כלי יקר על דברים· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרק לג · פסוק ג
אַף חֹבֵב עַמִּים כָּל קְדֹשָׁיו בְּיָדֶךָ וְגוֹ׳. יֹאמַר שֶׁאַף בִּזְמַן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַרְאֶה חִבָּה אֶל הָעַמִּים, מִכָּל מָקוֹם אֵין דּוֹמָה חִבַּת יִשְׂרָאֵל לְחִבַּת הָעַמִּים, כִּי ״כָּל קְדֹשָׁיו״ הַיְנוּ יִשְׂרָאֵל, קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה׳ (ירמיה ב ג) הֵם ״בְּיָדֶךָ״, מֻשְׁגָּחִים מִיָּדְךָ יִתְבָּרַךְ, כִּי לֹא מְסַרְתָּם אֶל הַנְהָגַת הַמַּעֲרָכָה. ״וְהֵם״, דְּהַיְנוּ הָעַמִּים, ״תֻּכּוּ לְרַגְלֶיךָ״, כִּי הֵם מְסוּרִים אֶל הַמַּעֲרָכָה אֲשֶׁר תַּחַת רַגְלָיו יִתְבָּרַךְ. וְהַדִּין נוֹתֵן זֶה, כִּי הָאֻמּוֹת נִדְמֶה לָהֶם לְמַשָּׂא וָטֹרַח דְּבַר ה׳, זֶהוּ שֶׁאָמַר: ״יִשָּׂא מִדַּבְּרֹתֶיךָ״, שֶׁכָּל דְּבָרֶיךָ יִשָּׂא, כִּי כְמַשָּׂא כָבֵד יִכְבְּדוּ מֵהֶם (תהלים לח ה). אֲבָל יִשְׂרָאֵל אֵינָן כֵּן, אֶלָּא ״תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב״, אַף עַל פִּי שֶׁצִּוָּה לָנוּ מֹשֶׁה לְאוֹתוֹ דּוֹר, מִכָּל מָקוֹם הִיא מוֹרָשָׁה לְכָל קְהִלַּת יַעֲקֹב שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר, כֻּלָּם קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ עֲלֵיהֶם לְהוֹרִישׁ וּלְהַנְחִיל אֶת הַתּוֹרָה לִבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם. וְכָל זֶה מוֹרֶה עַל הַהֵפֶךְ, שֶׁאֵין דְּבַר ה׳ עֲלֵיהֶם לְמַשָּׂא, אֶלָּא קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם בְּשִׂמְחָה לַעֲשׂוֹתוֹ.
וְעוֹד אָמַר: ״יִשָּׂא מִדַּבְּרֹתֶיךָ״, אֲפִלּוּ דְּבָרְךָ הַטּוֹב אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּ מִפִּיךָ הֲרֵי הוּא עַל הָעַמִּים לְמַשָּׂא. אֲבָל יִשְׂרָאֵל אֵינָן כֵּן, אֶלָּא אוֹמְרִים: אֲפִלּוּ הַתּוֹרָה שֶׁצִּוָּה לָנוּ מֹשֶׁה שֶׁלֹּא שָׁמַעְנוּ מִפִּי הַגְּבוּרָה, מִכָּל מָקוֹם הִיא מוֹרָשָׁה לְכָל קְהִלַּת יַעֲקֹב. לְפִיכָךְ ״וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ״, דַּוְקָא בְּיִשְׂרָאֵל נוֹדַע אֱלֹהִים לְמֶלֶךְ, אֲבָל לֹא בָּאֻמּוֹת.