתיב לריח שהמשיכו השמן למטה לנו"ה כמו ריח שמריח למרחוק ותקן פגם הוד לתקן מה שפגם שרו של עשו ותקע כף ירך יעקב שיעקב הי' מעין שופריה דאדם וזכו להמשיך השמן הטוב מרום המעלות לשבעה קני המנור' וזכו לנר מצוה ותורה אור להאיר אור שבעת הימים וטהרו ב"ק וזכו לגמור הלל:
שמן תורק שמך. שנתפרסם שמו הקדוש והנורא אבל בימי אחשורוש אכתי עבדי אחשורוש אנן ובנס חנוכה הללו עבדי ד' ולכן נתפרסם הנס בהשמן וידעו הכל בפירסם מקור הקדוש' שנתגל' ומשם בא הנס ואמרו חז"ל אסתר מן התור' מנין ואנכי הסתר אסתיר הסתרה בתוך הסתרה דבאמת הי' הנס ע"י יין המשומר בענביו סוד בינה לעקר שורשו של המן מעה"ד טוב ורע שסחטה חוה ענבים ונתנה לו והי' הנס ע"י יין אלא שהי' בהסתרה וזכו למגלת אסתר שנאמרה ברה"ק מ"מ הי' בהסתרה ורבים נדמה להם לסיפור המעש' אשר נעשה וחכמים ידעו והבינו והתחכמו מתוך מדרש הפסוקים ולמדו שברה"ק נאמרה ונסתר בה תוקף הנס מקור הקדוש' שמשם בא הנס ע' בפרי ע"ח יסוד אבא שרומז לשמן זית זך והי' בהסתרה ונעשה נס ע"י יין סוד יין המשומר ובחנוכה נתגב' הנס ע"י השמן ואמרו הללו עבדי ד' על כן עלמו' אהבוך שנתפרסם שמו הקדוש והנורא וכאשר שמענו כן עוד נזכה לחזות בנועם ד' בב"א. ונראה לומר דכוונת שלמה הי' כמו שהתחיל בבנין המקדש כן יזכה לירש עוד השלשה אומות שהבטיח הקב"ה לאברהם קני וקניזי וקדמוני היינו אדום עמון ומואב ושיריד השי"ת מקדש של אש שלא יסבלו גלות ויתייחדו כל העולמו' בעולם שכולו שבת:
עוד י"ל שמן תורק שמיך. ע"י השתלשלות נשפע לנו שפע קדושה משמן הקודש ובקשתינו עוד שנזכה למעל' ראש חידושי תורה מחלק הנשמ' יחידה דיו"ד רומז לחכמ' שמן ורוצים להשיג יחידה קיצי של יו"ד ואע"פ שאין בכוחינו לעלו' למעלה ראש מבקשים אנחינו משכינו ואח"כ אחריך נרוצה הביאנו המלך חדריו וכלום חסר מבית המלך לא אשתעשע בשום תענוג אלא בך לראות שתתגלה כבודך ועוזך:
שמן תורק שמיך שמתגלה יסוד אבא שכל זמן שהשמן בתוך הכלי אינו מריחין ריח טוב עד שהורק מן הכלי מריח למרחוק כן יסוד אבא שכ"ז שסתים בתוך אימא אינו מאיר למרחוק ואחרי שמתגל' מאיר למרחוק ומדמה אור אבא לריח כמו הריח שמריחין למרחוק וכן אינו נהנה הגוף שאין בו ממש אלא הנפש נהנית שהיא דבר רוחני כן נמשלו יסוד אבא לגודל אורו ואפיסת השגתו ולא משיגין אלא כמו ריח והבן היטב וכמו שמצינו כאן אור החכמה אומר עליו ריח שמריח למרחוק כן ענף ע"ע היינו הדס רומז לי' ומשם הקודש רומז ג"כ לחכמה והבן:
