אור ברסלב
כלי יקר על שמות פרק יט › פסוק ד

כלי יקר על שמות· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ

פרק יט · פסוק ד

פסוק ב

וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי. הִזְכִּיר כָּאן שָׁלֹשׁ מַדְרֵגוֹת זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ. מִתְּחִלָּה אָמַר ״וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים״, וְזֶהוּ כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאוֹמֵן אֶת הַיּוֹנֵק, וְאָז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַדְרֵגַת הָאָב וְיִשְׂרָאֵל בְּמַדְרֵגַת הַבֵּן. וְאַחַר כָּךְ אָמַר ״וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי״, מַשְׁמָע שֶׁתִּהְיוּ שָׁוִים לִי וְנִהְיֶה כִּשְׁנֵי אַחִים שָׁוִים בְּמַדְרֵגָתָם. וְאַחַר כָּךְ אָמַר ״וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת״, כִּבְיָכוֹל מְלָכִים לִי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמואל ב כג, ג) ״צַדִּיק מוֹשֵׁל יִרְאַת ה׳״. וְזֶה מְבֹאָר עַל דֶּרֶךְ מִדְרָשׁ חָזִיתָ הֱבִיאוֹ הָרַמְבַּ״ן פָּרָשַׁת חַיֵּי שָׂרָה (בראשית כד, א) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: שָׁאַל רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אֶת רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר יוֹסֵי, אֶפְשָׁר שֶׁשָּׁמַעְתָּ מֵאָבִיךָ מַהוּ ״בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ״ (שיר השירים ג, יא)? אָמַר לוֹ, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ בַּת יְחִידָה וְהָיָה מְחַבְּבָהּ בְּיוֹתֵר, וּמִתְּחִלָּה קְרָאָהּ ״בִּתִּי״, לֹא זָז מֵחַבְּבָהּ עַד שֶׁקְּרָאָהּ ״אֲחוֹתִי״, לֹא זָז מֵחַבְּבָהּ עַד שֶׁקְּרָאָהּ ״אִמִּי״. כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְחַבֵּב אֶת יִשְׂרָאֵל וְקָרָא אוֹתָם ״בִּתִּי״, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים מה, יא) ״שִׁמְעִי בַת וּרְאִי״. לֹא זָז מֵחַבְּבָן עַד שֶׁקְּרָאָם ״אֲחוֹתִי״, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ה, ב) ״פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי״. לֹא זָז מֵחַבְּבָן עַד שֶׁקְּרָאָן ״אִמִּי״, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו נא, ד) ״הַקְשִׁיבוּ אֵלַי עַמִּי וּלְאֻמִּי״, ״לְאִמִּי״ כְּתִיב.

