כלי יקר על בראשית· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרק כד · פסוק י
וְכָל טוּב אֲדֹנָיו בְּיָדוֹ. מִדְּלָא פֵּרֵשׁ בַּמִּקְרָא מַה הָיָה בְּיָדוֹ, עַל כֵּן קָרוֹב לִשְׁמֹעַ שֶׁקָּאֵי עַל מַה שֶּׁמָּצִינוּ שֶׁלָּקַח בְּיָדוֹ, וְהַיְינוּ נֶזֶם זָהָב בֶּקַע מִשְׁקָלוֹ וּשְׁנֵי צְמִידִים עֲשָׂרָה זָהָב מִשְׁקָלָם (בראשית כד:כב), וְקָרָאָם ״כָּל טוּב אֲדֹנָיו״ לְפִי שֶׁאַבְרָהָם עָשָׂה מֵהֶם סִימָן עַל הַשְּׁקָלִים וְעַל עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת שֶׁבִּשְׁנֵי הַלּוּחוֹת, וְאֵין טוֹב אֶלָּא תּוֹרָה. עַל כֵּן קְרָאָם ״כָּל טוּב אֲדֹנָיו״, כִּי זֶהוּ הַטּוֹבָה הָאֲמִתִּית. לְכָךְ לֹא נֶאֱמַר ״כָּל רְכוּשׁ אֲדֹנָיו״. וְיִתְבָּאֲרוּ כָּל הָרְמָזִים בָּהֶם בְּעֶזְרַת ה׳ בְּסָמוּךְ.