ובפשיטות כראה לומר שמן תורק שמיך שע"י שנגלה לנו הקב"ה לעין כל והראה לעין כל חיבת הקודש ונתפרסם שמו של הקב"ה כמו שמן התורק מכלי אל כלי שיוצא ריח טוב. על כן עלמות אהבוך שכל האומות רוצים לדבק בהקב"ה כמו רות:
על כן עלמות אהבוך
פרש"י בא יתרו ונתגייר באה רחב כו' הכוונה דיסוד אבא מגרש כל החיצונים ושואב כל הקדוש' שמאיר למרחוק לנפשות העשוקים ומוציאם משם דוגמת אבן השואב ומזה היא בנין המלכו' שיקבלו כולם עול מלכותו עליהם והי' ד' למלך על כל הארץ ביום ההיא יהי' ד' אחד ושמו אחד שיתייחדו כל האורו' והשעו' הקדושים שכל שם מורה על פעולה מיוחדת לפי העת והזמן כן נתגלים השמו' הקדושים כפי אשר אמרתי ת"ל שהעולם מתנהג ע"י י"ב מזלות ואמרו חז"ל אין מזל לישראל דבאמת כמו שיש י"ב מזלות ומשמשים י"ב שעות ביום וי"ב שעות בלילה כ"כ יש י"ב צרופי הוי' נגד י"ב חדשי השנה ובאמת אע"פ שמן המזל שמשמש באיזה שעה מורה על איזה סיבה מסיבת הזמן היינו קור וחום וענין חולאים ורפואות ובאמת גם המזלות מתנהגים על ידי צרופי הוי' ולכן אע"פ שהמזל מורה על איזה סיבה משתנה באיזה צירוף יהי' באותה השעה שהמזל משתמש ויוכל להיות שהמזל מורה על דין והצירוף מורה על רחמים ונשתנה המזל כמו שמצינו בצאת ישראל ממצרים שהי' עובדים המצרים למזל טלה וע"י זה החזיקו את ישראל ובאמת צירוף חודש ניסן היא "ישמחו "השמים "ותגל "הארץ הוי' כסדר מורה על רחמים וישראל י"ב שבטים נגד י"ב צרופי הוי' ולכן אין מזל לישראל ואע"פ שנשתנה הצרופים מחמת מעשה בנ"א והתנהגותם ביום ההיא יתיחדו כל האורות ויהי' שמו אחד כי אני ד' לא שניתי וע"י שיהי' ד' אחד שכולם יקבלו עול מלכותו עליהם יהי' ש"א וישתמשו בכ"א י"ר שנזכה לזה בב"א:
משכני ע"י אהבה וחיבה שאשבע פנים אל פנים ואח"כ אחריך נרוצה. הביאנו המלך חדריו ומשכן ולמקדש נגילה ונשמחה בך. בראותינו שכינת עוזו שהשרה הקב"ה שכינת עוזו במשכן ומקדש ושלש פעמים בשנה שזוכים לשבוע מנועם ד':
נזכירה דודיך מיין שנזכיר בעת שהנחלתנו את התור' מאז נזכיר אהבתך אלינו שבחרתנו מכל האומו' וגם אהבתם אותנו לתת לנו התורת ולא למלאכי מעלה (ואגב אמרתי לרשום כאן תוכחת מוסר מה שמצאתי בתוך כתבי כפי שבארנו ת"ל כמה פעמים שצריך האדם להכין א"ע ברגל כמו שאמרו חז"ל חייב אדם לטהר א"ע ברזל והוזרנו גם על טומאת נבילה ברגל והכל