כלי יקר על בראשית· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרק כה · פסוק יט
וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם. אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר שֶׁהָיָה בֶּן אַבְרָהָם, מִכָּל מָקוֹם הֻצְרַךְ לוֹמַר ״אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק״, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר בְּיִשְׁמָעֵאל ״בֶּן אַבְרָהָם אֲשֶׁר יָלְדָה הָגָר הַמִּצְרִית״ (בראשית כה יב), הֲרֵי שֶׁהִזְכִּיר לְשׁוֹן ״בֵּן״ אֵצֶל אַבְרָהָם, אֲבָל הַתּוֹלָדָה תָּלָה בְּהָגָר. הֻצְרַךְ לוֹמַר כָּאן שֶׁתֹּאַר הַבֵּן וְהַתּוֹלָדָה, הַכֹּל מִתְיַחֵס אַחַר אַבְרָהָם. כִּי בְּלָשׁוֹן עִבְרִי יֵשׁ חִלּוּק בֵּין לְשׁוֹן ״בֵּן״ לִלְשׁוֹן ״תּוֹלָדָה״, כִּי לְשׁוֹן ״בֵּן״ יֵאָמֵר לִפְעָמִים אַף בְּלֹא תּוֹלָדָה, כִּי הַתַּלְמִידִים קְרוּיִין בָּנִים אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יְלָדָם מַמָּשׁ, וּכְמוֹ ״וַיְהִי לָהּ לְבֵן״ דְּמֹשֶׁה, ״וַתְּהִי לוֹ לְבַת״ דְּאֶסְתֵּר, וְאַבְרָהָם נִקְרָא ״אַב הֲמוֹן גּוֹיִם״ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יְלָדָם. וְכֵן יֵשׁ הֶבְדֵּל בֵּין הַמְלַמְּדוֹ וּבֵין הַמּוֹלִידוֹ מַמָּשׁ, כִּי מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַבֵּל טֶבַע מִמְּלַמְּדוֹ, זֶהוּ בְּמִקְרֶה וְלֹא בְּעֶצֶם, וְהַמִּקְרֶה מִשְׁתַּנֶּה מִצַּד הַמְקַבֵּל. אֲבָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַבֵּל טֶבַע מִמּוֹלִידוֹ, זֶהוּ בְּעֶצֶם וְלֹא יִשְׁתַּנֶּה אִם יֻנַּח כָּךְ עַל טִבְעוֹ, אִם לֹא מִצַּד רֹב חֲרִיצוּת וְהִשְׁתַּדְּלוּת וְהֶרְגֵּל יָכוֹל לָבֹא לִידֵי טֶבַע שֵׁנִי. אֲבָל טֶבַע מִמְּלַמְּדוֹ יִשְׁתַּנֶּה בְּנָקֵל. לְכָךְ אָמַר מֹשֶׁה (במדבר יא יב) ״הֶאָנֹכִי הָרִיתִי אֵת כָּל הָעָם הַזֶּה, אִם אָנֹכִי יְלִדְתִּיהוּ״, וְאָמַר: אַף עַל פִּי שֶׁהֵם תַּלְמִידַי וְהַתַּלְמִידִים קְרוּיִין בָּנִים, מִכָּל מָקוֹם הֲרֵי לֹא יְלִדְתִּים מַמָּשׁ, וּמָה אֶעֱשֶׂה אִם מַעֲשֵׂיהֶם מִשְׁתַּנִּים מִטּוֹבָה לְרָעָה, כִּי הֶעֱרִימוּ עֵצָה וְלֹא מִנִּי, וְלֹא מִמֶּנִּי יָצָא הַדָּבָר? וְאִם כֵּן, לָמָּה זֶה תַּטִּיל כָּל הַטֹּרַח הַזֶּה עָלַי כְּאִלּוּ אַשְׁמָתָם תְּלוּיָה בִּי? וּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר (במדבר ג א) ״וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה״ וְקָחָשִׁיב נָדָב וַאֲבִיהוּא, הֻצְרַךְ לְהַזְכִּיר לְשׁוֹן ״תּוֹלְדוֹת״ מִשּׁוּם אַהֲרֹן שֶׁהִזְכִּיר.
