כלי יקר על בראשית· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרק לג · פסוק י
כִּרְאוֹת פְּנֵי אֱלֹהִים. כְּמוֹ שֶׁהָרוֹאֶה פְּנֵי אֱלֹהִים שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה כְּתִיב (שמות כג, טו) ״וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם״, כִּי צָרִיךְ לְהָבִיא עוֹלוֹת רְאִיָּה, כָּךְ אֵין אֲנִי חָפֵץ לִרְאוֹת פָּנֶיךָ רֵיקָם, עַל כֵּן אֲנִי מְבַקֵּשׁ שֶׁתְּקַבֵּל מִנְחָתִי. כִּי מוֹדֶה אֲנִי שֶׁאֵין הַבְּרָכוֹת שֶׁלִּי, כִּי אַתָּה גְּבִיר לְאַחֶיךָ, וְכָל גְּבִיר וְשַׂר נִקְרָא אֱלֹהִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם ז, א) ״רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה״. עַל כֵּן הִמְשִׁיל רְאִיַּת פָּנָיו כִּרְאִיַּת פְּנֵי אֱלֹהִים. וְעַל כֵּן ״קַח נָא אֶת בִּרְכָתִי אֲשֶׁר הֻבָאת לָךְ״ (בראשית לג, יא), וְלֹא עַל הַמִּנְחָה דִּבֵּר כֵּן, כִּי אִם עַל הַבְּרָכוֹת שֶׁבֵּרְכַנִי אָבִי. ״קַח נָא אוֹתָהּ לְךָ״, כִּי שֶׁלְּךָ הִיא, וְהִיא הֻבָאת לְךָ, כִּי אָבִי כְּשֶׁבֵּרְכַנִי הָיְתָה דַּעְתּוֹ עָלֶיךָ. וְאִם תֹּאמַר: אִם אֵין הַבְּרָכוֹת שֶׁלִּי, אִם כֵּן מֵאַיִן לִי כָּל הָרְכוּשׁ הַזֶּה? עַל זֶה אָמַר ״כִּי חַנַּנִי אֱלֹהִים״ (שם), שֶׁנָּתַן לִי עַל צַד הַחֲנִינָה, כְּחוֹנֵן דַּלִּים, לֹא עַל צַד הַחִיּוּב מִצַּד הַבְּרָכוֹת. וְהִנֵּה נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר, אַף עַל פִּי שֶׁבְּנִגְלֶה אָמַר ״רָאִיתִי פָנֶיךָ כִּרְאֹת פְּנֵי אֱלֹהִים״ (שם לג, י), מִכָּל מָקוֹם בְּלִבּוֹ הָיְתָה הַכַּוָּנָה: כְּשֵׁם שֶׁנִּבְהַלְתִּי בַּלַּיְלָה כְּשֶׁרָאִיתִי פְּנֵי אֱלֹהִים, הַמַּלְאָךְ שֶׁלְּךָ, כָּךְ נִבְהַלְתִּי בִּרְאִיַּת פָּנֶיךָ.