כלי יקר על בראשית· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרק מו · פסוק כו
כָּל הַנֶּפֶשׁ הַבָּאָה לְיַעֲקֹב. אַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ נְפָשׁוֹת רַבּוֹת, מִכָּל מָקוֹם קְרָאָם כֻּלָּם נֶפֶשׁ, לְפִי שֶׁקֹּדֶם זֶה הָיוּ הָאַחִים מִתְקַנְּאִים בְּיוֹסֵף וְהָיוּ נְפָשׁוֹת חֲלוּקוֹת, וְעַכְשָׁו נַעֲשׂוּ לַאֲחָדִים וְסָרָה קִנְאָתָם, וְגַם יוֹסֵף לֹא הָיָה לוֹ לֵב עֲלֵיהֶם. עַל כֵּן הוֹדִיעַ לָנוּ הַכָּתוּב שֶׁהָיוּ כֻּלָּם נֶפֶשׁ אַחַת, לְהָעִיד עַל צִדְקָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף וְעַל צִדְקַת הָאַחִים. לְכָךְ אָמַר תְּחִלָּה ״כָּל הַנֶּפֶשׁ הַבָּאָה לְבֵית יַעֲקֹב מִצְרַיְמָה״ (בראשית מו:כו), לְהָעִיד עַל צִדְקַת הָאַחִים, וְאַחַר כָּךְ חָזַר וְאָמַר ״וּבְנֵי יוֹסֵף וְגוֹ׳ כָּל הַנֶּפֶשׁ לְבֵית יַעֲקֹב הַבָּאָה מִצְרַיְמָה שִׁבְעִים״ (בראשית מו:כז), לְהָעִיד עַל צִדְקַת יוֹסֵף.