כלי יקר על בראשית· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרק מב · פסוק יג
וַיֹּאמְרוּ שְׁנֵים עָשָׂר עֲבָדֶיךָ אַחִים אֲנַחְנוּ וְגוֹ׳. בָּזֶה נָתְנוּ הִתְנַצְּלוּת עַל שְׁנֵי הַטְּעָנוֹת כְּאֶחָד, עַל מָה שֶׁחֲשָׁדָם בִּ״מְרַגְּלִים אַתֶּם״, מֵאַחַר שֶׁהִטְמִינוּ עַצְמָם בְּתוֹךְ הַבָּאִים, אָמְרוּ ״שְׁנֵים עָשָׂר אַחִים אֲנַחְנוּ״, וְהָיִינוּ מִתְיָרְאִים מִן עַיִן הָרַע. וְעַל מָה שֶׁחֲשָׁדָם בְּ״עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם לִרְאוֹת״ אַחַר שֶׁנִּכְנְסוּ בַּעֲשָׂרָה שַׁעֲרֵי הָעִיר, אָמְרוּ ״וְהִנֵּה הַקָּטֹן אֶת אָבִינוּ הַיּוֹם וְהָאֶחָד אֵינֶנּוּ״, וּבַעֲבוּר הָאֶחָד שֶׁאֵינֶנּוּ נִתְפַּזַּרְנוּ בְּכָל עֲשָׂרָה שְׁעָרִים לְבַקְשׁוֹ.