כלי יקר על שמות· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרק א · פסוק כב
וַיְצַו פַּרְעֹה לְכָל עַמּוֹ וְגוֹ׳. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה יב) לְפִי שֶׁהָיוּ אִצְטַגְנִינֵי מִצְרַיִם מְסֻפָּקִים אִם יִוָּלֵד הַגּוֹאֵל מִן הָעִבְרִיּוֹת אוֹ מִן הַמִּצְרִיּוֹת, עַל כֵּן ״וַיְצַו לְכָל עַמּוֹ״. וְסָפֵק זֶה בָּא לָהֶם לְפִי שֶׁבֶּאֱמֶת נוֹלַד מִן הָעִבְרִיּוֹת, אֲבָל נֶאֱמַר בְּבַת פַּרְעֹה ״וַיְהִי לָהּ לְבֵן״ (שמות ב:י), עַל כֵּן סָבְרוּ שֶׁמָּא יִהְיֶה בֵּן מַמָּשׁ לְאֵיזוֹ מִצְרִית, דּוּגְמַת הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ בַּחֲלוֹמוֹ שֶׁל יוֹסֵף (בראשית לז:ט-י) שֶׁהָיוּ הַדְּבָרִים מַגִּיעִין עַד בִּלְהָה.