אור ברסלב
כלי יקר על דברים פרק לג › פסוק ב

כלי יקר על דברים· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ

פרק לג · פסוק ב

פסוק א

וַיֹּאמַר ה׳ מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ וְגוֹ׳. הָיָה לוֹ לוֹמַר ״לְסִינַי בָּא״. וְרַשִׁ״י פֵּרֵשׁ, שֶׁיָּצָא לִקְרָאתָם כְּחָתָן כוּ׳. וַעֲדַיִן קָשֶׁה, לָמָּה ״מִסִּינַי בָּא״ וְלֹא מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ הַשָּׁמַיִם. גַּם צָרִיךְ יִשּׁוּב, לָמָּה הִזְכִּיר זְרִיחָה בְּשֵׂעִיר וְהוֹפָעָה בְּפָארָן. גַּם קָשֶׁה לְדַעַת רז״ל שֶׁאָמְרוּ (ספרי ב ב): חָזַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל בְּנֵי עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל לְקַבֵּל הַתּוֹרָה וְלֹא קִבְּלוּהָ, לָמָּה הִזְכִּיר שֵׂעִיר וְהַר פָּארָן וְלֹא הִזְכִּירָם בִּשְׁמָם – עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל. גַּם מִלַּת ״לָמוֹ״ צָרִיךְ יִשּׁוּב, כִּי יֵשׁ אוֹמְרִים מִלַּת ״לָמוֹ״ חוֹזֵר עַל יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי שֶׁהָאֻמּוֹת לֹא רָצוּ לְקַבֵּל הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל קִבְּלוּהָ עַל כֵּן נִתּוֹסְפָה לְיִשְׂרָאֵל זְרִיחָה וְהוֹפָעָה, וְאֵין לְשׁוֹן הַמִּקְרָא מַשְׁמַע כֵּן. וְנִרְאֶה לְפִי שֶׁכָּל שֵׁמוֹת הָאֵלּוּ מִתְיַחֲסִים אֶל אֻמָּה מְיֻחֶדֶת, כִּי שֵׂעִיר מְיֻחָד לְעֵשָׂו אִישׁ שָׂעִיר, (בראשית כז יא) וְהַר פָּארָן מְיֻחָד לְיִשְׁמָעֵאל, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (שם טז יב): ״וְהוּא יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם״, וּפֶרֶא נִגְזָר מִלְּשׁוֹן פָּארָן, עַל כֵּן לֹא הִזְרִיחַ ה׳ גִּלּוּי שְׁכִינָתוֹ אֶל אוֹתָן שְׁנֵי אֻמּוֹת עַצְמָן, כִּי יָדַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאֵין סוֹפָן לְקַבֵּל הַתּוֹרָה, וְלֹא בָּא אֲלֵיהֶם כִּי אִם לְבַעֲבוּר שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם פִּתְחוֹן פֶּה לוֹמַר, אִלּוּ הָיָה נוֹתְנָהּ לָנוּ הָיִינוּ מְקַבְּלִים אוֹתָהּ. עַל כֵּן לֹא הוֹפִיעַ ה׳ שְׁכִינָתוֹ עַל הָאֻמּוֹת, כִּי לֹא הָיוּ רְאוּיִין לְכָךְ, וְהוֹפִיעַ עֲלֵיהֶם מִן אוֹתָן הַמְּקוֹמוֹת הַמִּתְיַחֲסִים אֶל אוֹתָן הָאֻמּוֹת. וּבְזֶה מְדֻקְדָּק הַלָּשׁוֹן ״וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ״. אָמְנָם עֲדַיִן אָנוּ צְרִיכִין לְמוֹדִיעַ לָנוּ לָמָּה נָקַט כָּאן זְרִיחָה וְכָאן הוֹפָעָה, וְכָאן הִזְכִּיר ״לָמוֹ״ אֲבָל בַּהוֹפָעָה לֹא הִזְכִּיר ״לָמוֹ״.

וְנִרְאֶה שֶׁכָּךְ פֵּרוּשׁוֹ: כִּי לְשׁוֹן זְרִיחָה מָצִינוּ אֵצֶל הַשֶּׁמֶשׁ, כְּמוֹ: ״וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ״ (קהלת א ה), וְכֵן רַבִּים. אֲבָל לְשׁוֹן הוֹפָעָה לֹא מָצִינוּ כִּי אִם אֵצֶל גִּלּוּי שְׁכִינָתוֹ יִתְבָּרַךְ: ״יוֹשֵׁב הַכְּרוּבִים הוֹפִיעָה״ (תהלים פ ב). וּלְפִי שֶׁיִּשְׁמָעֵאל עָשָׂה תְּשׁוּבָה אֲבָל לֹא עֵשָׂו, לְכָךְ הִזְרִיחַ מִן שֵׂעִיר הַמִּתְיַחֵס לְעֵשָׂו בִּזְרִיחָה הַנִּמְשֶׁלֶת לִזְרִיחַת אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, וְרָמַז עוֹד לְעֵשָׂו שֶׁמּוֹנֶה לַחַמָּה. וּלְכָךְ נֶאֱמַר ״לָמוֹ״, שֶׁאוֹתָהּ זְרִיחָה מוּעֶטֶת הִגִּיעַ לָמוֹ, וְאוּלַי הִזְרִיחַ לָהֶם הַשֶּׁמֶשׁ מַמָּשׁ, אֲבָל לְיִשְׁמָעֵאל שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה בְּחַיָּיו הוֹסִיף לְשׁוֹן הוֹפָעָה, דְּהַיְנוּ גִּלּוּי שְׁכִינָתוֹ מֵהַר פָּארָן הַמִּתְיַחֵס אֲלֵיהֶם, אֲבָל לֹא זָכוּ מִכָּל מָקוֹם שֶׁיַּגִּיעַ אוֹתוֹ אוֹר גָּדוֹל אֲלֵיהֶם מַמָּשׁ. לְכָךְ לֹא נֶאֱמַר ״לָמוֹ״, כִּי לֹא הִגִּיעַ אֲלֵיהֶם אַךְ רָאוּ אֶת הָאוֹר בְּהַר פָּארָן מֵרָחוֹק. אֲבָל עֵשָׂו, לֶהֱיוֹת אוֹתוֹ אוֹר רַק אוֹר הַשִּׁמְשִׁי, עַל כֵּן זָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ מַמָּשׁ. אֲבָל לְיִשְׂרָאֵל בָּא מֵהַר סִינַי בְּלֹא שׁוּם זְרִיחָה וְהוֹפָעָה, כִּי לָאֻמּוֹת הֻצְרַךְ לָבֹא עַל יְדֵי זְרִיחָה וְהוֹפָעָה לְדַבֵּר עִמָּהֶם בְּפָנִים מְאִירוֹת, אוּלַי יִתְפַּתּוּ לְקַבֵּל הַתּוֹרָה, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם פִּתְחוֹן פֶּה לוֹמַר, אִלּוּ הָיָה בָּא לָנוּ בְּפָנִים מְאִירוֹת הָיִינוּ מְקַבְּלִים אוֹתָהּ. אֲבָל יִשְׂרָאֵל שֶׁחָשְׁקָה נַפְשָׁם בַּתּוֹרָה וַאֲהֵבוּהָ מְאֹד, לֹא הֻצְרַךְ לְהַזְרִיחַ וּלְהוֹפִיעַ עֲלֵיהֶם, אֶלָּא ״מִסִּינַי בָּא״, בִּיאָה בְּעָלְמָא. וּמִתְּחִלָּה יָרַד ה׳ אֶל הַר סִינַי וּמִשָּׁם בָּא אֶל יִשְׂרָאֵל, כִּי אוֹתוֹ הָהָר מִתְיַחֵס אֶל יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא הַנָּמוּךְ שֶׁבֶּהָרִים וְיִשְׂרָאֵל הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים.

וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ (אבות א א): מֹשֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וְלֹא אָמְרוּ ״עַל סִינַי״, אֶלָּא לְפִי שֶׁמֹּשֶׁה לְרֹב עִנְוְתָנוּתוֹ חָשַׁב אֶת עַצְמוֹ לִשְׁפַל אֲנָשִׁים, לוֹמַר מָה אֲנִי שֶׁתִּנָּתֵן תּוֹרָה עַל יָדִי, אַךְ כַּאֲשֶׁר שָׁמַע דְּבַר ה׳: ״בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה״ (שמות ג יב), אָז נָקַט בְּלִבּוֹ, לָמָּה דַּוְקָא עַל הָהָר הַזֶּה, וְכִי אֵין בָּעוֹלָם הָרִים גְּבוֹהִים מִמֶּנּוּ? אֶלָּא שֶׁכָּךְ מִדָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁבּוֹחֵר בְּיוֹתֵר בַּשְּׁפָלִים לִשְׁכּוֹן אֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ, הִנֵּה מֵאָז שׁוּב לֹא הָיָה מֹשֶׁה מְסָרֵב בִּשְׁלִיחוּתוֹ, וְהָיָה מְקַבֵּל עָלָיו שֶׁתִּנָּתֵן הַתּוֹרָה עַל יָדוֹ. לְכָךְ נֶאֱמַר: מֹשֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, כִּי מִן סִינַי לָמַד זֶה שֶׁהוּא רָאוּי לְקַבֵּל הַתּוֹרָה יוֹתֵר מִזּוּלָתוֹ. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ רז״ל (מגילה כט.) עַל פָּסוּק ״לָמָּה תְרַצְּדוּן הָרִים גַּבְנֻנִּים״ (תהלים סח יז): כֻּלְּכֶם בַּעֲלֵי מוּמִין אֵצֶל הַר סִינַי, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר: ״אוֹ גִבֵּן אוֹ דַק״ (ויקרא כא כ). וּמָה מוּם מָצָא בְּאוֹתָן הֶהָרִים, אוֹ מָה עִנְיַן גִּבֵּן לֶהָרִים, כִּי גִבֵּן הוּא מוּם שֶׁבָּעֵינַיִם, אֶלָּא שֶׁרָמַז כָּאן שֶׁרוּם לֵב הוּא מוּם גָּדוֹל בְּתוֹרַת ה׳, וְהֶהָרִים הָאֵלּוּ לִהְיוֹתָם גְּבוֹהִים – מוּם בָּם. וּכְנֶגֶד זֶה בָּאָדָם, עֵינַיִם רָמוֹת הוּא מוּם שֶׁבָּעַיִן, לְכָךְ מֵבִיא רְאָיָה מִן ״אוֹ גִבֵּן״. וְעַל כֵּן אֵין הָרִים אֵלּוּ מִתְיַחֲסִים אֶל יִשְׂרָאֵל כִּי אִם הַר סִינַי, וְעָלָיו יָרַד ה׳ מִתְּחִלָּה, כִּי בָּזֶה הוֹרָה לָהֶם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹכֵן אֶת דַּכָּא בְּיוֹתֵר, וְיִקְחוּ רְאָיָה מִכָּאן שֶׁלֹּא מֵרֻבְּכֶם מִכָּל הָעַמִּים חָשַׁק ה׳ בָּכֶם כִּי אַתֶּם הַמְעַט, וְעַל כֵּן הֵמָּה נָאִים לַתּוֹרָה וְתוֹרָה נָאָה לָהֶם. לְכָךְ נֶאֱמַר: ״ה׳ מִסִּינַי בָּא״, וְהוּא בֶּאֱמֶת שֶׁבַח גָּדוֹל זֶה לְיִשְׂרָאֵל עַד שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִין לְקַבֵּל הַבְּרָכוֹת.

וְאָתָה מֵרִבְבוֹת קֹדֶשׁ. יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁבָּא מִן רִבְבוֹת קֹדֶשׁ מַלְאָכִים אֲשֶׁר אָמְרוּ: חֶמְדָּה גְנוּזָה אַתָּה בָּא לִתְּנָהּ לְבָשָׂר וָדָם. אַךְ מִכָּל מָקוֹם בָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵהֶם, לְפִי שֶׁקְּדוֹשִׁים הֵם וְאֵין בָּהֶם יֵצֶר הָרָע וְנִאוּף וּגְזֵלָה. עַל כֵּן מִצַּד הֱיוֹתָם ״רִבְבוֹת קֹדֶשׁ״ בָּא לְיִשְׂרָאֵל לְהַשְׁלִים חֶסְרוֹנָן וּלְצָרֵף חֲלוּדַת חֹמֶר שֶׁלָּהֶם כַּזָּהָב הַמְצֹרָף בָּאֵשׁ. לְכָךְ נֶאֱמַר: ״מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ״, כְּדֵי לְצָרְפָם לְבִלְתִּי יִטּוּ לִשְׂמֹאל כִּי אִם לְיָמִין, כִּי לֵב חָכָם לִימִינוֹ (קהלת י ב).

תוכן העניינים

כלי יקר על דברים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה