אור ברסלב
כלי יקר על ויקרא פרק יח › פסוק ד

כלי יקר על ויקרא· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ

פרק יח · פסוק ד

פסוק ג

אֶת מִשְׁפָּטַי תַּעֲשׂוּ וְאֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמְרוּ. כָּאן הִקְדִּים הַמִּשְׁפָּטִים לַחֻקִּים וְאַחַר כָּךְ הָפַךְ הַסֵּדֶר וְאָמַר ״וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקּוֹתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי״, לְפִי שֶׁפָּסוּק רִאשׁוֹן מְדַבֵּר בִּשְׂכַר הָעוֹלָם הַזֶּה, מִדְּקָאָמַר ״לָלֶכֶת בָּהֶם״, כִּי בָּעוֹלָם הַזֶּה נִקְרָא הָאָדָם מְהַלֵּךְ, שֶׁהוּא נֶעְתָּק מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (זכריה ג ז): ״וְנָתַתִּי לְךָ מַהְלְכִים בֵּין הָעוֹמְדִים הָאֵלֶּה״, כִּי הַמַּלְאָךְ נִקְרָא עוֹמֵד כִּי הוּא עוֹמֵד בְּמַדְרֵגָה אַחַת, אֲבָל הָאָדָם נִקְרָא מְהַלֵּךְ. וְכֵן לָעוֹלָם הַבָּא נִקְרָא גַּם הָאָדָם יוֹשֵׁב, כְּאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות יז.): צַדִּיקִים יוֹשְׁבִים וְעַטְרוֹתֵיהֶם בְּרָאשֵׁיהֶם, וְיוֹשְׁבִים דּוּגְמַת הָעוֹמֵד כִּי הוּא יוֹשֵׁב בִּמְנוּחָה וּכְבָר קָנָה כָּל שְׁלֵמוּתוֹ. וּבִשְׂכַר הָעוֹלָם הַזֶּה הִקְדִּים הַמִּשְׁפָּטִים, שֶׁהֵם מִן הַמּוּשְׂכָּלוֹת, אֶל הַחֻקִּים שֶׁאֵין טַעֲמָם נִגְלֶה, לוֹמַר לְךָ לֹא זוֹ שֶׁבִּזְכוּת הַמִּשְׁפָּטִים תִּזְכֶּה לְהִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי ה׳ בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים, שֶׁהֲרֵי עֵינֵיכֶם הָרוֹאוֹת תּוֹעַלְתָּם כִּי אִלְמָלֵא מוֹרָאָהּ כוּ׳, אֶלָּא אַף זוֹ שֶׁבְּקִיּוּם הַחֻקּוֹת אַף עַל פִּי שֶׁאֵין טַעֲמָם נִגְלֶה, מִכָּל מָקוֹם תִּזְכֶּה עַל יָדָם לְהִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי ה׳.

אָמְנָם בַּפָּסוּק ״וָחַי בָּהֶם״ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י עַל חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, הָפַךְ הַסֵּדֶר דֶּרֶךְ לֹא זוֹ אַף זוֹ, כִּי בְּקִיּוּם הַחֻקּוֹת פְּשִׁיטָא שֶׁתִּזְכֶּה לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, כִּי מֵאַחַר שֶׁאֵין אַתָּה מַרְגִּישׁ בְּתוֹעַלְתָּם פְּשִׁיטָא שֶׁכָּל מַעֲשֶׂיךָ לְשֵׁם שָׁמַיִם כְּדֵי לְקַיֵּם מִצְוֹת בּוֹרְאֶךָ, אֶלָּא אֲפִלּוּ בְּקִיּוּם הַמִּשְׁפָּטִים שֶׁכְּבָר קִבַּלְתָּ שְׂכָרְךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְיֵשׁ מָקוֹם לוֹמַר שֶׁאַתָּה מְקַיְּמָם בַּעֲבוּר הֲנָאָתְךָ, כִּי קִיּוּם הָעוֹלָם תָּלוּי בָּהֶם, מִכָּל מָקוֹם תִּזְכֶּה גַּם בַּעֲבוּרָם לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. וְלָמָּה, ״כִּי אֲנִי ה׳״, שֶׁהֲרֵי אַתָּה מְקַיְּמָם בַּעֲבוּר שֶׁאֲנִי ה׳ צִוִּיתִיךָ, עַל דֶּרֶךְ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תו״כ קדשים קכח): אַל יֹאמַר אִי אֶפְשִׁי לֶאֱכֹל חֲזִיר וְנַפְשִׁי קָצָה בּוֹ, אֶלָּא אֶפְשִׁי וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גָּזַר עָלַי כוּ׳. וְעַל כֵּן מָצִינוּ שֶׁהוּא מַזְכִּיר עֵקֶב רַב טוּב הַצָּפוּן לַצַּדִּיקִים בְּיוֹתֵר אֶל הַחֻקִּים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קיט לג): ״הוֹרֵנִי דֶרֶךְ חֻקֶּיךָ וְאֶצְּרֶנָּה עֵקֶב״, ״נָטִיתִי לִבִּי לַעֲשׂוֹת חֻקֶּךָ לְעוֹלָם עֵקֶב״. (תהלים קיט קיב) וּמַסִּיק בַּיַּלְקוּט פָּרָשַׁת עֵקֶב (תתמו): ״מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ״ זֶה שְׂכָרָן שֶׁל מִצְוֹת קַלּוֹת, וּמְנָא לֵיהּ לוֹמַר כֵּן, אֶלָּא לְפִי שֶׁהַמִּצְוֹת קַלּוֹת בְּנֵי אָדָם דָּשִׁים בְּעִקְבֵיהֶם, וְהַשָּׂטָן וְהָאֻמּוֹת מוֹנִין עֲלֵיהֶם לוֹמַר: מָה הַמִּצְוָה הַזֹּאת לָכֶם, וְזֶה מָצוּי בְּיוֹתֵר בַּחֻקִּים שֶׁאֵין טַעֲמָם נִגְלֶה וְהֵם מִתְנַגְּדִים אֶל בְּנֵי הָאָדָם הַמּוֹנִין עֲלֵיהֶם, לְכָךְ נֶאֱמַר (תהלים לא כ): ״מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ פָּעַלְתָּ לַחוֹסִים בְּךָ נֶגֶד בְּנֵי אָדָם״, וְהַיְנוּ בְּדָבָר הַמִּתְנַגֵּד אֶל שִׂכְלוֹ שֶׁל אָדָם, וְהַיְנוּ הַמִּצְוֹת קַלּוֹת.

וְהִזְכִּיר תָּמִיד לְשׁוֹן שְׁמִירָה בַּחֻקּוֹת, כִּי כָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מְהָרְסִים צָרִיךְ שְׁמִירָה בְּיוֹתֵר, כַּמְבֹאָר לְמַעְלָה פָּרָשַׁת בֹּא (יב כה) עַל פָּסוּק ״וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת״, הָאָמוּר עַל בֵּן הָרָשָׁע הַמְבַקֵּשׁ לַהֲרֹס הָעֲבוֹדָה, כָּךְ שְׁמִירָה זוֹ הָאֲמוּרָה בַּחֻקּוֹת הִיא נֶגֶד בְּנֵי אָדָם הַמּוֹנִין עַל הַחֻקּוֹת.

תוכן העניינים

כלי יקר על ויקרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה