כלי יקר על דברים· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרק לג · פסוק ה
וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ. בֵּין שֶׁקָּאֵי עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בֵּין עַל מֹשֶׁה, כָּךְ פֵּרוּשׁוֹ: כִּי יְשֻׁרוּן לְשׁוֹן רְאִיָּה, וּבְנוֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁלִּפְעָמִים אָדָם עוֹלֶה לִגְדֻלָּה אַף אִם אֵינוֹ רָאוּי לָהּ, מִצַּד שֶׁהַבְּרִיּוֹת אֵינָן מַבִּיטִים בּוֹ הֵיטֵב לִרְאוֹת מַה טִּיבוֹ, עַל כֵּן מַנִּיחִין אוֹתוֹ בִּגְדֻלָּתוֹ, כִּי עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ אַחֲרָיו מַה טִּיבוֹ. אֲבָל אִם הֵמָּה יַבִּיטוּ יִרְאוּ בְּמַהוּתוֹ כִּי אֵין בּוֹ מַמָּשׁ, יוֹרִידוּהוּ מִגְּדֻלָּתוֹ. אֲבָל מֹשֶׁה אֵינוֹ כֵן, אַף עַל פִּי שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לג ח): ״וְהִבִּיטוּ אַחֲרֵי מֹשֶׁה״, שֶׁהָיוּ מְדַקְדְּקִים אַחֲרָיו, מִכָּל מָקוֹם לֹא מָצְאוּ בוֹ שֶׁמֶץ פְּסוּל. לְכָךְ ״וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ״, אֲפִלּוּ בַּמַּבִּיטִים. וּבְדֶרֶךְ זֶה יִתְפָּרֵשׁ גַּם עַל מַלְכוּת שַׁדַּי, כִּי תָּמִיד הָיוּ מְהַרְהֲרִים אַחֲרָיו בְּכַמָּה נִסְיוֹנוֹת, וּמָצְאוּ בְּכֻלָּם כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מַלְכָּם.