וּכְפִי הַנִּרְאֶה שֶׁמִּדְרָשׁ זֶה לֹא אָמַר סֵדֶר הַמַּדְרֵגוֹת, כִּי מִתְּחִלָּה בַּת, וְאַחַר כָּךְ הוֹסִיף לְחַבְּבָהּ וּקְרָאָהּ אֲחוֹתִי, וְהוֹסָפָה זוֹ גֵּרָעוֹן הִיא, כִּי בְּלִי סָפֵק שֶׁיּוֹתֵר הָאָדָם מְחַבֵּב אֶת בִּתּוֹ מֵאֲחוֹתוֹ. וּבְלִי סָפֵק שֶׁמִּדְרָשׁ זֶה מְדַבֵּר בְּמַדְרֵגוֹת הַמֶּמְשָׁלָה שֶׁיֵּשׁ לָזֶה עַל זֶה, כִּי הָאָב מוֹשֵׁל עַל הַבַּת וְכֵן הָאֵם, אֲבָל אָח וְאָחוֹת שָׁוִין הֵמָּה. כָּךְ מִתְּחִלָּה קָרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל בַּת, מִצַּד אַהֲבָתוֹ לְיִשְׂרָאֵל, וְאַךְ לוֹ יִתְבָּרַךְ הַמְּלוּכָה לִמְשׁוֹל עַל יִשְׂרָאֵל כְּמֶמְשֶׁלֶת הָאָב עַל בִּתּוֹ. וְזֶה הָיָה בִּימֵי אַבְרָהָם, כִּי פָּסוּק ״שִׁמְעִי בַת וּרְאִי״ (תהלים מה, יא) נִדְרָשׁ עַל אַבְרָהָם (בר״ר לט א), וְזוֹ הִיא הַמַּדְרֵגָה הָאֲמוּרָה כָּאן רִאשׁוֹנָה ״וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים״, וּנְשִׂיאָה זוֹ הִיא כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאוֹמֵן אֶת הַיּוֹנֵק. וְאַחַר כָּךְ הֶעֱלָה אוֹתָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמַדְרֵגָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ, לִקְרֹא אוֹתָם ״אֲחוֹתִי״, לוֹמַר שֶׁהֵם שָׁוִים אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְהִשְׁוָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּבוֹדוֹ וּמוֹרָאוֹ יִתְבָּרַךְ לִכְבוֹדָם, וּכְאָמְרוּ רז״ל שֶׁהַצַּדִּיקִים דּוֹמִים כְּאִלּוּ נַעֲשׂוּ שֻׁתָּפִים לַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא. וְזֶה הָיָה בִּימֵי יִצְחָק, שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ״גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת וְאֶהְיֶה עִמְּךָ״ (בראשית כו, ג), הַיְנוּ בְּשָׁוֶה לְךָ, כִּי נִתּוֹסֵף לוֹ זְכוּתוֹ עַל זְכוּת אַבְרָהָם אָבִיו, עַל כֵּן לֹא נֶאֱמַר לְשׁוֹן ״וְאֶהְיֶה עִמְּךָ״ לְאַבְרָהָם כְּמוֹ לְיִצְחָק. וְזוֹ הִיא הַמַּדְרֵגָה הַשְּׁנִיָּה הָאֲמוּרָה כָּאן ״וָאָבִיא אֶתְכֶם אֵלָי״, כִּי זֶה דּוֹמֶה לְמַאֲמַר ״וְאֶהְיֶה עִמְּךָ״. וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁבָּא יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ, חוּט הַמְשֻׁלָּשׁ, הֶעֱלָה אוֹתוֹ ה׳ לְמַדְרֵגָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ, לִקְרֹא אוֹתוֹ אֵם, כְּמוֹ שֶׁהָאֵם מוֹשֶׁלֶת עַל הַבַּת, כָּךְ צַדִּיק מוֹשֵׁל בְּיִרְאַת ה׳, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רז״ל (מו״ק טז:). וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר בְּיַעֲקֹב ״כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל״ (בראשית לב, כט). אַף עַל פִּי שֶׁגַּם לְיַעֲקֹב נֶאֱמַר (בראשית לא, ג) ״וְאֶהְיֶה עִמָּךְ״, מִכָּל מָקוֹם אַחַר כָּךְ הוֹעֲלָה לְמַדְרֵגָה שְׁלִישִׁית, כְּשֶׁיָּשַׂר אֶל אֵל וַיּוּכָל. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ (מגילה יח.) הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קְרָאוֹ לְיַעֲקֹב אֵל, רוֹצֶה לוֹמַר מוֹשֵׁל עָלָיו כִּבְיָכוֹל. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן ״וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת״ – מְלָכִים לִי כִּבְיָכוֹל, אֲנִי גּוֹזֵר גְּזֵרָה וְהַצַּדִּיק מְבַטְּלָהּ. וְזָכוּ לְמַעֲלָה זוֹ מִצַּד הֱיוֹתָם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁמַּתְחִיל הָעִנְיָן ״כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל״ וְגוֹ׳.

וְנוּכַל לְפָרֵשׁ פָּסוּק ״וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים״. מְלָכִים עַל הַכֹּהֲנִים, כִּי עַל יְדֵי קַבָּלַת הַתּוֹרָה יֵשׁ לְלוֹמְדֶיהָ יִתְרוֹן עַל הַכֹּהֲנִים, כִּי אֲפִלּוּ מַמְזֵר תַּלְמִיד חָכָם קוֹדֵם לְכֹהֵן גָּדוֹל עַם הָאָרֶץ (הוריות יג). וְיֵשׁ אוֹמְרִים ״אַתֶּם רְאִיתֶם אֵת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם״, הַיְינוּ הַמַּכּוֹת, כִּי בִּזְמַן שֶׁבָּאוּ הַמַּכּוֹת מִן הָאָרֶץ – דָּם, כִּנִּים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם – אָז ״וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים״, שֶׁלֹּא תִּנָּזְקוּ בָּהֶם, כְּאִלּוּ הִגְבַּהְתִּי אֶתְכֶם מִן הָאָרֶץ. וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁבָּאוּ הַמַּכּוֹת מִן הַשָּׁמַיִם – אֵשׁ וּבָרָד – אָז ״וָאָבִיא אֶתְכֶם אֵלָי״, לְהַגְבִּיהַּ אֶתְכֶם לְמַעְלָה מִן הַמַּעֲרָכָה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהִגְבִּיהַּ אוֹתָם לְמַעְלָה מִן הַמַּלְאָכִים שֶׁנִּקְרְאוּ בַּעֲלֵי כְּנָפַיִם, וְעַל זֶה אָמַר ״וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים״, רוֹצֶה לוֹמַר: נָשָׂאתִי אֶתְכֶם בְּמַעֲלָה שֶׁהִיא לְמַעְלָה מִן כַּנְפֵי נְשָׁרִים.

תוכן העניינים

כלי יקר על שמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה