אור ברסלב
כלי יקר על שמות פרק טו › פסוק ט

כלי יקר על שמות· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ

פרק טו · פסוק ט

פסוק ד

אָמַר אוֹיֵב אֶרְדּוֹף וְגוֹ׳. פַּרְעֹה חָשַׁב לַעֲשׂוֹת לְיִשְׂרָאֵל עַל דֶּרֶךְ שֶׁנֶּאֱמַר (איוב יב כג) ״מַשְׂגִּיא לַגּוֹיִם וַיְאַבְּדֵם״, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים צב ז) ״אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת, בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים כְּמוֹ עֵשֶׂב וַיָּצִיצוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד״. כִּי בְּנוֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁהָרוֹצֶה לְהַפִּיל אֶת חֲבֵרוֹ לָאָרֶץ, כָּל עוֹד שֶׁמַּגְבִּיהוֹ בְּיוֹתֵר תִּגְדַּל נְפִילָתוֹ, כִּי אֵינוֹ דּוֹמֶה הַנּוֹפֵל מִמָּקוֹם גָּבוֹהַּ לְנוֹפֵל מִמָּקוֹם נָמוּךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איכה ב א) ״הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל״, מֵאִגָּרָא רָמָא לְבֵירָא עַמִּיקְתָא. כְּמָשָׁל בְּמֶלֶךְ אֶחָד שֶׁמָּרַד בּוֹ אִישׁ מִן הַכְּפָר דַּל וְנִבְזֶה, מֶה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ? הֶעֱשִׁירוֹ וְהִגְדִּילוֹ עַד כִּי גָדַל מְאֹד, וְתָמְהוּ עֲבָדָיו עַל זֶה. וְאַחַר שֶׁעָמַד בְּמַעֲלָתוֹ כַּמָּה שָׁנִים, עָשָׂה בּוֹ נְקָמָה וַהֲרָגוֹ עִם כָּל בְּנֵי בֵּיתוֹ, וְלָקַח אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ, וְלֹא הִשְׁאִיר לוֹ שָׂרִיד וּפָלִיט, כִּי אָז הָיְתָה הַנְּקָמָה גְּלוּיָה וּמְפֻרְסֶמֶת יוֹתֵר מֵאִלּוּ הָיָה הוֹרְגוֹ בְּעוֹד שֶׁהָיָה שְׁפַל אֲנָשִׁים וְאֵין לוֹ מַכִּיר.

כָּךְ אָמַר פַּרְעֹה, מַה נְּקָמָה הִיא זוֹ שֶׁאֶתְנַקֵּם מִן הָעֲבָדִים שֶׁהָיוּ עֲסוּקִים בְּחֹמֶר וּלְבֵנִים וַיִּדַל יִשְׂרָאֵל מְאֹד, אֶלָּא אַדְרַבָּה אֲחַלֵּק לָהֶם שָׁלָל מִשֶּׁלִּי וּמִשֶּׁל עַמִּי עַל יְדֵי שֶׁיַּשְׁאִילוּם כְּלֵי כֶסֶף וְזָהָב וּשְׂמָלוֹת, וְעַל יְדֵי זֶה יִהְיוּ סְפוּנִים וַחֲשׁוּבִים. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר ״אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג״ אוֹתָם כִּי יָבֹא יוֹמָם, אֲבָל לֹא עַכְשָׁיו מִיָּד, אֶלָּא תְּחִלָּה ״אֲחַלֵּק שָׁלָל״ מִשֶּׁלִּי. וְכַאֲשֶׁר ״תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי״, שֶׁיְּמַלֵּא נַפְשִׁי אוֹתוֹ כָּל טוּב וְיִהְיֶה שָׁקֵט וְשַׁאֲנָן בְּהֵיכָלוֹ, אָז ״אָרִיק חַרְבִּי תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי״ כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה גְּלוּיָה וּמְפֻרְסֶמֶת הַנְּקָמָה שֶׁאֶעֱשֶׂה בָּהֶם עַל שֶׁמָּרְדוּ בִּי וְהֵבִיאוּ עֶשֶׂר מַכּוֹת עַל מִצְרַיִם. וּבְזֶה מְדֻקְדָּק הַלָּשׁוֹן ״תִּמְלָאֵמוֹ תּוֹרִישֵׁמוֹ״ שֶׁקָּאֵי הַכֹּל עַל יִשְׂרָאֵל. אֲבָל מַה שֶּׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ״י ״תִּמְלָאֵמוֹ״ – יִתְמַלֵּא נַפְשִׁי מֵהֶם, רָחוֹק הוּא מִדִּקְדוּק הַלָּשׁוֹן. וְעַל פִּי דַּרְכֵּנוּ יִתְבָּאֵר גַּם כֵּן מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (גיטין נו:) ״כָּל הַמֵּצֵר לְיִשְׂרָאֵל נַעֲשֶׂה רֹאשׁ״, וְהוּא כְּדֵי לְהַגְדִּיל אַחַר כָּךְ מַפַּלְתּוֹ. וּבְדֶרֶךְ זֶה נִרְאֶה לִי גַּם מַה שֶּׁכָּתוּב פַּעַם אַחַת ״יָרָה בַיָּם״ וּפַעַם אַחַת ״רָמָה בַיָּם״, וּפֵרֵשׁ רַשִּׁ״י שֶׁהָיוּ עוֹלִין תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ יוֹרְדִין, וְזֶה מַסְכִּים עַל צַד הָרֶמֶז לְכָל דְּבָרֵינוּ אֵלֶּה. וְכֵן מֵבִיא רַשִּׁ״י עָלָיו פָּסוּק ״מַשְׂגִּיא לַגּוֹיִם וַיְאַבְּדֵם״ (איוב יב:כג) בְּפָסוּק ״לִפְנֵי בַּעַל צְפֹן״ (שמות יד:ב), וְזֶה דְּרוּשׁ יָקָר.

וּמַה שֶּׁכָּתַב ״אָרִיק חַרְבִּי״, רוֹצֶה לוֹמַר: אַף אִם לֹא יִהְיֶה חֶרֶב בְּיָדִי, מִכָּל מָקוֹם ״תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי״, כִּי בְּיָדִי לְבַד בְּלֹא חֶרֶב אוֹרִישֵׁם, כִּי חַלָּשִׁים הֵמָּה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים ״תִּמְלָאֵמוֹ״ הוּא ״תּוֹרִישֵׁמוֹ״, פִּיו הִכְשִׁילוֹ לוֹמַר כֵּן, כִּי סוֹפוֹ לְהוֹרִישׁ לָהֶם כָּל רְכוּשׁוֹ בְּבִזַּת הַיָּם, וִימַלֵּא אֶת יִשְׂרָאֵל מִשְּׁלָלוֹ.

תוכן העניינים

כלי יקר על שמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה