כלי יקר על בראשית· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרק כה · פסוק כה
וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי כֻּלּוֹ וְגוֹ׳. זֶה הָיָה סִימָן שֶׁיִּהְיֶה צַיָּד הָרַמַּאי לְרַמּוֹת אֶת אָבִיו כְּדֶרֶךְ הַצְּבוּעִים הַמַּרְאִים אֶת עַצְמָם כִּצְנוּעִים, וְעַל דֶּרֶךְ שֶׁנֶּאֱמַר לֶעָתִיד (זכריה יג, ד) ״וְלֹא יִלְבְּשׁוּ אַדֶּרֶת שֵׂעָר לְמַעַן כַּחֵשׁ״, כִּי כָּךְ הָיָה הַמִּנְהָג בַּזְּמַן הַהוּא שֶׁהַצְּנוּעִים לוֹבְשִׁים אַדֶּרֶת שֵׂעָר, וְאוּלַי גַּם בִּימֵי יִצְחָק הָיָה הַמִּנְהָג כֵּן. עַל כֵּן נוֹלַד כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר לוֹמַר שֶׁיִּהְיֶה נְזִיר אֱלֹהִים מִבֶּטֶן וְיִהְיֶה מִכַּת הַצְּבוּעִים. גַּם סִימָן זֶה לוֹ שֶׁיִּהְיֶה רוֹעֶה זוֹנוֹת, שֶׁהַסִּימָן לָזֶה שֶׁשְּׂעָרוֹתָיו גְּדוֹלִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַמְבַּ״ם בְּהִלְכוֹת דֵּעוֹת (פ״ד הל׳ יט).
וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ עֵשָׂו. שֶׁנַּעֲשָׂה וְנִגְמַר בִּשְׂעָרוֹ, זֶה הוּא סִימָן שֶׁיִּהְיֶה הָעוֹלָם הַזֶּה חֶלְקוֹ וְגוֹרָלוֹ, וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד חֵלֶק בָּעוֹלָם הַנִּצְחִי. כִּי הַהֶבְדֵּל בֵּין קְנִיַּת שְׁנֵי מִינֵי שְׁלֵמוּת אֵלּוּ הוּא זֶה: כִּי מִיָּד כְּשֶׁנּוֹלַד הָאָדָם הוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכָל הַכֵּלִים הַגַּשְׁמִיִּים, וְכָל הַחֲמִשָּׁה חוּשִׁים פּוֹעֲלִים פְּעֻלָּתָם, וְיֵשׁ לוֹ מִיָּד חֵשֶׁק וְרָצוֹן אֶל כָּל הַתַּאֲווֹת שֶׁהַחֹמֶר חוֹמֵד וּמִתְאַוֶּה — אֱכוֹל וּשְׁתֵה וְיֶתֶר שִׁמּוּשֵׁי הַגּוּף הַהֶכְרֵחִיִּים. אֲבָל בַּכֵּלִים הַשִּׂכְלִיִּים, כְּמוֹ הַמֹּחַ וְהַלֵּב וְהַשֵּׂכֶל עַצְמוֹ, אֵין הָאָדָם מִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ בְּיוֹם הִוָּלְדוֹ כְּלָל, כִּי אָדָם עַיִר פֶּרֶא יִוָּלֵד (איוב יא יב). אַךְ בְּבוֹאוֹ בַּיָּמִים יִפְקַח עֵין שִׂכְלוֹ וְיִקְנֶה זֶה הַשְּׁלֵמוּת הַמְעֻלֶּה מְעַט מְעַט, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ פָּרָשַׁת בְּרֵאשִׁית בְּפָסוּק ״וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה״ (בראשית ב ז). וּלְפִי זֶה, מַה שֶּׁנּוֹלַד עֵשָׂו נִגְמָר בִּשְׂעָרוֹ, זֶה מוֹפֵת עַל שֶׁכָּל עִקַּר תַּשְׁמִישָׁיו יִהְיוּ בִּכְלֵי הַחֹמֶר הַנַּעֲשִׂים וְנִגְמָרִים בְּעֵת הִוָּלְדוֹ, וְאֵינָן מוֹסִיפִים בְּעַצְמוּתָם שׁוּם תּוֹסֶפֶת.