אור ברסלב
כלי יקר על שמות פרק יט › פסוק ט

כלי יקר על שמות· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ

פרק יט · פסוק ט

פסוק ד

וַיַּגֵּד מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה׳. פָּסוּק זֶה כֻּלּוֹ מְיֻתָּר, כִּי כְּבָר נֶאֱמַר ״וַיָּשֶׁב מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה׳״ (שמות יט, ח). וְרַשִׁ״י פֵּרֵשׁ שֶׁהִגִּיד לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵיךְ אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל ״רְצוֹנֵנוּ לִרְאוֹת מַלְכֵּנוּ״, וְדָבָר זֶה אֵינוֹ מְפֹרָשׁ בַּמִּקְרָא. וְאוּלַי קָשֶׁה לְרַשִׁ״י שֶׁתֵּיבוֹת ״אֶל ה׳״ נִרְאִין מְיֻתָּרִים, כִּי הָיָה לוֹ לוֹמַר ״וַיַּגֵּד מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֵלָיו״, שֶׁהֲרֵי עִם ה׳ הוּא מְדַבֵּר. אֶלָּא לְפִי שֶׁזֶּה תְּשׁוּבָה עַל מַה שֶּׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ״בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם״ (שמות יט, ט), וְהֵם אָמְרוּ ״נִשְׁמַע אֶל ה׳״ וְלֹא אֶל מֹשֶׁה, זֶה שֶׁאָמַר ״וַיַּגֵּד מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם״, וּמָה הֵם דִּבְרֵיהֶם? עַל זֶה אָמַר ״אֶל ה׳״, כִּי אָמְרוּ ״אֶל ה׳ נִשְׁמַע״ וְלֹא אֵלֶיךָ. וַעֲדַיִן לֹא פֵּרֵשׁ בַּמִּקְרָא הֵיכָן שָׁמַע מֹשֶׁה מֵהֶם שֶׁאָמְרוּ זֶה, וְעוֹד קָשֶׁה לָמָּה נֶאֱמַר לְמַעְלָה ״וַיָּשֶׁב מֹשֶׁה״ (שמות יט, ח) וְכָאן נֶאֱמַר ״וַיַּגֵּד מֹשֶׁה״.

