כלי יקר על בראשית· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרק מו · פסוק ל
אָמוּתָה הַפַּעַם. לְפִי שֶׁקֹּדֶם זֶה הָיוּ חַיָּיו חַיֵּי צַעַר, וְהָיָה חָשׁוּב כְּמֵת בְּחַיָּיו כְּאִלּוּ כְּבָר מֵת וְעָבַר וּבָטַל מִן הָעוֹלָם. אֲבָל עַכְשָׁיו שֶׁנֶּאֱמַר ״וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם״ (בראשית מה:כז) שֶׁנַּעֲשָׂה אִישׁ חַי, מֵעַתָּה יִהְיֶה מְעֻתָּד אֶל הַמִּיתָה רַק פַּעַם אַחַת וְלֹא הַרְבֵּה מִיתוֹת, כִּי הֶחָשׁוּב כְּמֵת מֵחֲמַת חַיֵּי צַעַר דּוֹמֶה כְּאִלּוּ בְּכָל יוֹם הוּא מֵת. וְכֵן נֶאֱמַר ״וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה וַיְהִי יְמֵי יַעֲקֹב שְׁנֵי חַיָּיו שֶׁבַע שָׁנִים וְאַרְבָּעִים וּמְאַת שָׁנָה״ (בראשית מז:כח), כִּי עַל יְדֵי חַיֵּי שַׁלְוָה שֶׁהָיָה לוֹ בְּאוֹתָן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנִים, הָיָה דּוֹמֶה לְמַפְרֵעַ כְּאִלּוּ חָיָה כָּל מֵאָה אַרְבָּעִים וְשֶׁבַע שָׁנִים חַיִּים נְעִימִים הַקְּרוּיִין חַיִּים בֶּאֱמֶת.