כלי יקר על בראשית· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרק כה · פסוק כב
וַיִּתְרֹצְצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ וְגוֹ׳. רְצִיצָה זוֹ הָיָה שֶׁבְּעָבְרָהּ עַל פֶּתַח בֵּית הַמִּדְרָשׁ שֶׁל שֵׁם וְעֵבֶר, יַעֲקֹב מְפַרְכֵּס לָצֵאת וְעֵשָׂו מְעַכֵּב עַל יָדוֹ. וּבְעָבְרָהּ עַל פֶּתַח עֲבוֹדָה זָרָה, עֵשָׂו מְפַרְכֵּס לָצֵאת וְיַעֲקֹב מְעַכֵּב עַל יָדוֹ. וְהִיא סָבְרָה שֶׁאֵין הַדָּבָר כֵּן, אֶלָּא וָלָד אֶחָד בְּבִטְנָהּ וְרוֹצֶה לָצֵאת בֵּין לְפִתְחֵי בָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת בֵּין לְפֶתַח עֲבוֹדָה זָרָה, וְאִם כֵּן חָס וְשָׁלוֹם שֶׁמָּא שְׁתֵּי רְשׁוּיוֹת יֵשׁ. לְפִיכָךְ אָמְרָה ״לָמָּה זֶּה אָנֹכִי״, כִּי כָּמוֹנִי כִּשְׁאָר נָשִׁים עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, וּמַה יִּתְרוֹן יֵשׁ לִי עֲלֵיהֶם אִם חָס וְשָׁלוֹם שְׁתֵּי רְשׁוּיוֹת יֵשׁ. לְפִיכָךְ ״וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת ה׳״, רוֹצֶה לוֹמַר לִדְרוֹשׁ אַחַר מְצִיאוּת ה׳ מַמָּשׁ מַהוּ.