כלי יקר על שמות· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרק טו · פסוק יב
נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ. יֵשׁ רֶמֶז לְמַה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה יא:) כֵּיוָן שֶׁהִרְגִּישׁוּ בָּהֶם הַמִּצְרִים הָיוּ מְבַקְשִׁים לְהָרְגָם וְנַעֲשָׂה לָהֶם נֵס וְנִבְלָעִים בַּקַּרְקַע, וְאַחַר כָּךְ מְבַצְבְּצִים וְעוֹלִים וּבָאִים לְבֵיתָם עֲדָרִים עֲדָרִים כוּ׳, וְעַל הַיָּם הֵם הִכִּירוּהוּ תְּחִלָּה וְאָמְרוּ ״זֶה אֵלִי״ (שמות טו:ב), וְעַל זֶה אָמַר ״עֹשֵׂה פֶלֶא״ (שמות טו:יא), וּמַהוּ הַפֶּלֶא? ״נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ״ לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהִזְכִּיר בַּפָּסוּק ״מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה׳״ (שמות טו:יא), וְאַחַר כָּךְ ״נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ״ (שמות טו:יג) כִּי הָלְכוּ לְבֵיתָם עֲדָרִים עֲדָרִים, וְאַחַר כָּךְ ״נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ״ (שמות טו:יג) כִּי הֵם הִכִּירוּהוּ תְּחִלָּה וְרָאוּ הַשְּׁכִינָה בִּנְוֵה קָדְשׁוֹ יִתְבָּרַךְ.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאָמַר זֶה דֶּרֶךְ שׁוֹאֵל וּמֵשִׁיב, לָמָּה אַתָּה ה׳ הֵבֵאתָ אֶת הַמִּצְרִים אֶל הַיָּם סוּף לְהַטְבִּיעָם שָׁמָּה, וְאִלּוּ רָצִיתָ לִנְטוֹת יָדְךָ עֲלֵיהֶם אָז תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ כִּשְׁאוֹל חַיִּים בִּמְקוֹמָם? וְנָתַן תְּשׁוּבָה לַדָּבָר: ״נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ, נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ״, כַּאֲשֶׁר יְנַהֵל הָרוֹעֶה אֶת עֶדְרוֹ אֶל מִרְעֶה כַּר נִרְחָב בְּלֹא צַעַר מִלְחָמָה, כִּי בְּצֵאתָם מִמִּצְרַיִם לֹא הָיוּ מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה, עַל כֵּן הֱבִיאָם לְיַם סוּף שֶׁהָיָה קוֹלוֹ הוֹמֶה מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, וְעַל יְדֵי זֶה ״שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן״, וְלֹא הָיוּ צְרִיכִין לְמִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יהושע ב, ט) ״וְכִי נָמֹגוּ כָּל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם, כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ ה׳ מֵי יַם סוּף מִפְּנֵיכֶם״. וְאִלּוּ הָיוּ נִבְלָעִים בַּקַּרְקַע בִּמְקוֹמָם, לֹא הָיָה הַקּוֹל נִשְׁמָע לְמֵרָחוֹק, וְלֹא רָגְזוּ וְחָלוּ כָּל מַלְכֵי כְּנַעַן, וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לְמִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת.