כלי יקר על שמות· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרק כה · פסוק כד
וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר. רַבֵּינוּ בְּחַיֵּי עָשָה רֶמֶז מִמִּלַּת ״זָהָב״ עַל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן: ז׳ הַיְינוּ בִּרְכַּת הַזָּן, ה׳ הַיְינוּ בִּרְכַּת הָאָרֶץ, ב׳ בִּרְכַּת בּוֹנֵה. ״וְעָשִׂיתָ לּוֹ זֵר זָהָב סָבִיב״ (שמות כה:כה) – בְּכָל מַה שֶּׁיַּזְמִין לוֹ ה׳ לֶאֱכוֹל מִשֻּׁלְחָן גָּבוֹהַּ, יְדַמֶּה בְּנַפְשׁוֹ כְּאִלּוּ הוּא מֶלֶךְ בַּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לּוֹ מִדַּת הַהִסְתַּפְּקוּת. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות ו ה): ״וְאַל תִּתְאַוֶּה לְשֻׁלְחָנָם שֶׁל מְלָכִים, כִּי שֻׁלְחָנְךָ גָּדוֹל מִשֻּׁלְחָנָם וְכִתְרְךָ גָּדוֹל מִכִּתְרָם״.