כלי יקר על שמות· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרק לב · פסוק ז
וַיְדַבֵּר ה׳ אֶל מֹשֶׁה לֶךְ רֵד. מִצַּד כֶּפֶל הַלָּשׁוֹן, וְעוֹד שֶׁלֹּא נֶאֱמַר ״רֵד מִן הָהָר״, לָמְדוּ רז״ל (ברכות לב) לְפָרֵשׁ ״רֵד מִגְּדוּלָּתְךָ״ וְהוּא דֶּרֶךְ קְנָס עַל שֶׁקִּבֵּל הָעֵרֶב רַב. זֶהוּ שֶׁאָמַר ״כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ״ וְגוֹ׳, ״סָרוּ מַהֵר״ וְלֹא הִמְתִּינוּ, וַאֲפִלּוּ יוֹם אוֹ יוֹמַיִם לֹא יוּקַם בֶּאֱמוּנָתוֹ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֶחֱטִיאוּ גַּם אֶת יִשְׂרָאֵל ״וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל״. ״וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל מֹשֶׁה רָאִיתִי אֶת הָעָם הַזֶּה״, כְּלַפֵּי יִשְׂרָאֵל אָמַר זֶה, וּלְפִי שֶׁקִּלְקְלוּ קְרָאָם ״הָעָם״. וְאָמַר בְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים רָאִיתִי קְשֵׁה עָרְפָּם, כִּי גַּם בְּמִצְרַיִם הָיוּ רָעִים וְחַטָּאִים כִּדְאִיתָא בִּנְבוּאַת יְחֶזְקֵאל (כ), וְעַתָּה נִתְמַלָּא סְאָתָם, לְפִיכָךְ ״הַנִּיחָה לִּי״ שֶׁלֹּא אֲטַפֵּל עִמָּהֶם בְּעַצְמִי עוֹד, לְכָךְ אָמַר ״לִי״. ״וְיִחַר אַפִּי בָהֶם״, כִּי אֲשַׁלֵּחַ בָּהֶם מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים אַף וְחֵמָה. ״וַאֲכַלֵּם״, כִּי הַשָּׁלִיחַ אֵינוֹ רַחֲמָן וְלֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעָם כְּלָל.