אור ברסלב
כלי יקר על ויקרא פרק יג › פסוק מז

כלי יקר על ויקרא· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ

פרק יג · פסוק מז

פסוק מה

וְהַבֶּגֶד כִּי יִהְיֶה בוֹ נֶגַע צָרָעַת. נִגְעֵי בְּגָדִים וְהַבָּתִּים בְּלִי סָפֵק שֶׁאֵינָן בָּאִין מִצַּד הַטֶּבַע, כִּי אֵין בָּהֶם דָּם וְלֵחוֹת הַמְסַבְּבִים הָעִפּוּשׁ אוֹ כָּל חֹלִי וְכָל מַכָּה. וְעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁבָּאִים בְּדֶרֶךְ נֵס עַל צַד הָעֹנֶשׁ. וְזֶה בִּנְיַן אָב גַּם עַל נִגְעֵי הַגּוּף שֶׁהֵם חוּץ לַטֶּבַע עַל צַד הָעֹנֶשׁ. וְהִנֵּה בְּנִגְעֵי בָתִּים אָמְרוּ רז״ל (ערכין טז.) שֶׁבָּאִים עַל צָרוּת הָעַיִן כוּ׳, אֲבָל בְּנִגְעֵי בְגָדִים לֹא אָמְרוּ כְּלוּם. וְהַקָּרוֹב אֵלַי לוֹמַר כִּי הֵם בָּאִים עַל גַּסּוּת הָרוּחַ, כִּי דֶּרֶךְ הָעוֹלָם לְהִתְכַּבֵּד בְּיוֹתֵר בְּמַלְבּוּשֵׁי כָּבוֹד, כִּי הָא דְּרַבִּי יוֹחָנָן קָרֵי לְמָאנֵיהּ מְכַבְּדוּתֵיהּ (שבת קיג.), וּכְאָמְרוּ רז״ל (שם קיט.) ״לִקְדוֹשׁ ה׳ מְכֻבָּד״ – כַּבְּדֵהוּ בִּכְסוּת נְקִיָּה. וְעַל כֵּן דִּין הַבֶּגֶד הַנָּגוּעַ בִּשְׂרֵפָה, כִּי כָל מִתְגָּאֶה נִדּוֹן בָּאֵשׁ, כַּמְבֹאָר לְמַעְלָה פָּרָשַׁת צַו בְּפָסוּק ״הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָהּ״, כִּי כָּךְ טֶבַע הָאֵשׁ לַעֲלוֹת לְמַעְלָה כְּמוֹ זֶה הָעוֹלֶה בְּמַעֲלָה, וְדִין שְׂרֵפַת הֶחָמֵץ יוֹכִיחַ. וְטָהֳרָתוֹ בְּכִבּוּס מַיִם הַמּוֹרֶה עַל גֶּדֶר הָעֲנָוָה, שֶׁיּוֹרְדִין מִמָּקוֹם גָּבוֹהַּ לְמָקוֹם נָמוּךְ. וּלְפִיכָךְ לֹא הִזְכִּיר בַּפָּסוּק כִּי אִם בֶּגֶד צֶמֶר וּפִשְׁתִּים וּכְלִי עוֹר, וְלֹא הִזְכִּיר בִּגְדֵי מֶשִׁי הָעֲשׂוּיִין מִן תּוֹלַעַת שָׁנִי, וְזֶה לְפִי שֶׁהַתּוֹלַעַת מְרַמֵּז עַל גֶּדֶר הָעֲנָוָה, וְטָהֳרַת הַמְּצֹרָע בְּאֵזוֹב וּשְׁנִי תוֹלַעַת יוֹכִיחַ, עַל כֵּן אֵין הַנֶּגַע מָצוּי בְּבִגְדֵי שְׁנִי תוֹלַעַת, לְכָךְ נֶאֱמַר כָּאן ״וְהִנֵּה לֹא הָפַךְ הַנֶּגַע אֶת עֵינוֹ וְהַנֶּגַע לֹא פָשָׂה טָמֵא הוּא״, וּבְכָל מִינֵי נְגָעִים אֵין טֻמְאָה כִּי אִם בְּפִשְׂיוֹן, רֶמֶז לְהַרְחָקַת הַגַּסּוּת מִכָּל וָכֹל, שֶׁלֹּא לַעֲמוֹד אֲפִלּוּ בְּדֶרֶךְ מְמֻצָּע, וְלֹא מִנָּהּ וְלֹא מִקְצָתָהּ (סוטה ה.) אֶלָּא צָרִיךְ לַהֲפוֹךְ עֵינוֹ עֵינַיִם רָמוֹת שֶׁלּוֹ מִכָּל וָכֹל.

וְתֵדַע וְתַשְׂכִּיל כִּי שְׁלֹשָׁה מִינֵי צָרַעַת בָּאִים עַל שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים, שֶׁהֵם כִּסּוּי לָאָדָם זֶה לִפְנִים מִזֶּה. מִכְסֶה רִאשׁוֹן הוּא עוֹרוֹ לִבְשָׂרוֹ. לְמַעְלָה מֵעוֹרוֹ, בְּגָדָיו שֶׁהֵם כִּסּוּי לְעוֹרוֹ. לְמַעְלָה מֵהֶם, בֵּיתוֹ כִּי הוּא מִכְסֶה לוֹ לְהַצִּילוֹ מִמָּטָר וּמִזֶּרֶם. וּמִי שֶׁהוּסַר מֵעָלָיו כָּל מִכְסֶה נִקְרָא פָרוּעַ וּמְגֻלֶּה, לְכָךְ נֶאֱמַר (שמות לב כה): ״וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת הָעָם כִּי פָרֻעַ הוּא״, וְדָרְשׁוּ רז״ל (ילקו״ש מצורע יד תקסג) שֶׁנִּלְקוּ בְּצָרַעַת, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ״וְרֹאשׁוֹ יִהְיֶה פָרוּעַ״ (ויקרא יג מה). עַל כֵּן הִזְכִּיר תְּחִלָּה נִגְעֵי עוֹרוֹ, וְאַחַר כָּךְ נִגְעֵי בְגָדָיו, וְאַחַר כָּךְ נִגְעֵי בָּתִּים, לְהָסִיר מִכְסֵהוּ אַחַת אַחַת עַד שֶׁיִּהְיֶה פָּרוּעַ וּמְגֻלֶּה מִכָּל וָכֹל. וְכֵן דַּעַת הַמִּדְרָשׁ שֶׁמֵּבִיא הַיַּלְקוּט שִׁמְעוֹנִי בְּפָסוּק ״רֹאשׁוֹ יִהְיֶה פָרוּעַ״, עַל דֶּרֶךְ ״וַיְגַל אֵת מָסַךְ יְהוּדָה״ (ישעיה כב ח) עַל חָרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כִּי בְּחָרְבַּן הַבַּיִת נַעֲשׂוּ מְגֻלִּין מִכָּל וָכֹל. אָמְנָם לְדַעַת רז״ל (ויק״ר יז ד) הַסֵּדֶר הָפוּךְ, כִּי אָמְרוּ: אֵין בַּעַל הָרַחֲמִים נוֹגֵעַ בַּנְּפָשׁוֹת תְּחִלָּה כוּ׳ לְכָךְ מֵבִיא תְּחִלָּה נֶגַע עַל בֵּיתוֹ, לֹא חָזַר בּוֹ מֵבִיא גַּם עַל בְּגָדָיו, לֹא חָזַר בּוֹ מֵבִיא גַּם עַל גּוּפוֹ כוּ׳. וּמָה שֶׁהִזְכִּיר תְּחִלָּה נִגְעֵי הַגּוּף לְפִי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַתְרֶה בְּמַכָּה אַחֲרוֹנָה הַגְּדוֹלָה תְּחִלָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר לְפַרְעֹה (שמות ד כג): ״הִנֵּה אָנֹכִי הוֹרֵג בִּנְךָ בְּכֹרֶךָ״, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י שָׁם, כָּךְ הִזְכִּיר כָּאן נִגְעֵי הַגּוּף בָּרִאשׁוֹנָה לְאַיֵּם עַל הָאָדָם מִמַּה שֶּׁהוּא מִתְיָרֵא בְּיוֹתֵר. אֲבָל לְעוֹלָם אֵין בַּעַל הָרַחֲמִים נוֹגֵעַ בַּנְּפָשׁוֹת תְּחִלָּה, כִּי אֵל רַחוּם וְחַנּוּן הוּא.

תוכן העניינים

כלי יקר על ויקרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה