כלי יקר על שמות· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרק א · פסוק יז
וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדוֹת אֶת הָאֱלֹהִים. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ח ב) ״אֲנִי פִּי מֶלֶךְ שְׁמוֹר וְעַל דִּבְרַת שְׁבוּעַת אֱלֹהִים״. כִּי בְּאוֹפֶן זֶה תִּשְׁמוֹר פִּי גְּזֵרַת הַמֶּלֶךְ, כְּשֶׁלֹּא תִּתְנַגֵּד לִשְׁבוּעַת אֱלֹהִים אֲשֶׁר הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אוֹתָנוּ לִשְׁמוֹר כָּל מִצְוֹתָיו. כָּךְ יָרְאוּ הַמְיַלְּדוֹת אֶת הָאֱלֹהִים וְשָׂמוּ אֶת נַפְשָׁם בְּסַכָּנָה, כִּי הַהֲרִיגָה הִיא מִן אוֹתָן שָׁלֹשׁ שֶׁיֵּהָרֵג וְאַל יַעֲבוֹר, כִּי ״מַאי חֲזֵית דְּדָמָא דִּידָךְ סוּמָּק טְפֵי״ וְכוּ׳ (פסחים כה:). וּלְדַעַת רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ (סוטה יא:) שִׁפְרָה שֶׁמְּשַׁפֶּרֶת הַוָּלָד, וּפוּעָה לְשׁוֹן דִּבּוּר אֶל הַיֶּלֶד, נִרְאֶה לִי בָּזֶה מָה שֶּׁדָּחוּ אֶת פַּרְעֹה בְּקֻשְׁיָא וְאָמְרוּ ״כִּי חָיוֹת הֵנָּה בְּטֶרֶם תָּבוֹא אֲלֵיהֶן הַמְיַלֶּדֶת״ וְגוֹ׳. וְקָשֶׁה, אִם כֵּן לְמַאי נָפְקָא מִנַּהּ הֵמָּה מְיַלְּדוֹת, מֵאַחַר שֶׁהָעִבְרִיּוֹת אֵינָן צְרִיכִין לָהֶם? עַל זֶה אָמַר הַכָּתוּב כִּמְתָרֵץ שֶׁאָמְרוּ שֶׁהֵמָּה אֵינָן מוֹלִידוֹת הָעִבְרִיּוֹת, כִּי חָיוֹת הֵנָּה, אַךְ עִקַּר מְלַאכְתָּם לְשַׁפֵּר הַוָּלָד וְלִצְעוֹק לוֹ אַחַר שֶׁנּוֹלַד כְּבָר. וּפַרְעֹה אָמַר ״בְּיַלֶּדְכֶן אֶת הָעִבְרִיּוֹת״ וְגוֹ׳, וּמִזֶּה מָצְאוּ מָקוֹם אֶל הַהִתְנַצְּלוּת לוֹמַר שֶׁאֲנַחְנוּ אֵין מוֹלִידִין אוֹתָם, וְעַל כֵּן שָׁתְקוּ וְלֹא עָנוּ דָּבָר לְפַרְעֹה מִיָּד, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְמַנֶּה מְיַלְּדוֹת אֲחֵרוֹת, וְאִיהוּ דְּאַטְעֵי אַנַּפְשֵׁיהּ. לְפִיכָךְ ״וַיֵּיטֶב אֱלֹהִים לַמְיַלְּדוֹת וַיִּרֶב הָעָם וַיַּעַצְמוּ מְאֹד״, כִּי זֶה טוֹבָה לָהֶם, לְפִי שֶׁבְּרוֹב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ, וּמֵהֶם יָצְאוּ מְלָכִים וְכֹהֲנִים כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשׁ רַשִׁ״י עַל פָּסוּק ״וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים״. וְכֵן טוֹבָה לַכֹּהֲנִים וְלַלְוִיִּם, שֶׁבְּרוֹב עָם נוֹתְנִין מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה וּלְוִיָּה.