אֲבָל כָּךְ פֵּרוּשׁוֹ, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיָּבֹא מֹשֶׁה וַיִּקְרָא לְזִקְנֵי הָעָם״ וְגוֹ׳ (שמות יט:ז), ״וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה׳ נַעֲשֶׂה״ (שם יט:ח), וַהֲלֹא עֲדַיִן לֹא אָמְרוּ לָהֶם הַזְּקֵנִים כְּלוּם, וְאֵיךְ עָנוּ תֵּכֶף? אֶלָּא וַדַּאי שֶׁמִּיָּד כַּאֲשֶׁר רָאוּ שֶׁמֹּשֶׁה דִּבֵּר דְּבָרָיו אֶל הַזְּקֵנִים, אָז מִיָּד הֵבִינוּ שֶׁכָּל הַדְּבָרִים יִהְיוּ דֶּרֶךְ סַרְסָרוּת, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְדַבֵּר לְמֹשֶׁה וּמֹשֶׁה לַזְּקֵנִים וּזְקֵנִים לְיִשְׂרָאֵל. מִיָּד קָפְצוּ יִשְׂרָאֵל לַעֲנוֹת לְמֹשֶׁה, וְהוֹרוּ בָּזֶה שֶׁאֵין לָהֶם חֵפֶץ בְּסַרְסָרוּת שֶׁל הַזְּקֵנִים. וּבְאָמְרָם ״כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה׳ נַעֲשֶׂה״ הוֹרוּ שֶׁאֵינָן חֲפֵצִים גַּם בְּסַרְסָרוּת שֶׁל מֹשֶׁה, וְאָמְרוּ שֶׁנַּעֲשֶׂה כֹּל אֲשֶׁר יְדַבֵּר ה׳ אֵלֵינוּ וְלֹא מַה שֶּׁתְּדַבֵּר אַתָּה אֵלֵינוּ. וְטַעֲמָם וְנִמּוּקָם עִמָּם, כִּי רְצוֹנָם לִרְאוֹת מַלְכָּם, כִּי הָיָה לָהֶם לוֹמַר סְתָם ״כֵּן נַעֲשֶׂה״, אֶלָּא שֶׁאָמְרוּ ״כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה׳ נַעֲשֶׂה״ לְמַעֵט דִּבְרֵי מֹשֶׁה. גַּם רָמְזוּ בְּאָמְרָם ״כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה׳ נַעֲשֶׂה״, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דִּבֵּר ״וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי״ (שמות יט:ה), שְׁמַע מִנָּהּ שֶׁרָצָה ה׳ שֶׁהֵמָּה יִשְׁמְעוּ קוֹל ה׳ מְדַבֵּר עִמָּהֶם וְלֹא עַל יְדֵי סַרְסָרוּת. וְאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ״אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ (שמות יט:ו) – אַתָּה בְּעַצְמְךָ, לֹא עַל יְדֵי שׁוּם סַרְסָרוּת. וּמֹשֶׁה הָלַךְ וְהִגִּיד אֶל הַזְּקֵנִים תְּחִלָּה, וְהָיָה חָרָה לְיִשְׂרָאֵל הֵיטֵב עַל שֶׁיְדַבֵּר עִמָּהֶם ה׳ עַל יְדֵי שְׁנֵי סַרְסוּרִים. עַל כֵּן אָמְרוּ ״כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה׳ נַעֲשֶׂה״ – לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל ה׳ מַמָּשׁ. לְפִיכָךְ בְּפַעַם רִאשׁוֹן לֹא הֵשִׁיב מֹשֶׁה אֶל ה׳ כִּי אִם הַדָּבָר אֲשֶׁר עִקַּר הַשְּׁלִיחוּת תָּלוּי בּוֹ, וְהוּא מַה שֶּׁאָמְרוּ ״נַעֲשֶׂה כֹּל דִּבְרֵי ה׳״, וְשַׁיָּךְ בָּזֶה לְשׁוֹן ״וַיָּשֶׁב״ (שמות יט:ח). וַעֲדַיִן לֹא אָמַר מֹשֶׁה אֶל ה׳ כְּלוּם מִמַּה שֶּׁהֵבִין מֵהֶם שֶׁרְצוֹנָם לִרְאוֹת מַלְכָּם, כִּי חָשַׁב מֹשֶׁה וַדַּאי אֱלֹהִים הֵבִין דַּרְכָּם וּמַחֲשַׁבְתָּם וְיַעֲשֶׂה כִּרְצוֹנָם. וּכְשֶׁחָזַר וְאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ״הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן״ וְגוֹ׳ (שמות יט:ט) ״וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם״ (שם), אָז הֵבִין שֶׁעֲדַיִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה לְדַבֵּר עִמָּהֶם עַל יְדֵי סַרְסָרוּת. אָז ״וַיַּגֵּד מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה׳״ (שמות יט:ט) – הִגִּיד לוֹ מַה שֶּׁאָמְרוּ ״כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה׳ נַעֲשֶׂה״, וְשַׁיָּךְ בָּזֶה לְשׁוֹן הַגָּדָה וְלֹא לְשׁוֹן תְּשׁוּבָה, כִּי דָבָר זֶה אֵינוֹ תְּשׁוּבָה עַל עִקַּר הַשְּׁלִיחוּת, אֶלָּא הַגָּדַת דְּבָרִים בְּעָלְמָא אֵת כָּל אֲשֶׁר קָרָהוּ עִמָּהֶם. וְאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם כֵּן אֵיפֹא, זֹאת עֲשֵׂה: ״לֵךְ אֶל הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר״ (שמות יט:י) – כִּי לִרְאִיַּת פְּנֵי מַלְכָּם הֵם צְרִיכִין לִהְיוֹת קְדוֹשִׁים, כִּי קָדוֹשׁ אָנִי (ויקרא יט:ב), ״וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יֵרֵד ה׳ לְעֵינֵי כָל הָעָם״ (שמות יט:יא), וְאָז יִרְאוּ פְּנֵי מַלְכָּם. וּבֶאֱמֶת שֶׁהִתְחִיל לְדַבֵּר עִמָּהֶם בְּעַצְמוֹ, שֶׁהֲרֵי שְׁנֵי דִּבְּרוֹת רִאשׁוֹנוֹת מִפִּי הַגְּבוּרָה שָׁמְעוּ, עַד שֶׁהָיוּ יְרֵאִים מִן הָאֵשׁ וְהַקּוֹלוֹת. אָז חָזְרוּ מִמִּשְׁאֲלוֹתָם וְאָמְרוּ ״דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה״ (שמות כ:טז).

וּמַה שֶּׁכָּתוּב ״הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן״. לְפִי שֶׁלְּעוֹלָם אֵין הָאָדָם יָכוֹל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּשְׁנֵי חוּשִׁים בְּשָׁוֶה כְּאֶחָד, לִרְאוֹת וְלִשְׁמוֹעַ כְּאֶחָד, עַל כֵּן אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אִם אֵרָאֶה לָהֶם בְּגִלּוּי, יִתְּנוּ לִבָּם וְדַעְתָּם עַל הָרְאִיָּה לִרְאוֹת מַלְכָּם, וְלֹא יִתְּנוּ לִבָּם עַל הַשְּׁמִיעָה. לְפִיכָךְ אָבוֹא בְּעַב הֶעָנָן עַד שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לִרְאוֹת, כְּדֵי לְחַזֵּק חוּשׁ הַשֵּׁמַע. זֶה שֶׁאָמַר ״בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם״.

תוכן העניינים

כלי יקר על שמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה