כלי יקר על בראשית· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרק מט · פסוק ה
שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים. שְׁנֵיהֶם כְּאָח לְצָרָה יִוָּלֵד, הִתְחִיל בְּשִׁבְחָם כְּדֶרֶךְ שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לד כה) וַיִּקְחוּ שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אֲחֵי דִינָה, פֵּרַשׁ רַשִׁ״י לְפִי שֶׁמָּסְרוּ עַצְמָם עָלֶיהָ נִקְרְאוּ אֲחֵי דִינָה, וְזֶה בֶּאֱמֶת שֶׁבַח לָהֶם שֶׁנִּכְנְסוּ בָּעֳבִי הַקּוֹרָה בַּעֲבוּר אֲחוֹתָם, אַךְ שֶׁלֹּא יָפֶה עָשׂוּ מַה שֶּׁגָּזְלוּ כָּל הָעִיר, כִּי זֶה כְּלֵי חָמָס הוּא וְאֵין הַנְּקָמָה תָּלוּי בָּזֶה. וְעַל שֶׁהִמְתִּיקוּ סוֹד יַחַד וְנִקְהֲלוּ עַל כָּל הָעִיר אָמַר ״בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי וּבִקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי״ (בראשית מט ו), כִּי ״בְּאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ״ (בראשית מט ו) – זֶהוּ טַעַם עַל שֶׁהִתְחִיל בְּשֶׁבַח, לוֹמַר שֶׁלָּבְשׁוּ קִנְאָה בַּעֲבוּר אֲחוֹתָם וְהָרְגוּ כֻּלָּם כְּאִישׁ אֶחָד. ״וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר״ (בראשית מט ו) – הַיְינוּ הַחוֹמָה כְּתַרְגּוּמוֹ, וְזֶה טַעַם עַל שֶׁמְּסַיֵּם בִּגְנוּת, וְאָמַר ״כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם״ (בראשית מט ה), כִּי דָּבָר זֶה אֵינוֹ תָּלוּי בְּאַף וּבִנְקָמָה, אֶלָּא מֵרְצוֹנָם הַטּוֹב עִקְּרוּ הַחוֹמָה לְקַעֲקֵעַ כָּל הָעִיר וְלַחֲמֹס כָּל אֲשֶׁר לָהֶם.