כלי יקר על בראשית· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרק כה · פסוק כג
וַיֹּאמֶר ה׳ לָהּ שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ. הֵפֶךְ מִמַּה שֶׁחָשַׁבְתְּ, אֲבָל רְשׁוּת אֶחָד יֵשׁ. אָמְנָם שְׁנֵי יְלָדִים בְּבִטְנֵךְ, אֶחָד יִהְיֶה עוֹבֵד ה׳ וְאֶחָד עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, וּלְעוֹלָם ה׳ אֶחָד וְאֵין זוּלָתוֹ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כה:כא) ״וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַה׳ לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ״, לְפִי שֶׁהוּא הָיָה צַדִּיק בֶּן צַדִּיק, עַל כֵּן הָיָה מֻבְטָח שֶׁמִּצִּדּוֹ יִהְיֶה לוֹ זֶרַע הָגוּן. אַךְ הָיָה יָרֵא מִצַּד אִשְׁתּוֹ, כִּי הִיא בַּת בְּתוּאֵל וַאֲחוֹת לָבָן, שֶׁלֹּא יֵצֵא מִמֶּנָּה אֵיזֶה זֶרַע פָּסוּל, שֶׁהֲרֵי עֲקָרָה הִיא, מִמֶּנָּה נִמְשָׁךְ הָעַקְרוּת. עַל כֵּן הָיָה יָרֵא פֶּן יֵצֵא מִמֶּנָּה זֶרַע בִּלְתִּי הָגוּן, כְּמוֹ שֶׁיָּצָא יִשְׁמָעֵאל מֵהָגָר, וְאוּלַי זֶה סִבַּת עַקְרוּתָהּ. וְכַאֲשֶׁר נִתְרוֹצְצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ, אֶחָד מְפַרְכֵּס לָצֵאת עַל פֶּתַח בֵּית הַמִּדְרָשׁ וְאֶחָד מְפַרְכֵּס לָצֵאת עַל פֶּתַח עֲבוֹדָה זָרָה, בָּזֶה הִרְגִּישָׁה שֶׁוַּדַּאי אֶחָד יִהְיֶה צַדִּיק וְאֶחָד רָשָׁע. עַל כֵּן אָמְרָה ״לָמָּה זֶּה אָנֹכִי״, כִּי כָמוֹנִי כְּהָגָר, וּמַה אָנֹכִי טוֹב מִמֶּנָּה? וְלָמָּה זֶּה הִתְפַּלַּלְתִּי? וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת ה׳, מַה הוֹעִילָה תְּפִלָּתִי? וַיֹּאמֶר ה׳ לָהּ ״שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ״, זֶה רַבִּי וְאַנְטוֹנִינוּס. וְהוֹעִילָה תְּפִלָּתָהּ שֶׁגַּם עֵשָׂו יָצָא מִמֶּנּוּ זֶרַע כָּשֵׁר כְּאַנְטוֹנִינוּס וּשְׁאָר גֵּרֵי צֶדֶק, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּיִשְׁמָעֵאל, וּבָזֶה אַתְּ טוֹבָה מֵהָגָר.