כלי יקר על שמות· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרק כ · פסוק ו
וּמַה שֶּׁכָּתוּב ״לַאֲלָפִים״, וּבְסוֹף פָּרָשַׁת וָאֶתְחַנַּן כְּתִיב (דברים ז:ט) ״שֹׁמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד לְאֹהֲבָיו וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָיו לְאֶלֶף דּוֹר״, נִרְאֶה לִי שֶׁהַכֹּל חֶשְׁבּוֹן אֶחָד. כִּי הַפְלָגַת הַטּוֹבָה כִּפְלַיִם פִּי שְׁנַיִם הָרְמוּזָה בַּבְּרִית וּבַחֶסֶד, שֶׁהוּא לְאֶלֶף דּוֹר, הַיְינוּ הַךְ שְׁמִירַת הַחֶסֶד לְבַד בְּלֹא בְּרִית לַאֲלָפִים. וּבַגְּמָרָא (סוטה לא.) תֵּרְצוּ: הָא מֵאַהֲבָה, הָא מִיִּרְאָה.