כלי יקר על שמות· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרק טו · פסוק יז
מִקְּדָשׁ ה׳ כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ. לְפִי שֶׁהַמִּשְׁכָּן נַעֲשָׂה כֻּלּוֹ עַל־פִּי ה׳ מֵאֵלָיו, כִּי בְּכָל מַעֲשֵׂה הַמִּשְׁכָּן נֶאֱמַר ״וַהֲקֵמוֹתָ אֶת הַמִּשְׁכָּן כְּמִשְׁפָּטוֹ אֲשֶׁר הָרְאֵיתָ בָּהָר״ (שמות כו:ל), עַל כֵּן נֶאֱמַר ״כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ״. וְנָקַט ״יָדֶיךָ״ שְׁתַּיִם בְּמַשְׁמָע, פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י שֶׁהָעוֹלָם נִבְרָא בְּיָד אַחַת וְהַמִּקְדָּשׁ בִּשְׁתֵּי יָדַיִם כוּ׳. וּבְפֶרֶק קַמָּא דִּכְתֻבּוֹת (ה) אָמְרוּ: ״גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂה צַדִּיקִים מִמַּעֲשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ, דְּאִילּוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ נִבְרְאוּ בְּיָד אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מח:יג) ׳אַף יָדִי יָסְדָה אָרֶץ וִימִינִי טִפְּחָה שָׁמָיִם׳, וְאִלּוּ בְּמַעֲשֵׂה צַדִּיקִים כְּתִיב ׳מִקְּדָשׁ ה׳ כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ׳״. וְטַעְמוֹ שֶׁל דָּבָר, כִּי הָעֶלְיוֹנִים מִצַּד מַעֲלָתָן נִבְרְאוּ בְּיַד יָמִין, וְהַתַּחְתּוֹנִים בְּיַד שְׂמֹאל. אֲבָל הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהוּא הָאֶמְצָעִי הַמְצָרֵף עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, נִבְרָא בִּשְׁתֵּי יָדַיִם, כִּי שָׁם מְדוֹר הַשְּׁכִינָה עִם הַתַּחְתּוֹנִים שֶׁנֶּאֱמַר ״וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם״ (שמות כה:ח). וּמִשָּׁם נִבְרָא גַּם הָאָדָם הָאֶמְצָעִי בֵּין הָעֶלְיוֹנִים לַתַּחְתּוֹנִים, וְזֶהוּ עִנְיַן הַסֻּלָּם ״מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה״ (בראשית כח:יב), וְאֶמְצַע שִׁפּוּעוֹ כְּנֶגֶד בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כִּי הוּא הָאֶמְצָעִי כָּאָמוּר. וּמַה שֶּׁקָּרְאוּ הַמִּקְדָּשׁ ״מַעֲשֵׂה צַדִּיקִים״, וְהַכָּתוּב אוֹמֵר ״כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ״ – הַיְינוּ יְדֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְפִי שֶׁיֵּשׁ לִשְׁנֵיהֶם חֵלֶק בָּזֶה הַבִּנְיָן, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֶרְאָה לְמֹשֶׁה תַּבְנִית כָּל הַמִּשְׁכָּן בָּנוּי, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב ״כֵּן עָשָׂה הַמְּנוֹרָה״ (במדבר ח:ד) – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲשָׂאָהּ, וְכֵן כָּל מַעֲשֵׂה הַמִּשְׁכָּן.