כלי יקר על ויקרא· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרק יח · פסוק ו
אִישׁ אִישׁ אֶל כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ לֹא תִקְרְבוּ וְגוֹ׳. קְרִיבָה הַמְּבִיאָה לִידֵי גִלּוּי עֶרְוָה וְהַיְנוּ הַיִּחוּד כִּי הוּא הַמֵּבִיא לִידֵי עֶרְוָה. וּלְכָךְ אָמַר ״אִישׁ אִישׁ״ דַּוְקָא כְּשֶׁיִּהְיֶה כָּל אִישׁ וָאִישׁ לְבַדּוֹ עִם הָאִשָּׁה, שֶׁהֲרֵי שְׁנֵי אֲנָשִׁים מֻתָּרִים לְהִתְיַחֵד עִם אִשָּׁה אַחַת, וְאֵין ״אִישׁ אִישׁ״ כִּי אִם כָּל אִישׁ לְבַדּוֹ. וְאָמַר ״לֹא תִקְרְבוּ״ לְשׁוֹן רַבִּים, לְהַזְהִיר גַּם אֶת הַנְּקֵבָה כְּפֵרוּשׁ רַשִׁ״י. וְטַעַם אִסּוּר הָעֲרָיוֹת פֵּרַשׁ הָרַמְבַּ״ם שֶׁהוּא לְמַעֵט הַמִּשְׁגָּל כִּי אֵלּוּ הַנָּשִׁים קְרוֹבוֹת אֵלָיו וּמְצוּיוֹת אֶצְלוֹ תָּמִיד. וְהָרַמְבַּ״ן סָתַר זוֹ הַדֵּעָה כִּי רָאִינוּ שֶׁהַכָּתוּב הִתִּיר לוֹ נָשִׁים לַאֲלָפִים. עַל כֵּן פֵּרֵשׁ שֶׁמִּצְוָה זוֹ סוֹד. וְנִרְאֶה שֶׁלְּכָךְ נֶאֱמַר בָּהּ ״אֲנִי ה׳״, רוֹצֶה לוֹמַר אֲנִי הַיּוֹדֵעַ טַעֲמוֹ שֶׁל דָּבָר, וְלָכֶם חֻקָּה.