להתדמות ליוצרינו שבראנו בצלמו ולהכין בהכנ' דרבה לטהר מכל סיג ופגם ולקדש העינים כלה שעיניה יפות אין כל גופה צריך בדיקה דע"י העינים משגיחין העינים על כל הגוף שנזכה לראות פני מלכותו מלך ביופי' עינינו למחות ולטהר כל הפגם שגרמו עונות מעת בריאת העולם עד עתה כמו דאיתא במס' יומא בשביל אדם אחד ששב בתשובה שלימה מוחלין לכל העולם כולו לראות ולראות והקב"ה שמח ומתפאר לפני מלאכי מעלה שילוד אשה יזכה למעלה נפלאה כמו שמצינו ביעקב אבינו שמלאכי מעלה עולים ע"י סולם מוצב ארצה מעשים טובים של אדם השלם עולים המלאכים שנבראו מן המצות ומעשים טובים ורואים שדמות דיוקנו חקיקה בכסא הכבוד ויורדין בו לסייעו לעבודת ה' עבודה תמה ושמחה זו שגורם האדם השלם למעלה נשפע עליו שמחה מלעילא ופרשתי ת"ל מה דאיתא בגמרא באחד שעריך אימת כל ישראל עולים בשער אחד ברגל ופרשתי תהלה לאל דאמר שמואל חמישים שערי בינה נבראו בעולם ובפרטות הנשמות יש לכל נשמה ונשמה ונשמה שאוחזים בשער אחד מהחמישים שערים ובאמת אינם יכולים להשיג שער החמישים כמו שאמרו חז"ל ותחסרהו מעט מאלהי' והשיג משה רבינו ע"ה מ"ו שערים וברגל זוכים כל ישראל ליראות פני מלכם וקדושם עולים כולם דרך שער החמישים באחד שעריך המיוחד שבשערים שער החמישים כמ"ש בזהר מפתחא דכליל כולתי דשער החמישים כליל מכל השערים וצריכין אנשי לבב לצפות על הרגל הבא אימת נזכה לקבל פני מלכינו וקדושתו ולקיים בכל עת יהי' בגדיך לבנים ושמן על ראשך לא יחסר שמן הטוב חכמה עליונה שמן זית זך שתהי' העבודה תמה בלי שום פניו ח"ו ולשמור את נפשו ורוחו ונשמתו בריאת עיני ב"ה מוצאות הפה ח"ו מלישנא בישא ולהיות שפל רוח אולי ממעט בעבודת ה' ולבקש רחמים שיזכה לתורת אמת ממקור החכמה והקדושה כמו דאיתא במס' סוכה על הכתוב ותורת חסד על לשונה ופריך ואית תורה שאינה של חסד ומשני תורה לשמה הוא תורה של אמת היינו שהקב"ה משפיע בחסדו להאיש הנבון ירא שמים להבין הפשט אמת בלי כפתיל ועיקש וח"ו אם אינו זוכה ע"י יגיעות וברכות צדיקים וקדושים כמו שהיה בדורות הראשונים סמיכה ע"י שנסמך זכה לתורת אמת ולהלכה ברורה הלא הצדיק שאול המלך ויהונתן לא זכו ליקבוע הלכה ברורה ודוד המלך ע"ה זכה שהלכה כמותו בכ"מ וח"ו נכשל האדם שנדמה לו שמחדש והכל הבל לזאת יבקש רחמים וירבה בתפילה וצדקה שיזכה לתורת אמת ולהלכ' ברורה וכן תפלתי שגורה בפי שאזכה לתורת אמת ולהלכה ברורה אכי"ר.
כתפוח בעצי היער ע' בהפתיח' לספרי מה שפרשתי שם הגמרא בס' שבת ופרשתי שם כמו שהתפוח פריו קודם לעליו כן זכו ישראל להקדים נעשה לנשמע בעצי היער בין אילני סרק דבעת שנושרין העלין אין בו מתום ואז אינו כיכר מעלת האילן העושה פירות ותפוח הפרי עומדת ביפיה בצילו העדתי וישבתי בעת שנברא אדם בג"ע ישב בצל עה"ח ופריו מתוק לחיכו ונראה עוד בצילו חמדתי וישבתי בצל הסוכה וע"י זה ופריו מתוק לחכי להקדים נעשה לנשמע וע' בהפתיחה מה שהבאתי דברי התוס' ממס' שבת ותראה נפלאות
כחוט השני שפתותיך ופרש"י נאות לקיים הבטחתך שין שקיים יהושוע לרחב ובית אביה שקשרו חוט השני בחלון והנראה לפרש בע"ה דביום הכיפורים הי' קושרין חוט השני ובלבן והיה לאות ולמופת שנמחלו עוונותיהם של ישראל ולזה כתוב כמו שנתלבן חוט השני כ"כ ע"י תפילה מעומקי דלבא כמו בחנה שלמדו דיני תפילה מחנה ושפתותיה נעות תפילה בלחש גורם ע"י תפילה ותשובה וחרטה להלבין עוונות כמו חוט השני ומדברך דבורי שירה ותשבחות ודיבורי תורה נאווה כפלח הרימון רקתך שע"י תשובה מאהבה זדונות נעשים כזכיות וכמו שפירש רש"י על חיכי ממתקים היש חיך מתוק מזה שעוונות נעשים זכיות ע"ש ויפרש כפלח הרימון רקתך רקינין שבך כמו שדרשו חז"ל מלאים מצות כרמון וכאן כפרש הרקינין שמניאים עוונות זוכים ע"י תשובה שנתהפכו לזכיות ונמצאו מליאים כרימון מצות מבעד לצמתך ומפרש רש"י מבפנים לקושרים הכוונה אע"פ שמבחוץ נראים כפושעים מבפנים מליאים מצות כרימון שנתהפכו כזכיות ובנביאת ישעיה הנביא ועם הפושעים הוה נמנה על משיח צדקינו והוא חליינו נושא ובחבורתינו כרפא לנו שמחזיר רבים כמיטב להחזיר פושעים לתשובה שיתהפוך הכל לזכות לעורר לבות בני אדם לתשובה וכתוב ביהושע שאמרו את תקות חוט השני תקשרו בחלון לשון תקות נראה לפרש שרמזו לרחב כמו שאמרו חז"ל שע"י חבל זה בעד החלון היה עולים ויורדין הפושעים לזנות ותיקנה עתה שהצילם והורידם בחלון בחבל זה ורמזו לה את תקות התקוה שאנו מצפים ע"י חוט השני שיהי' למופת שיתלבנו עוונותיהם של ישראל כ"כ תקשרו בחלון לרמז שנתלבנו עוונותיה ונהפכו לזכות שתשב בקרב ישראל ואמרו שחוט זה אנו מקווים ומצפים שיהי' לאות ולמופת לישראל תקשרו חוט זה בחלון ויהיה לישראל לזכרון הזכות והצדקה שעשית עם ישראל להצילה ובקרב ישראל תשב.
אני ישנה נראה דקאי על ישראל בגלותם שנתערבו בגוים ולמדו מעשיהם ואח"כ מתחרטים ומצערים על שנתרחקו מאת דודם אהובם ואומרים אני ישנה בגלות בתרדימת הזמן רפוי ידים מלטהר א"ע ולשוב בתשובה שלימה לפניו יתברך ויתעלה ישנה עולה שס"ה כמנין שבוש החמה וכמנין לא תעשה לתקן מה שעברו ופגמו ח"ו ולבי ער צור לבבי קול דודי דופק פתחי לי שהקב"ה שולח בלב האדם הרהורי תשובה פתחי לי שהבא לטהר מסייעין אותו והקב"ה בא לעוררן באהבה וחיבה פתחי לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לך תרעין עילאין עיין בזה"ק שראשי נמלא טל יש לפרש בכמה אופנים וכולם אמת כמו שפירוש רש"י שאומר הקב"ה אני מלא רצון כו'. עיין שם. עוד יש לפרש גשמי לילה שהן טורח ועייפות שעמו בצרה לסבול עול גלותם נמלא טל שלא תיקנו חטא אדם וחוה שנתקללו הם והארץ והנחש ל"ט קללות ועוד יש לפרש כמ"ש בת"ז טל שם הוי' במילוי אלפין עולה מ"ת אדם וחסר הא' אחרונה ונשאר טל ואומרים ישראל אהובותו של הקב"ה:
פשטתי את כתנתי היינו אורות עליונים ממצות ומעשים טובים וע"י קבלת תורתינו זכו לחלוקא דרבנן וע"ז מתאוננים פשטתי את כתבתי איככה אלבשנה שמבקשים ישראל שיתן להם הקב"ה עזר איך יזכו להלביש חלוקא דרבנן כי אין לבא לשער המלך בלבוש שק והנה דרכי התשובה חרטה ועיקר התשובה באותו מקום שבא לידו מדה זו ומגביר על יצרו לכבוד הבורא ובזה מתקן מה שעיות וע"ז אומרים ישראל שחלילה להם לבא לידי כך לטנף רגלם לירד לעומק הקליפה להוציא בלעם מפיהם ואומרים רחצתי את רגלי מדברים מכוערים איככה אטנפם ומבקשים שיזכו לתקן מעשיהם מבלי צורך נסיון. והקדוש ברוך הוא ברוב רחמיו הראה לנו חיבתו לפניו לעורר לבבינו לתשובה.
קמתי אני לפתוח לדודי ברוב אהבה התשוקה הבוער בקרבינו ודודי חמק עבר דהנה באמת הקב"ה חפץ לעורר לבות בני ישראל לתשובה ומראה להם חיבה יתירה נודעת להם עד שמתעורר חמדת לבם ותשוקת נפשם כלתה אליו יתברך ואחרי אשר זכו לתשוקה גדולה הקב"ה מסתיר א"ע בכדי שיתבהבו לבותם בעוצם התשוקה בכלות הנפש לתקן פרטי מעשיו ולתקן הקומה שלימה ועם זה אליו יאסוף וימשיך הקדוש' העליונה מרום המעלות כפי עוצם הכרתו וע"י התשוקה הגדול' ותיקנו הקומה השלימה ולכן זכו לשבחו ראשו כתם פז כו'. ומכירים גדולת הבורא להזכיר כל הקומה שלימה בכדי ליקשר א"ע ולדבק בו יתברך בכל פרט שיזכה שיהי' בכל פרטי אביריו מרכבה אליו יתברך ולכן זוכים שהקב"ה משיב אמריו אמירה נעימה יפה רעיתי כו' והבן:
כרם היה לשלמה כו' כרם ה' וכו' בית ישראל וישראל זוכים להקרא כרם ה' ע"י שנוטרים כרמו של ה' ויטע גן בעדן מקדם וישם שם את האדם היינו התורה הקדושה עמ"ש בת"ז לעבדה ולשמרה לעבדה במ"ע ולשמרה במצות ל"ת וע"י שקיבלו את התורה נקראו ג"כ כרם ה' שאתם צפון וגנוז כרם ה' דרמ"ח אביריו ושס"ה גידיו רומזים להתרי"ג מצות ד' ברה וע"י שמקיים התרי"ג מצות נתקדשו בקדושת התורה ממש נתן את הכרם היינו התורה הקדושה לנוטרם לישראל לקיימה בכל פרטיה ודיקדוקיה וחוקותיה וכאשר זכינו לסדר דברי אלהי' חיים תהיה שיח שפתותינו והגיון לבינו חשוב ומקובל ומרוצה עם כל הנשמות הקדושות שזכו לכל הבחינות חמשה לקי הנשמה ונזכה לתשובה עילאה ויראינו מתורתו נפלאות. ואברך את ד' אלקי ישראל אשר עזרנו עד כה להוציא לאור עולם ספרי על התורה וכה יעזרנו הש"י להוציא לאור עולם חידשי על גפ"ת אשר אתי והשם יתברך יאריך ימי ושנותי שאזכה עוד לחדש חידושי תורה ונזכה לראות פני מ"צ ב"ב אמן.
ואתן תשלום גמול לבן אחותי הצנועה ז"ל הנבון המשכיל המופלג מוה' משה שיר ב"ר נתן נטע הכהן ז"ל שהרבה יגע וטרח לסדר הכתבים מן ספר ויקרא עד גמורה וזכות מצוה זו תעמוד לו שתרום קרנו בכבוד לכבוד אבותינו הקדושים ויברך ממעון הברכות בברכה המשלשת בני חיי ומזוני אמן: