כלי יקר על שמות· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרק כה · פסוק כה
וְעָשִׂיתָ לוֹ מִסְגֶּרֶת. שֶׁיִּסְגֹּר בְּעַד הַתַּאֲווֹת, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ פֶּתַח פָּתוּחַ אֲלֵיהֶם, אֶלָּא יִסְגֹּר בַּעֲדָם וְיִתֵּן לָהֶם קִצְבָּה. ״וְעָשִׂיתָ זֵר זָהָב לְמִסְגַּרְתּוֹ סָבִיב״ (שמות כה:כה). כִּי הַסּוֹגֵר בְּעַד תַּאֲוָתוֹ, הֲרֵי הוּא בֶּן חוֹרִין וּמֶלֶךְ, לְאַפּוֹקֵי הַפּוֹרֵץ גְּדֵרוֹ לְעוֹלָם הוּא עָנִי בְּדַעְתּוֹ. וְנָקַט לְשׁוֹן ״זֵר״ – זָכָה, נַעֲשֶׂה לוֹ זֵר וְכֶתֶר; לֹא זָכָה, נַעֲשֶׂה זָר וְנָכְרִי, כִּי ״יַעֲזֹב לַאֲחֵרִים חֵילוֹ״ (תהלים מט:יא).