אור ברסלב
כלי יקר על שמות פרק כ › פסוק ז

כלי יקר על שמות· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ

פרק כ · פסוק ז

פסוק ו

לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה׳ אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבועות לט) שֶׁכָּל הָעוֹלָם נִזְדַּעְזַע בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ״לֹא תִשָּׂא״ וְגוֹ׳, וְטַעֲמוֹ שֶׁל דָּבָר לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ד, ב–ג) ״אָלֹה וְכַחֵשׁ וְרָצֹחַ וְגָנֹב״, ״עַל זֹאת תֶּאֱבַל הָאָרֶץ״. וּמִן פָּסוּק זֶה לָמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם לט.) שֶׁבְּכָל הָעֲבֵרוֹת נִפְרָעִים מִמֶּנּוּ, וּבִשְׁבוּעַת שָׁוְא נִפְרָעִים מִמֶּנּוּ וּמִכָּל הָעוֹלָם. וְאִם כֵּן בְּדִין נִזְדַּעְזַע כָּל הָעוֹלָם בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר ״לֹא תִשָּׂא״, כִּי כֻלָּם נוֹגְעִים בִּדְבַר הָעֹנֶשׁ. וְטַעֲמוֹ שֶׁל דָּבָר מְבֹאָר בִּלְשׁוֹן ״לֹא תִשָּׂא״, שֶׁהוּא לְשׁוֹן הַגְבָּהָה, כִּי דָבָר זֶה דּוֹמֶה לְנוֹשֵׂא הָאִילָן וּמַגְבִּיהוֹ, שֶׁוַּדַּאי כָּל הָעֲנָפִים מִזְדַּעְזְעִים עִם הָאִילָן. כָּךְ הַנִּשְׁבָּע בִּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, יַעַן כִּי כָל הַנִּמְצָאִים תְּלוּיִין בִּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהַנּוֹשֵׂא אֶת שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כְּאִלּוּ נָשָׂא וְהִגְבִּיהַּ כָּל הָעֲנָפִים הַנְּשׂוּאִים עִמּוֹ וּדְבוּקִים בּוֹ, דְּהַיְנוּ כָּל נִמְצְאֵי מַעְלָה וּמַטָּה. וְאִם כֵּן דִּין הוּא שֶׁכֻּלָּם מִזְדַּעְזְעִים וְשֶׁיִּהְיֶה הַפֻּרְעָנוּת נוֹגֵעַ בְּכֻלָּם. וּלְפִיכָךְ נֶאֱמַר כָּאן ״כִּי לֹא יְנַקֶּה ה׳״, לְשׁוֹן ״כִּי״ הוּא כְּמוֹ נְתִינַת טַעַם, וּכְאִלּוּ הוּא מִלְּתָא דִּפְסִיקָא שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְנַקּוֹתוֹ, כִּי לֹא נִתַּן לִמְחִילָה כְּלָל. וְהוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְנוּ בְּשֵׁם ה׳, כִּי אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹחֵל כִּי אִם בִּדְבָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין הַבְּרִיּוֹת, אֲבָל לֹא בִּדְבָרִים שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ. וּלְפִיכָךְ זֶה שֶׁנָּגַע בְּגוּף הָאִילָן הַקָּדוֹשׁ וְגָרַם פֻּרְעָנוּת לְכָל הָעֲנָפִים, דָּרֵי מַעְלָה עִם דָּרֵי מַטָּה, אֵיךְ יִמְחוֹל לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? וְהַנִּמְצָאִים שֶׁקִּבְּלוּ הַפֻּרְעָנוּת בַּעֲבוּרוֹ אֵיפֹה הֵם שֶׁיּוּכַל לְפַיְּסָם? וְכִי יוּכַל לֵילֵךְ מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד קָצֵהוּ, וּמִתְּהוֹם אַרְעָא עַד רוּם רָקִיעַ, לְפַיֵּס אֶת כָּל הַנִּמְצָאִים שֶׁבָּעֶלְיוֹנִים וּבַתַּחְתּוֹנִים, שֶׁהֲרֵי נָגַע בְּכֻלָּם? לָכֵן נֶאֱמַר ״כִּי לֹא יְנַקֶּה ה׳״, אֵין הַדָּבָר בְּיַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִמְחוֹל עָוֹן זֶה, כִּי לֹא נִתַּן לִמְחִילָה כְּלָל.

וְאֵין לְהַאֲרִיךְ יוֹתֵר בְּחֹמֶר הַשְּׁבוּעָה, וּבְחֹמֶר הַמַּזְכִּיר שֵׁם שָׁמַיִם לְבַטָּלָה, כִּי זֶה יָדוּעַ וּמְפֻרְסָם, וְאֹרֶךְ גָּלוּת זֶה יוֹכִיחַ כִּי יַסְפִּיק עָוֹן זֶה לְבַד לְאֹרֶךְ גָּלוּת הַחֵל הַזֶּה מִצַּד הַהֶרְגֵּל הַמָּצוּי עַל לְשׁוֹנֵנוּ, כִּי שֵׁם שָׁמַיִם שָׁגוּר בְּפֶה כָּל אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל, לֹא יִזְדַּעְזַע וְלֹא יִפְחַד בִּזְכִירָתוֹ. וְעַל כָּל עֲבֵירוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ יֵשׁ דִּין לְמַטָּה, וּבְעָוֹן פְּלִילִי זֶה לֵית דִּין וְלֵית דַּיָּן.

וְכֵן אָמַר יְשַׁעְיָה הַנָּבִיא (ישעיהו מח, א–ב) ״שִׁמְעוּ זֹאת בֵּית יַעֲקֹב הַנִּקְרָאִים בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל וּמִמֵּי יְהוּדָה יָצָאוּ הַנִּשְׁבָּעִים בְּשֵׁם ה׳ וּבֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יַזְכִּירוּ לֹא בֶאֱמֶת וְלֹא בִצְדָקָה. כִּי מֵעִיר הַקֹּדֶשׁ נִקְרָאוּ וְעַל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל נִסְמָכוּ ה׳ צְבָאוֹת שְׁמוֹ״. יֹאמַר, כִּי הָיָה לָהֶם לִהְיוֹת נִזְהָרִים בִּזְכִירַת שְׁמוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ, כִּי שְׁמָם כְּשֵׁם רַבָּם, כִּי הֵם בֵּית יַעֲקֹב שֶׁנִּקְרָא בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל, כִּי בוֹ נִכְלָל שֵׁם שֶׁל אֵ״ל ״יִשְׂרָ־אֵל״, וּמִמֵּי יְהוּדָה יָצָאוּ, כִּי בוֹ נִכְלְלוּ כָּל אוֹתִיּוֹת הַשֵּׁם הַמְיוּחָד, וַהֲרֵי שֵׁם אֵ״ל וְשֵׁם הַמְיוּחָד כָּלוּל בָּהֶם. וְאַף עַל פִּי כֵן הֵם נִשְׁבָּעִים בִּשְׁנֵי שֵׁמוֹת אֵלּוּ ״בְּשֵׁם ה׳ וּבֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יַזְכִּירוּ לֹא בֶאֱמֶת״ וְגוֹ׳, כִּי עַל שְׁנֵי שֵׁמוֹת אֵלּוּ נֶאֱמַר ״לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה׳ אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא״. וְאִם תֹּאמַר שֶׁלְּכָךְ אֵינָן נִזְהָרִים בִּשְׁנֵי שֵׁמוֹת הַלָּלוּ לְפִי שֶׁאֵינָן צְפוּנִין וַחֲשׁוּבִים בְּעֵינֵיהֶם, עַל זֶה אָמַר ״כִּי מֵעִיר הַקֹּדֶשׁ נִקְרָאוּ״, שֶׁהֲרֵי הֵם מִתְיַחֲסִים אַחַר עִיר הַקֹּדֶשׁ הַנִּקְרֵאת בְּשֵׁם ה׳, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל מח, לה) ״וְשֵׁם הָעִיר מִיּוֹם ה׳ שָׁמָּה״, ״וְעַל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל נִסְמָכוּ״ לוֹמַר ״ה׳ צְבָאוֹת שְׁמוֹ״, שֶׁהוּא ה׳ עַל כָּל צִבְאוֹת יִשְׂרָאֵל. וְאִם כֵּן, בְּכָל מָקוֹם הֵם מִתְיַחֲסִים אַחַר שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, וַהֲרֵי כָּל הַשֵּׁמוֹת צְפוּנִין וַחֲשׁוּבִין בְּעֵינֵיהֶם, וְאַף עַל פִּי כֵן אֵינָן נִזְהָרִין בָּהֶם וּמַזְכִּירִין הַשֵּׁם ״לֹא בֶאֱמֶת וְלֹא בִצְדָקָה״, כְּנֶגֶד שְׁנֵי פְּעָמִים ״לַשָּׁוְא״ שֶׁהִזְכִּיר כָּאן, אֶחָד לְשׁוֹן חִנָּם וְאֶחָד לְשׁוֹן שֶׁקֶר. וְהִנֵּה הָאֱמֶת הֵפֶךְ הַשֶּׁקֶר, וּמַה שֶּׁכָּתוּב ״לֹא בִצְדָקָה״ הַיְינוּ בְּחִנָּם, כִּי הַנִּשְׁבָּע בְּבֵית דִּין כַּוָּנָתוֹ לְהַצְדִּיק טַעֲנוֹתָיו, וְעַל זֶה נֶאֱמַר (דברים י, כ) ״וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ״, אֲבָל הַמַּזְכִּיר הַשֵּׁם בְּחִנָּם אֵין כַּוָּנָתוֹ לְהַצְדִּיק טַעֲנוֹתָיו, כִּי אִם לְהַצְדִּיק דִּבְרֵי הֲבַאי שֶׁלּוֹ, וְזֶה נִקְרָא ״לֹא בִצְדָקָה״.

תוכן העניינים

כלי יקר על שמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה