כלי יקר על ויקרא· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרק יח · פסוק כד
אַל תִּטַּמְּאוּ בְּכָל אֵלֶּה. מַשְׁמָע שֶׁלֹּא יָבֹאוּ לִידֵי הַקָּצֶה הָאַחֲרוֹן מִן הָרַע שֶׁתִּטְמָא הָאָרֶץ עַד שֶׁיִּטַּמְּאוּ בְּכָל אֵלֶּה, וְאַחַר כָּךְ אָמַר ״וְלֹא תַעֲשׂוּ מִכֹּל הַתּוֹעֵבוֹת״, מַשְׁמָע אֲפִלּוּ בְּמִקְצָתָן תִּטְמָא הָאָרֶץ. וְנִרְאֶה לְפָרֵשׁ שֶׁלְּכָךְ הִזְכִּיר שְׁנֵי מִינֵי עֳנָשִׁים, הֲלֹא הֵמָּה הֲקָאַת הָאָרֶץ, וּכְרִיתוּת הַנְּפָשׁוֹת הָעוֹשׂוֹת. וּמִתְּחִלָּה הִזְהִיר שֶׁאַל יִטַּמְּאוּ בְּכָל אֵלֶּה לַעֲשׂוֹת כֻּלָּם, כִּי בְכָל אֵלֶּה נִטְמְאוּ הַגּוֹיִם וְהִגִּיעוּ אֶל הַקָּצֶה הָאַחֲרוֹן שֶׁתִּטְמָא הָאָרֶץ וְנִפְקַד עֲוֹנָהּ עָלֶיהָ וְנַעֲשֵׂית כְּחוֹלֶה הַמֵּקִיא, וַתָּקִיא אֶת יוֹשְׁבֶיהָ כִּי נִתְמַלָּא סְאָתָהּ, וְדֶרֶךְ סְאָה מְלֵאָה לִשְׁפּוֹךְ וּלְהָקִיא כִּי לֹא תָּכִיל עוֹד. וְעַל כֵּן הִזָּהֲרוּ שֶׁלֹּא יִקְרֶה גַּם לָכֶם כֵּן, כִּי אָז אַנְדַּרְלָמוּסְיָא בָּא וְהוֹרֵג טוֹבִים וְרָעִים, כִּי כֵן יָצְאוּ בַּגּוֹלָה הֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר וְיִרְמְיָה וְסִיעָתוֹ. וְאַחַר כָּךְ הוּא מַזְהִירָם ״וּשְׁמַרְתֶּם אַתֶּם וְגוֹ׳ וְלֹא תַעֲשׂוּ מִכֹּל הַתּוֹעֵבוֹת״ אֲפִלּוּ מִקְצָת מֵהֶם לֹא תַּעֲשׂוּ, כִּי אֶת כָּל הַתּוֹעֵבוֹת עָשׂוּ אַנְשֵׁי הָאָרֶץ וְהָיוּ בְּעֹנֶשׁ הֲקָאַת הָאָרֶץ, אֲבָל אַתֶּם אִם תַּעֲשׂוּ מִקְצָתָן לֹא תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם, לֹא תִהְיוּ בִּכְלַל עֹנֶשׁ הַהֲקָאָה אֲבָל מִכָּל מָקוֹם יֵשׁ עֹנֶשׁ אַחֵר, וְהוּא ״כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה מִכֹּל הַתּוֹעֵבוֹת״, אֲפִלּוּ מִקְצָתָן, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַדִּין נוֹתֵן לְכַלּוֹת טוֹבִים וְרָעִים כְּאֶחָד, מִכָּל מָקוֹם ״וְנִכְרְתוּ הַנְּפָשׁוֹת הָעוֹשׂוֹת״ לְפָחוֹת. לְפִיכָךְ ״וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמַרְתִּי לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת מֵחֻקּוֹת הַתּוֹעֵבוֹת״, אֲפִלּוּ מִקְצָת מֵהֶם. וְקָרוֹב לְפֵרוּשׁ זֶה רָאִיתִי בְּסֵפֶר חָדָשׁ.