לְפִיכָךְ יִשְׁמָעֵאל, לֹא נִקְרָא כִּי אִם בֶּן אַבְרָהָם, כִּי לֹא קִבֵּל טִבְעוֹ זוּלַת מַה שֶּׁלִּמְּדוֹ אַבְרָהָם מִמַּעֲשָׂיו הַטּוֹבִים, וְזֶה הָיָה אֶצְלוֹ בְּמִקְרֶה וְנִשְׁתַּנָּה, שֶׁהֲרֵי לַסּוֹף יָצָא לְתַרְבּוּת רָעָה. לְפִיכָךְ תָּלָה הַתּוֹלָדָה בְּהָגָר, כִּי קִבֵּל טֶבַע הָגָר הַמִּצְרִית, וְהַמִּצְרִים שְׁטוּפֵי זִמָּה, עַל כֵּן הָיָה גַּם הוּא מְצַחֵק בְּגִלּוּי עֲרָיוֹת וְלֹא נִשְׁתַּנָּה, כִּי קִבֵּל טִבְעָהּ בְּעֶצֶם. עַל כֵּן תָּלָה הַמִּקְרֶה בְּאַבְרָהָם וְהָעֶצֶם בְּהָגָר. אֲבָל יִצְחָק קִבֵּל טֶבַע אַבְרָהָם וְלָמַד גַּם מִמַּעֲשָׂיו, עַל כֵּן תָּלָה הַכֹּל בְּאַבְרָהָם, הֵן לְשׁוֹן בֵּן, הֵן לְשׁוֹן תּוֹלָדָה. וְעַל כֵּן לֹא הָיָה כְּיִשְׁמָעֵאל שֶׁהָיָה מְצַחֵק בְּגִלּוּי עֲרָיוֹת גַּם בִּהְיוֹתוֹ נַעַר, כִּי כָּךְ קְרָאוֹ הַכָּתוּב בְּאוֹתוֹ זְמַן (בראשית כא יב), וְהִגִּיד לָנוּ הַכָּתוּב בְּיִצְחָק שֶׁקִּבֵּל טֶבַע אָבִיו מִכָּל וָכֹל וְהָיָה גָּדוּר מֵעֲרָיוֹת כָּל כָּךְ, עַד שֶׁכָּבַשׁ מַעְיָנוֹ וְלֹא נָשָׂא אִשָּׁה עַד הֱיוֹתוֹ בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה, כִּי הִמְתִּין עַד שֶׁיִּמְצָא אֶת רִבְקָה בַּת זוּגוֹ, וְלֹא רָצָה לְהִתְחַתֵּן עִם הַכְּנַעֲנִים שֶׁיָּרְשׁוּ הַזִּמָּה מִן חָם אֲבִיהֶם שֶׁרְבָעוֹ לְנֹחַ אָבִיו. עַל כֵּן הֻצְרַךְ לְהַמְתִּין אַרְבָּעִים שָׁנָה, כִּי בְּלִי סָפֵק בֵּן יָחִיד כְּמוֹתוֹ הָיוּ לוֹ קוֹפְצִים רַבִּים, וְאֵיךְ יָשַׁב בְּלֹא אִשָּׁה זְמַן רַב כָּזֶה, אֶלָּא וַדַּאי מִן הַטַּעַם שֶׁהִזְכַּרְנוּ.
וּכְדֵי שֶׁלֹּא יִמְצָא הַמְעַרְעֵר מָקוֹם לַחֲלוֹק וְלוֹמַר, אִם יִצְחָק נוֹלַד כָּכָה בִּקְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה, אִם כֵּן לָמָּה יָצָא מִמֶּנּוּ עֵשָׂו שֶׁהָיָה צָד נָשִׁים תַּחַת בַּעֲלֵיהֶן, וַדַּאי מֵאֲבִימֶלֶךְ נִתְעַבְּרָה שָׂרָה, עַל כֵּן נִמְשַׁךְ בֵּן אֶחָד אַחַר טִבְעָהּ שֶׁל שָׂרָה, וְהַשֵּׁנִי אַחַר טֶבַע אֲבִימֶלֶךְ. כִּי מִטַּעַם זֶה אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא מציעא פז) שֶׁהָיָה צָר קְלַסְתֵּר פָּנָיו דּוֹמֶה לְאַבְרָהָם. הִנֵּה לְפִי דַּרְכֵּנוּ, כְּדֵי לְהָסִיר הִרְהוּר זֶה, אָמַר הַכָּתוּב ״בְּקַחְתּוֹ אֶת רִבְקָה בַּת בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי מִפַּדַּן אֲרָם אֲחוֹת לָבָן הָאֲרַמִּי״ (בראשית כה:כ). וְרוֹב בָּנִים אַחַר אֲחֵי הָאֵם, עַל כֵּן קִבֵּל אֶחָד מִן הַבָּנִים טֶבַע שֶׁל לָבָן צַיָּד הָרַמַּאי. וּלְפוּם רִיהֲטָא נִרְאֶה שֶׁלְּכָךְ הִזְכִּיר שְׁלָשְׁתָּן לְתָרֵץ עַל מַה שֶּׁמָּצִינוּ שְׁלֹשָׁה מִדּוֹת פְּחוּתוֹת שֶׁהָיוּ בְּעֵשָׂו מֵאַיִן מְקוֹרָם: כִּי מַה שֶּׁהָיָה צָד נָשִׁים תַּחַת בַּעֲלֵיהֶן, יָרַשׁ מִן בְּתוּאֵל אֲבִי אִמּוֹ שֶׁהָיָה בּוֹעֵל כָּל הַבְּתוּלוֹת תְּחִלָּה כִּדְאִיתָא בַּיַּלְקוּט (שמעוני חיי שרה קט), וְכֵן בַּחִזְקוּנִי מֵבִיא מִדְרָשׁ זֶה. וּמַה שֶּׁאָמַר ״הַלְעִיטֵנִי נָא״ וְגוֹ׳ וְהָיָה מִן הָאוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וּפוֹחֲזִים, מִדָּה זוֹ יְרֻשָּׁה לוֹ מִצַּד הֱיוֹת מִשְׁפַּחַת אִמּוֹ מִן פַּדַּן אֲרָם, כִּדְמַסִּיק בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה פָּרָשַׁת לֶךְ לְךָ (לט ח): ״בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה אַבְרָהָם מְהַלֵּךְ בַּאֲרַם נַהֲרַיִם וּבַאֲרַם נָחוֹר, רָאָה אוֹתָם אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וּפוֹחֲזִים, אָמַר: אַל יְהִי חֶלְקִי בָּאָרֶץ הַזֹּאת״. וּמַה שֶּׁהָיָה עֵשָׂו רַמַּאי מְרַמֶּה אֶת אָבִיו, יָרַש מִן לָבָן הָאֲרַמִּי שֶׁהָיָה נָבָל וְרַמַּאי כַּנּוֹדָע.
אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק. הוֹלִיד לְשׁוֹן הִפְעִיל, אַף עַל פִּי שֶׁהַלָּשׁוֹן מְדֻקְדָּק כִּי הַזָּכָר מוֹלִיד אֶת הַנְּקֵבָה, מִכָּל מָקוֹם כְּבָר מָצִינוּ לְשׁוֹן יָלַד גַּם בִּזְכָרִים, כְּמוֹ ״וּכְנַעַן יָלַד״ (בראשית י:טו) וְכֵן רַבִּים בְּפָרָשַׁת נֹחַ, וְלָמָּה כָּתַב כָּאן הוֹלִיד? אֶלָּא שֶׁרָצָה לוֹמַר שֶׁאַבְרָהָם גָּרַם לְיִצְחָק שֶׁיִּהְיוּ לוֹ בָּנִים וָזֶרַע, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַה׳״ וְגוֹ׳ (בראשית כה:כא) וּכְתִיב ״וַיֵּעָתֶר לוֹ ה׳״, מַשְׁמַע לוֹ וְלֹא לָהּ, לְפִי שֶׁאֵינוֹ דּוֹמֶה תְּפִלַּת צַדִּיק בֶּן צַדִּיק כוּ׳. וּלְפִי זֶה, מִצַּד הֱיוֹת יִצְחָק בֵּן לְצַדִּיק זֶה אַבְרָהָם, עַל כֵּן עָמַד לוֹ זְכוּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם שֶׁשָּׁמַע ה׳ תְּפִלָּתוֹ. וּלְפִי זֶה שַׁפִּיר קָאָמַר ״אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק״ – אַבְרָהָם גָּרַם שֶׁיִּצְחָק הוֹלִיד זֶרַע. וַעֲדַיִן לֹא פֵּרֵשׁ אֵיךְ הָיָה אַבְרָהָם הַגּוֹרֵם, לְפִיכָךְ פֵּרֵשׁ הַדָּבָר בְּאָמְרוֹ ״וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַה׳ לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ״ וְגוֹ׳, כִּי מִמֶּנּוּ לָקַח רְאָיָה עַל מַאֲמַר ״אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק״.